אני מקבל את הרעיון ששלום עושים עם אויבים. יחד אם זאת החבורה המשטה המופיעה בתשדירי התעמולה של יוזמת ג'נבה, צעיב עריקאת (אני הפרטנר שלכם ומה אתכם?) יאסר עבד רבו ונוספים השתמשו בתהליך השלום כדי להעצים את האלימות. כול מה שיש להם ולפלשתינים, ריבונות חלקית, מעמד בין לאומי וכיבודים נובע מההסכמה הישראלית והכמיהה הישראלית לשלום. כולם עושים טעויות, כמובן אנחנו הישראלים וכן! גם הפלשתינים אבל מדובר בחבורה שלא מתוך טעות אלא מתוך כוונת מכוון שילחה בנו גלי מתאבדים מיד בהגיעם לשטחים ב 04/1994. מעל ל 200 ישראלים נהרגו במתקפת מתאבדים עד בחירות מרץ 1996. למרות שרבין טען שמדובר ב"אויבי השלום" ברור היום לחלוטין שהמתקפה נוהלה ברמזים, בהסכמה שבשתיקה, במימון מקרנות אש"ף על ידי ארגוני דמי ובשיתוף החמאס על ידי ה"פרטנרית לשלום" - הצמרת הפלשתינית כאשר נציגיה המחויכים הסבירו לנו ולעולם באנגלית רהוטה שאנחנו אשמים כי למשל "טבח מערת המכפלה". מסתבר שכשרצו בכך הם יכלו לעצור את המתקפה כמעט כלאחר יד, ערב בחירות מרץ 1996 ומתוך הענות לתחינתו הנואשת של שמעון פרס. בעוד הם מזמרים זמירות שלום המשיך מנהיגם יאסר ערפאת בערבית לתוות את התוכנית האמיתית (למען הגילוי הנאות תמכתי בשעתו בהסכמי אוסלו היום אני מתחרט). ב 10/05/1994 הופיע ערפאת בפני הקהילה המוסלמית במסגד ב יוהניסבורג דרום אפריקה. הוא המשיל את הסכם אוסלו להסכם חודייבה (הסכם שנחתם עם בני קורייש במכה בערך ב 600 לספירה כאשר הם בעצם אילצו אותו לחזור למדינה והופר בעליה לחאג' הבאה – מוחמד הצדיק את הפרת ההסכם שמותר למוסלמי כשהוא חלש לחתום ' הסכם זמני ' עם האויב הלא מאמין כדי להימנע מתבוסה עד שיאגור כוחות ויתעשת מחדש) ודיבר על תורת השלבים שבה הסכם אוסלו הוא השלב הבא עד "החזרת כל האדמות השדודות". כאשר פרסם בני בגין בשעתו את הקלטת מהרו כולם להסות אותו למרות שהדברים אמיתיים, לא הוכחשו ונאמרו בפומבי.
ב 19/9/1995 בראיון לעיתון הירדני 'אל דוסטור' אמר ערפאת "אני מבקש להזכיר לך (למראיין), שבשנת 1974 יצאנו עם עשר נקודות... דבר שעליו חתמנו עכשיו או באוסלו הוא באיחור גדול ולא עשינו יותר מאשר לבצע את מה שהחליטה המועצה הלאומית הפלשתינית שלנו ב-1974".( החלטת המל"פ מ 1974 היא 'תוכנית השלבים' הפלשתינית שעקרונותיה – לקבל כל מה שאפשר ולהמשיך הלאה).
ב 12/02/1996 הופיע ערפאת ב שטוקהולם בפני 40 שגרירים ערביים המוצבים במדינות סקנדינביה השונות וכך אמר לשגרירים ולתקשורת הנוכחת , ציטוט " "אנחנו באש"ף נרכז את כל המאמצים להעמקת הפילוג בחברה הישראלית. תוך חמש שנים יהיו בפלשתין 5 עד 7 מיליון מאחינו. בכוונתנו ליצור תנאים בהם חיי היהודים בפלשתין יהיו בלתי נסבלים" (עיתון 'דאגן' הנורבגי מ 06/02/1996). למעשה רשימת המובאות היא בלתי סופית והיא נמשכת הלאה והלאה.
