לעולמנו פרץ ביום שישי האחרון ביומן השבוע של ערוץ 2 השערעוריה התורנית לפיה מסמך, כביכול ממשרדו של היועץ היחצ"ן איל ארד (מי שתפקידו להפוך חמור לסוס ושקר לשקר מולבן לכול המרבה במחיר ולפי דרישה) כביכול בשרותו של אלוף פיקוד דרום יואב גלנט, מציע אסטרטגיה להכפשת הרמטכ"ל ואלופים מתחרים למען קידומו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. המסמך גם מציע שורה של קצינים בכירים שמיועדים, הכול כביכול, להחליך קודמים. המסמך יכול היה להיכתב רק בסדום ועמורה, הוא חושף שמינוי קציני צה"ל הבכירים הוא כולו עיניין יחצ"ני של מי לנו ומי נגדנו. אחת הטענות לאוטנטיות של המסמך שהוא למעשה משקף אסטרטגיה בהתהוות והשימוש במילה דוד לוי למשל, הנעלב הניצחי הסידרתי שהשתמש בעלבון ככלי פוליטי, בהקשר לרמטכ"ל (שהוא ממש לא כזה) המילה כבר הייתה בשימוש נירחב בתיקשורת מספר ימים לפני דליפת המסמך. גם החוג הקרוב של יואב גלנט וגם משרדו של אייל ארד הכחישו בתקיפות קשר למסמך, קשר עיסקי או יעוצי בין השניים בשנים האחרונות. ניתן להניח שהההכחשות אמינות יותר מהמיסמך שהרי לשכפל לוגו של חברה מיסחרית הוא עניין של מה בכך.
אוסיף כרקע שבכול העולם מינוי לתפקידים בכירים כרוך במאבקי כוח, ככול שהתפקיד בכיר יותר המאבק מר יותר וישראל וצה"ל אינם שונים מאחרים כי כולם בני אדם. השאלה אינה מאבק הכוח אלא גבולות המותר והאסור. למשל מדינה שצוות יחצ"נים ממנה לה מטה כללי היא בצרה קשה.
ראשית האווירה - אין ספק שמשרד הביטחון והסביבה הנוגעת לאהוד ברק, האיש שאחריו אין אלא לאסוף את השברים כפי שהוכח עוד פעם, מייצרת ספינים, מאבקי תדמית , מסעות הכפשה והדלפות כול הזמן, בקצב מדהים ובעיקר שלא לצורך. מזה זמן ומסיבה לא ברורה מנהלת הלישכה הזו מאבק מתמשך בדמותו וסמכותו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי שכול שר ביטחון היה להתפאר בו אלא שאהוד ברק הו מסוג העץ היחיד בערבה. מהרגע ששיקול דעתו, סמכותו ומשקלו המיקצועי, ביחוד אחרי מבצע "עופרת יצוקה", החלו לעמעם את זוהרו של ברק נידון גבי אשכנזי להיות מטרה ללשכת ברק.
בתחילת פברואר השנה, 2010, בעקבות הדלפה, כפי שהסתבר לבסוף מלשכת שר הביטחון עצמו, דיווח הפרשן הצבאי של הערוץ הראשון יואב לימור כאילו נדונה האפשרות שהרמטכ"ל ישרת שנה חמישית, מיד הגיבה לשכת שר הביטחון, זו שהדליפה את הידיעה, בהודעה חסרת תקדים נגד דובר צה"ל תת אלוף אבי בניהו, דובר צה"ל ופקיד במדים שאינו יכול להגיב, כאילו הוא הדליף את הידעה. כול הפרשה לא הייתה אלא תרגיל לשלול מלמפרע אפילו את האפשרות שגבי אשכנזי ישקול שנה נוספת, בין ביוזמתו או ביוזמת גורמים בממשלה כמו ראש הממשלה שיש להם נטיה להאריך כהונות ביטחוניות (ראה שב"כ ומוסד) עד אין סוף. הרמטכ"ל כלל לא שקל אבל יחסי העבודה בין השניים נפגעו בצורה חמורה.
שוב בתחיל אפריל 2010 פרסמה לשכת שר הביטחון הודעה שהרמטכ"ל והשר ניפגשו והשר הודיע לרמטכ"ל שכהונתו לא תוארך. מסתבר שהשניים אכן ניפגשו אבל הרמטכ"ל כלל לא ביקש הארכת הכהונה מעבר למועדה, פברואר 2011, והנושא כלל לא נידון. מין חצי שקר למען הספין – כמו שאמרנו אצל ברק יש רק עץ אחד בערבה – הוא וצריך כול הזמן, לצורך ולא לצורך, לכסח כול מה שצומח מסביב. לכן מבחינת התחמנות והמאמץ הנוסף לגמד את הרמטכ"ל מסמך אברמוביץ בהחלט משקף את תרבות הניהול, התיחמון והמוסר של לשכת שר הביטחון. לכן גם אם המסמך לא יצא מלשכת שר הביטחון, כפי שאני מאמין ומעריך, הוא נראה אוטנטי בגלל האווירה שהשר המכובד משרה סביבו. איננו יודעים אם המסמך הוליד אסטרטגיה יחצ"נית או תיאר מצב קיים שהתקשורת המקצינה תמיד כבר יצרה מחלקי הדלפות של מקורבים בלי קשר למסמך.
כך או כך במקום שוב לחקור לאחר מעשה שר הביטחון לא יכול להתחמק מהאחריות שזה קרה במשמרת שלו, באווירה שהוא יצר וטיפח, במאבק היצרי שהוא ליבה בין אלופים שונים על תפקיד הרמטכ"ל, בדיון הלא לגיטימי שהוא הזין לגבי האפשרות אפילו לקצר את המנדט למי שהוא אולי הטוב ברמטכ"לים שלנו עד היום ובמהלך שהוא מוליך לפגוע ככול הניתן בלגיטימיות של הרמטכ"ל כשהוא עדיין בתפקיד וברקע נושאים זניחים כמו החמאס, איראן והחיזבאללה. היות והדג תמיד מסריח מהראש הכי פשוט והכי קצר זה לשלוח את שר הביטחון הביתה שיעשה ספינים על הדגים באקוואריום, חזקה עלינו שאם ממצאי החקירה לא יהיו נוחים לשר הביטחון (הוא עצמו תמיד כביכול לא נוגע כמו כול ראש מאפיה טוב) הוא ילעיט אותנו בעוד מטח של ספינים – בזה הוא לא טוב – הוא ממש מצויין.
הערה ! - מתוך טעות ציינתי שיואב גלנט היה אלוף פיקוד דרום בזמן ההתנתקות. ב 2005 הוא היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה והאלוף דן הראל היה אלוף פיקוד דרום. מכאן שגם המסקנות שיתכן והמסמך מקורו בחוגים הקשורים לקיצונים שבמתנגדי ההתנקות היו שלא במקומם. מחקתי את הקטע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה