קצת מלהלהלנד

* - ההתפתחות במצרים דנה את היחסים שלהם איתנו למשהוא שבין הקפאה עמוקה של תהליך השלום, כרסום זוחל בהתחייבויות המצריות שבהסכם, כבילת ידי ישראל בעזה ומהפך אסטרטגי ביטחוני בגבול הדרומי. ישראל יכולה לנסות להזהר, לבקר את צעדיה ולבלוע את תחושותיה ואולי על ידי כך, לזמן מוגבל בלבד, להעט את התהליך. היא לא יכולה לעצור אותו או למנוע אותו לא משנה כמה תתנצל, כמה תהיה זהירה, כמה תבליג על פגיעה באזרחיה. המשבר עם מצרים הוא לדעתי מעבר לפינה, אורב, מחכה לשעתו ומאיים. - נכתב כאן בבלוג רק לפני שבוע – ובכן זה קרה, זה לא יכל לא לקרות בכל מקום שם האסלאם הפוליטי מרים ראש והופך ללגיטימי, כן כולל בתורכיה.

* פעם, לפני כחודשיים לא הפסיקו לספר לנו בתקשורת על האסון התחבורתי שנקרא הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן. כתבות על הנוסעים המבולבלים, על הזקנה שלא מצאה את הקו וכו'. זה נעלם מהתקשורת לגמרה או מפני שזה כבר לא אופנתי ויש דברים אחרים או שזה כבר לא רלבנטי. כן היו תקלות, כמו בכל רפורמה, אבל הדברים בדרך כלל הסתדרו לטובה. פעם לפני הרבה שנים זה היה על כביש 6, היום זה על הרכבת הקלה בירושלים. המון תקלות ופחות משבועיים של הרצה וכבר ברור לכולם שכל המתכננים טיפשים והרכבת היא ממש אסון. נחכה עוד חודשיים - יש לי הרגשה שאז כבר ישכחו מהרכבת הקלה ובעוד שנה לא יבינו איך הסתדרו בלעדיה. כולם רוצים רפורמות אבל עכשיו, עם תוצאות מידיות, ללא שום תקלה ושכולם עד אחד יהיו מרוצים. מעניין שאף אחד לא גילה את הסוד איך עושים זאת.

* נשים הן חצי מהחברה, הכישרון והמעשה שלהם הם ערובה לחברה מפותחת כלכלית המתייחסת בשיוויון לאזרחיה כמו שדמוקרטיה צריכה להיות. הרעיון שמשהו מטעמי דת לא מוכן לשמוע שירת נשים ולכן הנשים צריכים לשתוק בעיני הוא חילול ערך השיוויון בין בני אדם ולמרות שאיני רב בישראל קשה לי להאמין שזה טבוע עמוק ביהדות אפילו היא אורתודוכסית. הדרת נשים כבר אינה רק עיניין של שירה, הם כבר מנועות מלשרת ביחידות מסוימות, בתפקידים מסויימים ובמצבים מסויימים הם מנועות כי הם נשים הגברים שמונעים זאת מהם עדיין חופשיים לשרת בכל מקום. אני חושב שיש מקום לא לצוות דתי מחמיר עם נשים נניח בצוות טנק או תותח מתניע – לא יותר. כדי לגשר בין אמונתו האישית של דתי מחמיר הנחרד ומפותה משירת נשים לבין זכותן המלאה של הנשים לבוא בקהל, לשיר ולהשתתף במרחב הציבורי אני מציע לחלק למחמירים בצבא אטמי אוזניים כמו במטווח. לא ירצו לשמוע שירת נשים ישימו אטמים. כך הם יהיו מחוסנים מהפיתוי ומעמד האשה ישמר.

* המתמחים הזועמים, אלה ששורפים את המועדון, כולם באים מהאזור עתיר ההיזדמנויות של המרכז, ירושלים וחיפה. אין בהם מבית החולים ברזלי באשקלון, סורוקה בבאר שבע, יוספטל באילת, העמק בעפולה, זיו בצפת או נהריה. הסיבה הממשלה, בצדק ובתבונה, העדיפה את הפריפריה והטיבה פחות עם המרכז. שם בפריפריה חיים 4 שנים פחות ( בעיקר בגלל חוסר מודעות המיעוטים לרפואה המודרנית ותופעת הנשואים המתמשכים בתוך המשפחה), שם חסרים מתמחים ושם צריך יותר רפואה - לא פחות. אחרי כל הטיעונים הלא בדיוק ברורים של המתמחים במרכז דבר אחד ברור – אם יתקבלו דרישותיהם אפשר להגיד שהממשלה לא עשתה כלום למען הפריפריה. כל הרעיון הוא שלרופא מאיכילוב יהיה יותר כדאי לעבוד בעפולה או באשקלון (ממש לא סוף העולם). צריך לאמר למתמחים אולי תביאו למשבר קשה במערכת הבריאות וחלקכם כבר מתכונן להגר לאוסטרליה אבל יתכן שזה המחיר שצריך לשלם כדי שגם תושב הגליל העליון וגם תושב ירוחם יהנו לבסוף מרפואה איכותית כמו במרכז תל אביב.

* לפי כתבה ב ווי נט לפני מספר ימים הכי כדאי לחיות בברלין כי שם הכי זול וגם ממש נוח. הציונות לעולם לא חרטה על דגלה את החיים הכי זולים עלי אדמות ואי אפשר להבטיח בארץ את החיים הכי פשוטים וחסרי מתחים שיש. המזה"ת זה לא אירופה הדועכת ואי אפשר להזיז את ישראל לגרמניה (את חלק מהישראלים כן). יש לחיים בארץ מחיר מסויים ומי שלא מוכן שיבוסם לו בגרמניה. 

הבלוג בחופש עד יום חמישי הקרוב