אבו מאזן עצמו היה הנוקשה והחד משמעי מכול קרוביו של יאסר ערפאת בדחיית הצעות אהוד ברק בקמפ דיויד 2 בארה"ב, ב 08/2000, מפני הסעיף שאהוד ברק דרש בצדק של "סוף הסכסוך". האינתיפדה השניה פרצה ב 30/09/2000 כמהלך מתוכנן מהמוקטעה בעוד בדיוק אותם תעמולני יוזמת ג'נבה של היום באותה אנגלית צחה ובאותו כפל לשון מזמרים שלום ו"ישראל אשמה" בסיבוב שני.
אגב אבו מאזן תמיד התנגד לאלימות ככלי מרכזי במדיניות כלפי ישראל ולכן ראה באינתיפדה השניה אסון. הוא התנגד לאלימות אבל דבק יותר מכולם במטרה. אבו מאזן דחה כלאחר יד את הצעותיו הנדיבות של אהוד אולמרט, מ 11/2008 בטענה, כפי שאמר בקולו שלו לכתבי הוושינגטון פוסט ביום רביעי 27/05/2009, שהצעת אולמרט "תמנע שיבה המונית של פלסטינים לישראל" חד וחלק. ב 12/07/2009 אמר אבו מאזן בראיון לעיתון מצרי "לא נוותר על זכות השיבה".
צעיב עריקאת, הפרטנר שלנו מיהר לאחר מבצע "חומת מגן" ב תחילת 05/2002 לידע את כול העולם בשקר שצה"ל הרג 400 אזרחים במחנה הפליטים בג'נין. האו"ם קבע כעבור שנה שרק 4 ארחים נהרגו בג'נין ועוד 53 חמושים ואנחנו עדיין מאמינים לו. צעיב עריקאת, מי שלעולם לא אמר שתי מדינות לשתי עמים אלא תמיד רק הנוסחה הערפאתית של "פתרון שתי המדינות" מתוך הנחה שאנחנו נשלים אסוציאטיבית את המשפט ל"שתי עמים", היה הראשון לשלול את דרישתו של ראש הממשלה אולמרט ערב ועידת אנאפוליס בארה"ב, ב 27/11/2008, להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית בטענה ש "בשום מדינה בעולם לא קושרים בין זהות דתית לזהות לאומית" (מה שלא נכון עובדתית). לדידו כפי שהסביר יהדות אינה לאום אלא רק דת. אגב לעולם לא הקשה מראיין ישראלי על צעיב עריקאת בשאלה האם יש עם יהודי והאם יש לו גם זכות הגדרה עצמית.
כרגע אותה הנהגה של ימי אוסלו עדיין יושבת לפלשתינים בגדה על הוריד, הלגיטימיות שלה מותנית, היא מונעת בכוח עליה של הנהגה מקומית אוטנטית ומייצגת וממשיכה באנגלית רהוטה לפזר רמזי שלום ולתעתע בעולם, בעזרת אותם גורמים ישראלים מימי אוסלו, כאילו שלום על בסיס "שתי מדינות" הוא מעבר לפינה ומה שמכשיל אותו זה ההתעקשות הטריטוריאלית של ישראל.
צעיב עריקאת הוא פלשתיני, הוא הפרטנר למו"מ כי אין הנהגה פלשתינית אחרת שמוכנה לדון איתנו ולא אנחנו ניקבע מי יהיו הפרטנרים שלנו. אבל הוא פרטנר משטה בנו ובעולם כאילו הוא פרטנר לשלום. אפשר להגיע עם הפרטנר הזה וחבורתו להסדרי ביניים ארוכי טווח, אפשר להגיע להסדרים ביטחוניים מוגבלים ולסוג של איזון והבנה מה הקווים האדומים והמגבלות הנוכחיות של הצד השני, אפשר לשתף פעולה מתחת לשולחן במלחמה בחמאס, אפשר לשתף פעולה בהתפתחות כלכלית, מה שמיושם בפועל כבר היום במידה רבה, אבל לשלום מלא, סוף הסכסוך ושתי מדינות לשני עמים יהודי וערבי החיים בשלום זה לצד זה – בחייכם הצחקתם אותי. אפילו הוא, הפרטנר עריקאת לא מתכוון לזה.
מצויין, אשמח לדעת אם יהיה תרגום לאנגלית. בועז
השבמחקDoctor Anwar Asaad Al-Shukairy
מחקأنور الشقيري
דר. אנואר שוקיירי
Born: Circa 1910 - Died: June 8, 1939.
Perpetrators of his murder: Mufti Haj Amin al-Husseini's gang, with help from Anwar's own brother Ahmad Shukeiri
(Ahmad Shukeiri did this crime around a year before he and his surroundings were cheering, praying for Hitler [as he wrote in his book] then actively helping Hitler [as testified in Congress in the 1960s] and who justified the Holocaust in 1946 [B'nai B'rith, July.12.46] and had endorsed Neo Nazis at UN on Nov.30.62 [on UN records and reported by ADL and others, with JTA and B'nai B'rith reported Shukeiri was fired over this]).
מבצעי הרצח שלו: הכנופיה של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, בסיוע אחיו של אנואר, אחמד שוקיירי.
(אחמד שוקיירי ביצע את הפשע הזה בערך שנה לפני שהוא וסביבתו הריעו, התפללו להיטלר [כפי שכתב בספרו], ואז עזר באופן פעיל להיטלר [כפי שהעידו בקונגרס בשנות ה-60] ומי שהצדיק את השואה ב-1946 ['בני ברית', ביולי 12.46] וקידם ניאו-נאצים באו"ם ב-30.62.11 [על פי רישומי האו"ם ודווח על ידי ה'ליגה נגד השמצה' ואחרים, כאשר 'סוכנות הידיעות היהודית' ו'בני ברית' דיווחו ששוקיירי פוטר בשל כך]).
مرتكبو مقتله: عصابة المفتي الحاج أمين الحسيني بمساعدة شقيق أنور أحمد الشقيري.
(ارتكب أحمد الشقيري هذه الجريمة حوالي عام قبل أن يهتف هو ومحيطه ، يصلي من أجل هتلر ثم يساعد بنشاط هتلر والذي برر الهولوكوست في عام 1946 وأيد النازيين الجدد في الأمم المتحدة في 30 نوفمبر / تشرين الثاني).
____________
אריה דיסנצ'יק, 'לילה בבית שוקיירי בעכו' , מעריב, יום ו' כ"ח תשרי תש"י, 21 באוקטובר 1949:
"שני הרוצחים נתפסו ובעת המשפט הודו, כי נשלחו בידי המופתי לרצוח את שוקיירי הצעיר.
חקירה נוספת העלתה, כי יד אחיו, אחמד שוקיירי, ברצח הד"ר אנוור שוקיירי."
Aryeh Disenchik, 'Night at Shukeiri's Home in Acre', Maariv, Friday, October 21, 1949, pp.2,11:
"The two murderers were apprehended and at trial confessed that they had been sent by the Mufti to murder the young Shukeiri.
Further investigation revealed that the hand of his brother, Ahmad Shukeiri, was involved in the murder of Dr. Anwar Shukeiri."
Maariv, 15 January 1952
השבמחקhttps://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1952/01/15/01/article/4
And these are the threats of Shukeiri
The chairman of the [corresponding] political committee, Mr. Selim Sarper, reprimanded the representative of Syria, Ahmed Shukeiri, when he remarked in his speech that it would not be long before Israel reaches a situation where the United Nations will recognize the appointment of an international Jewish commissioner for the elimination of Israel's remnants. Among other things, Shukeiri offered the Jews 60 million shoot if they leave the Land of Israel."