יום שני, 12 באפריל 2010

הלקח שלי

לדעתי יש מעט מאוד לקחים שניתן להפיק מיום השואה. הציונות, פתרון בעייתו של העם היהודי על ידי ריכוזו בארץ ישראל, כמשנה פוליטית מסודרת נוסדה כחצי מאה לפני השואה. אפילו היינו מדינה יהודית ריבונית ב 1939 לא יכלנו להשפיע בצורה משמעותית על תוצאות השואה בעיקר בגלל ממדי ההונאה העצמית של היהודים עצמם באירופה עד שהיה מאוחר מדי.

השנאה או לפחות המוסר הכפול כלפי היהודים בעולם מאז אמר המן לאחשוורוש כ לפני כ 2500 שנה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורר בין העמים” ומאז המציאה הנצרות את הרעיון שיהודים רצחו את משיחם ישו לא השתנה הרבה. אנשים שאין בהם גרם של שנאה ליהודים ככאלה - כמו טוני בלייר או ברק אובאמה משוכנעים שמדינת ישראל, התגלמות הריבונות היהודית, היא מקור לרוב הצרות של העולם או להרבה מאוד מהצרות של העולם. הם אינם רוצים בהשמדת ישראל אבל ישראל היא הקורבן המתבקש, למשנתם, למעו שלום ויציבות עולמית. אחרים ,רבים מאוד, פשוט צועקים "מוות ליהודים" במסגדים, בתוכניות הטלוויזיה, בעצרות, בהפגנות ובקמפוסים לאו דווקא של העולם המוסלמי אלא דווקא בלב העולם הנוצרי באירופה ואין מחשה.

מדינת ישראל היא המדינה הכי מגונה בעולם, לפחות לפי כמות הגינויים הרישמיים במוסדות בין לאומיים שונים. על הנייר הבין לאומי ישראל אשמה כמעט בכול צרה על כדור הארץ. אין כנס בין לאומי, יהיה נושאו אשר יהיה, שיש בו נציגות ערבית או מוסלמית משמעותית, שגינוי ישראל אינו שלב הכרחי בדיונים. הבי.בי.סי בבריטניה מפרסמים מדי שנה סקר שבו איראן וישראל הם המדינות הכי מסוכנות בעולם. העם היהודי עדיין נרדף יותר, הרבה יותר, הרבה הרבה יותר מכול עם אחר היום, עכשיו וכרגע ממש.

השאלה האם היום כשרוב העם היהודי מרוכז בארץ ישראל במדינה משלו יש לנו יותר ביטחון קיומי היא בספק גדול. ישראל היא בסופו של דבר מדינה של פצצה (אטומית) אחת. בסוף, עם או בלי איראן, יהיה מי שיהיה לו גם היכולת וגם הרצון לעשות זאת. בראיה אסטרטגית אין לישראל תשובה ארוכת טווח לממדיה האסטרטגיים הצנומים, לתאווה המתגברת לחסלה או להתבונן באדישות בחיסולה, להתגברות היכולת לעשות זאת ולהתבוללות המכרסמת בנו בניכר וגם קצת כאן בבית – בארץ ישראל.

לכן יש בעצם רק שני לקחים אפשריים ארוכי טווח – הראשון קשור בשאלה האם באמת חשוב לש/מור על קיומו של העם היהודי? למי זה חשוב? למה זה חשוב? הרבה עמים נכרתו בעולם ללא זכר ובמקומם צצו תרבויות חדשות ומחדשות (למשל האינדיאנים בצפון אמריקה).

לדעתי שואה תמיד עלולה להתרחש - די בהפסד אחד, בפשלה אחת, בטעות אחת כדי שדבר כזה יקרה לנו - אם כי אולי בצורה אחרת. אלו שמטעמים שונים, ואני בינהם, חשוב להם לשמור על העם היהודי, על ההיסטוריה היחודית והחריגה שלו, על ערכי המוסר שהוא הנחיל לעולם הרבה לפני כולם ועל זכותו להגדרה עצמית ככולעם אחר אין לנו תשובה חומרית, טכנית או מימסדית אמיתית לכול מצב שעשוי להיווצר בכול זמן שהוא להמשך קיומו של העם היהודי אלא חינוך למורשת ישראל, להיסטוריה של העם היהודי ולהיסטוריה של ארץ ישראל. חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה