שתי אמרות כנף הותיר לנו לואי ה 14 מצרפת, מלך השמש, ששלט בצרפת באמצע המאה ה-17, "המדינה זה אני" ו "אחרי המבול". אתמול יום שלישי 22/12/2009 נפגש שר הביטחון אהוד ברק עם תלמידי תיכון בראשון לציון. כמתבקש בימינו אלה עסקה הפגישה בעיקר בפרשת גלעד שליט. "חמאס הוא שחקן בעייתי ולא צריך לספק להם תחמושת. בכל הקשור לעסקאות שבויים – אנו נמצאים במדרון חלקלק, מג'יבריל ועד טננבאום, ואת המדרון הזה אין ברירה אלא לעצור". אכן מילים כדרבנות של מי שכבר יכל מזמן לעצב כללי משחק חדשים בנושא החטופים כאשר במשמרתו הקודמת, באוקטובר 2000, כשר הביטחון, נחטפו 3 חיילים בהר דב. נוח היה לו לדלג מעסקת ג'יבריל לעסקת טננבוים ולהתחמק מחלקו הישיר ביצירת המדרון החלקלק או לפחות בשימונו למען המתחלקים הבאים.
מודה ועוזב ירוחם וניתן היה לחשוב שברק מוכן להרים את הכפפה הנגזרת מאחריותו ומהתובנה האישית שלו ומצויד בלקחים אישיים הוא מוכן להתמודד עם גודל השעה – ובכן שלא. הסיפא של הדברים כולה בסימן אחרי המבול. "ברור לכולם גם בשביעייה וגם בציבור שחייבים לשנות את דפוסי הפעולה בהקשר של החזרת החטופים, כי ישנו חשש סיכון של תוצאות העסקאות האלה. אף אחד ממי שישוחרר לא צדיק. ברור שיש צורך בשינוי הדפוס, אך רק אחרי שנשלים את סוגיית שליט".
כבר כעת, היכן שפרשת שליט עומדת, במשמרתו של אהוד ברק, כבר הוטה המדרון לתלילות מסוכנת עוד יותר. מי שמתחמק היום מאחריותו למדרון החלקלק ומוריש לעתיד בעיה סבוכה פי כמה במשקל כבק יותר ובמדרון חלקלק יותר להתמודד עם החטיפה הבאה, מי שממריץ ומאיץ במעשיו גם בהר דב ב 2000 וגם בפרשת שליט את החטיפה הבאה למה יצפה שמשהוא אחר יהיה הרבה יותר עמיד ממנו בהתמודדות עם בעיה שהוא מבין אך חומק ממה. כמו שמתברר – אין אצל ברק קשר מחייב בין מילים למעשים – מבחינתו אחריו המבול.
* ראה גם - דילמת קנטרברי : עושים הכל למען גלעד שליט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה