אתמול התברר ש"מסמך גלנט" נימצא ברשות הרמטכ"ל כבר מעל 4 חודשים. התעוררה השאלה מדוע לא העביר מיד את המסמך לפצ"ר. חלק הגדירו את התפתחות הפרשה כ "פרשת אשכנזי", אחרים דיברו על "עננה" ויש שהדליפו ש"זה לא מסתדר עם מה שנהוג בצה"ל". אני דווקא חושב שהרמטכ"ל נהג הכי נכון שאפשר בתוקף הנסיבות – לנסות לקבור אותה כמה שיותר עמוק. ברור שהמסמך לא יכל אלא ליצור קרע עמוק בצמרת צה"ל ולהעכיר את אווירת העבודה המתוחה ממילא, כפי שאכן קרה לאחר פרסום המסמך. על הרמטכ"ל הייתה אחריות עליונה לנסות לאפשר למטכ"ל למשיך לעבוד ביחד ולא לגרור אותו למלחמת כול בכול 10 חודשים, כמעט שנה שלמה, לפני תום המשמרת שלו (הקדנציה). הדילמה קשה אבל היכולת לעבוד עם גלנט גם נוכח הטריז שתקע בינהם שר הביטחון חשובה הרבה יותר והיכולת לדבר עם שר הביטחון חשובה עוד יותר. אני הייתי נוהג אותו הדבר. החיילת עדן אברג'יל
התמונות שהפיצה בפייסבוק החיילת לשעבר עדן אברג'יל מתקופת שרותה המתיש באחד ממחסומי צה"ל בנוכחות כרקע של עצורים פלשתינים מעידים אולי על טעם רע ועל אינטליגנציה ריגשית לקויה אבל לא יותר מזה. אין שום עדות ובדל עדות לעינויים או קיפוח זכויות העצירים. לטעמי התמונה שמעידה על עדן אברג'יל יותר מכול חושפת גם את הפער העצום ביננו ולטובתנו לצבא ארה"ב ופרשת כלא אבו גרייב בעיראק. אז – ב 2004, פרסמו תמונות של עצירים ערומים בנוכחות חיילת אישה, מוכים ומוצגים בתנוחות של השפלה מינית ומאויימים בכלבים. כאשר צה"ל מגייס את רוב הנוער שלנו לצבא, כול אחד עם המיטען מהבית, האישיות שלו ונסיבות השרות שלו ובהינתן התפוצה והנגישות לאינטרנט דברים כאלה עוד יקרו כול הזמן ולא רק כאן. ארה"ב מתמודדת כעת עם הדלפת ענק של כ 100,000 מסמכים מקוריים באינטרנט שחושפים צד אפל בפעילות ארה"ב בעיראק ואפגניסטן. אין לישראל מה להתבייש מזה שחיילת הצטלמה בחוסר טעם ליד עצירים פלשתינים זה טיפשי וילדותי אבל, דחילק, זה אפילו לא מזכיר צל של פשע מלחמה. קצת על החיילת עצמה – חיילת שרוב שרותה בסדיר היה במחסומי צה"ל בשטחים ושנעמדה לכן במצבים שרוב האחרים לעולם לא נקלעו עליו ראויה גם לקצת תודה, לא על התמונות אבל על השרות הקשה (אני לא בטוח שהייתי מחזיק מעמד בשרות כזה יותר מכמה שבועות). הכור בבושאהר
כור המיים הקלים בבושאהר, על החוף האיראני של האוקיינוס ההודי, הוא כור סובייטי של מיים קלים המופעל באורניום בדרגת העשרה נמוכה להפקת חשמל. השיטה שסוכמה עם הרוסים היא שהם יספקו את מוטות הדלק הגרעיני ויקבלו אותם חזרה לאחר השימוש כדי למנוע מאיראן שימוש במוטות המשומשים להפקת פלוטוניום. לישראל, למערב וגם לרוסיה יש עיניין שהכור יופעל כי הוא מוריד מהשולחן את הטענה שגם לאיראן מגיע אנרגיה גרעינית לצרכי שלום. הפעלת הכור בבושאהר היא למעשה הסכמה בין לאומית לאפשר לאיראן שימוש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום ומקשה על איראן מאוד להסביר, אם היא טוענת שכול מטרתה אנרגיה לצרכי שלום, מדוע היא ממשיכה בכול כך הרבה פרויקטים חשאיים כשהיא יכולה בגילוי לקבל עזרה עולמית לפיתוח משק האנרגיה הגרעינית שלה. הפעלת הכור בבושאהר אינה שלב בהתקדמות האיראנית לפצצה גרעינית אלא שלב בהפיכת הפעילות הגרעינית הלא מפוקחת שלה ללא לגיטימית – אולי בהמשך גם שלב בשכנוע הרוסים להצדיק התקפה צבאית על מה שנמצא לא בבושהאר אלא במקומות אחרים לא מפוקחים. התועלת היחידה שאיראן יכולה להפיק מהכור בבושאהר בחמש השנים הקרובות, בהקשר לנשק גרעיני, היא התועלת שבידע המצטבר מהפעלת טכנולוגיה גרעינית. זה אמנם חשוב אבל מנגד הכור בבושאהר מעצים את החשדנות העולמית כלפי איראן בכול הנוגע לשאר תעשיית הגרעין שלה. לא להיבהל הכור בבושאהר אינו סכנה לנו אלא לעמדה המוצהרת של איראן שפניה לגרעין לצרכי שלום בלבד. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה