הסאגה מתגלגלת

פרשת מסמך גלנט המתגלגלת יצרה שורה של שאלות תמוהות ולא פתורות. את המסמך זייף על פי הודעתו סא"ל במיל' בועז הרפז בתחילת 2010 (כנראה כבר ב ינואר 2010). המסמך המזוייף תיאר שורה של פעולות שנעשו מצד לשכת שר הביטחון נגד הרמטכ"ל על מנת לקצר את כהונתו ולפנות מקום ליואב גלנט יקירו התורן של שר הביטחון. המסמך הגיע לאחר שיפוצים ללשכת הרמטכ"ל בתחילת אפריל 2010 דרך עוזר הרמטכ"ל אל"מ ארז ווינר והובא לידיעת האלופים איזנקוט וגנץ שגם הם מתמודדים (יעני) על הרמטכ"לות. עד אפריל 2010 חלק מתוכנו של המסמך כבר התגשם בפועל ואפשר לכן להניח שכותב המסמך סך הכול סיכם מציאות ידועה. אבל, וזה אבל גדול, המסמך גם תיאר מהלכים עתידיים שהתגשמו, כמו שנאמר אצלנו – אחד לאחד, למשל להדביק לרמטכ"ל תדמית של נעלב סידרתי בסגנון דויד לוי. מכאן או שסא"ל במיל הרפז ניחן בתכונות נבואיות, או שאולי בכושר ניתוח והבנת תהליכים שאין שני לו, או שמקור המסמך בתוכנית פעולה קיימת ומיושמת בניחרצות או, הכי פחות סביר, שבוז הרפז סתם ניחש נכון בלוטו.

הרמטכ"ל נהג, לדעתי,  נכון כשגנז את המסמך. אחריותו רחבה בהרבה מחשיפת המסמך. אבל אם עוזרו אל"מ ארז ווינר נהג במשרת האמון שלו בחוסר אמון והעביר את המסמך הלאה לידיד במילואים אל"מ גבי סיבוני ובכך הביא לאפשרות ממשית שהמסמך יודלף כי אז לא עמדה בפני הרמטכ"ל שנהג בהקפדה חד משמעית עם התא"לים ציקו תמיר ועימאד פרס אלא לפטר את ארז ווינר לאלתר. משלא עשה כך יש לו אחריות על הדלפת המסמך ועל חוסר המשמעת בלשכת הרמטכ"ל והוא נושא באחריות לכך שמסמך שלכאורה התכוון שישאר גנוז דלף לתקשורת, לכאורה שלא בידיעותו, דווקא על ידי עוזרו האישי ואפשר להוסיף גם האינטימי.

מכאן לא השאיר הרמטכ"ל לשר הביטחון ברירה אלא למנות קצין בודק. אבל שר הביטחון אינו הצדיק שבחבורה. המסמך מתאר מציאות אמיתית שנוצרה בלשכת שר הביטחון כלפי הרמטכ"ל. לרמטכ"ל יש אחריות שפוגעת בהשגיו ובשמו הטוב על עצם הדלפת המסמך - לשר הביטחון יש אחריות מלאה לכך שהמסמך משקף אמיתות ותהליך אמיתי בשטח. המלה האחרונה במסמך עדיין לא נכתבה.

מכאן אנחנו מגיעים לגחמת השתלטנות הבאה של ברק - קיצור תקופת הרמטכ"ל ל 3 שנים עם אופציה ל 4. כנראה מה שהכי הפריע לאהוד ברק אצל גבי אשכנזי שאין לו מספיק כלים לתמרן וללחוץ את גבי אשכנזי לפינה היות וסמכותו מעוגנת בהחלטת הממשלה ולא בזו שלו. ברק הפראנויד תמיד לא חי בשלום עם דעות עצמאיות של זולתו ובדרך כלל רואה בהם סוג של חתירה תחת סמכותו המיקצועית. מסוג העצים הבודדים בערבה שסביבם יכול לצמוח רק דשא, אולי שיח קטן – לא עץ אחר.

לכן היה חשוב לברק לא רק לשלוח את גבי אשכנזי העצמאי מדי והלא תלותי הביתה אלא גם לייצר מהרגע הראשון מנוף על הרמטכ"ל העתידי. המשך כהונתך כרמטכ"ל ל 4 שנים תלוי בהתנהגותך במשך שלושת השנים הבאות. לפי הרקורד של ברק לא מדובר בתחום הנדל"ן והמוסר אלא דווקא בתחום הדעות העצמאיות והדיון הפורה שאינו ניזון ממוח אחד. אהוד ברק חותר בעיקביות ובעקשנות למטכ"ל של אומרי הן, לרמטכ"ל שיש לו יכולת לתמרן ולצימצום השיח לחזונות קצר הטווח והגחמתי של ברק עצמו. במדינה שבה מערכת הביטחון היא מדינה בתוך מדינה מדובר בסכנה של ממש ובפגיעה אמיתית בביטחון המדינה. לדעתי ההתנגשות עם יואב גלנט כרמטכ"ל היא בלתי נמנעת כי אף אחד לא ממש מחזיק הרבה זמן ליד ברק כשהוא מתחיל לבלוט מהדשא באה המכסחת. יש לקוות שגם הממשלה תבין שעצמאות המטכ"ל היא נכס ולא נטל אבל אם צריך לסמוך על אחריות הממשלה אנחנו בצרות..