בלה בלה בלה...

משק המים בארץ, על אף כל המלעיזים, הוא משק יעיל, כנראה היעיל בעולם אם מודדים את אחוז המים המנוצלים לעומת המקורות הקיימים ואת כמות המים הממוחזרים לעומת המקורות הקיימים והיקף השימוש. בסך הכול מדובר בהצלחה ישראלית. אם נביא בחשבון שהמדינה היא מהצפופות בעולם, חצי מדברית ולעולם לא חסר לנו מים בברזים ההישג הוא בהחלט בולט. את העובדה שהאוכלוסייה גדלה, רמת החיים גדלה והצריכה גדלה והנוסחה חייבת ליצור משבר של מים אין לשנות.

נכון שכניסה מסיבית לתחום התפלת המים הייתה צריכה להתבצע עשור מוקדם יותר ובהיקף גדול יותר אבל לזה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית. כל מתעניין בר דעת יכול להגיע למסקנה הזו לבד בלי להתאמץ.

היות והפוליטיקאים צריכים גל לרכב עליו בעיקר, אם יש אפשרות, להאשים משהוא אחר וכדרכם של פוליטיקאים מימים ימימה לזרוק מעצמם את האחריות ולהפיל אותה על ה ש.ג, הקימו הפוליטיקאים ועדה לחקירת משק המים. לוועדה, שעולה מיליונים, אין בעצם מה להגיד בדוח הביניים שפרסמה אתמול, יום רביעי 16/12/2009, חוץ מ:

מסקנה ראשונה - "שלא תמיד התאום היה הטוב ביותר" – בוקר טוב אליהו – בכל מקום שיש בני אדם ומנגנונים התאום תמיד לא מושלם ותמיד הוא יכול להיות עוד יותר טוב.

מסקנה שנייה - שמשק המים היה חשוף ללחצים פוליטיים - לחצים פוליטיים הם נשמתה של דמוקרטיה מתפקדת שיש בה מאבק בין קבוצות, גישות ועדיפויות. בקרה פוליטית על משאבים לאומיים לא יכולה להיות בלי לחצים. זה דואג לעניים, השני לחקלאים והשלישי לישובי הערבה. מערכת שאינה מגיבה ללחצים היא בדרך כלל בזבזנית, מסורבלת, עוסקת בהטבות לעצמה וגרועה במונים. אגב הועדה הייתה אמורה לעסוק במשק המים ולא בתפקוד של קבוצות לחץ בדמוקרטיה. זה נושא שגדול עליה במונים.

המסקנה השלישית של "גאוני" הוועדה היא שחילופי השרים והשלטון בישראל הם תכופים מדי ולא מאפשרים להתגבש סביב אסטרטגיה יציבה וארוכת טווח. המסקנה הזו נוגעת לאופי הדמוקרטיה הישראלית בכלל, נכונה לכל העשייה בישראל ואין לה שום קשר דווקא למשק המים. אגב הוועדה לא מונתה לעסוק בשינוי שיטת הממשל.

המסקנה הרביעית ש"גדולי הדור" הגיעו עליו עסק בבלגן שבחלוקת החסכמים – אכן יש בלגן ואם הוא היה ניפטר היינו חוסכים אולי! 1% מהצריכה השוטפת. במקרה הטוב היו החסכמים דוחים את בעיית הצריכה הגדלה מול המקורות הזמינים בחצי שנה ( זה בהנחה שכולם היו אכן מתקינים על כל הברזים ומיד! חסכמים). זה לא נגד החסכמים, הם אכן חשובים אבל היכן הפרופורציה.

בקיצור – נמאס מוועדות חקירה. כבר למדנו שאין להם, בסופו של יום, השפעה חיובית על תהליך ההחלטות במדינה. אין לוועדת החקירה על משר המים מה להגיד לנו חוץ מ בלה בלה בלה...