אורי הייטנר, מנהל מתנ"ס גולן לשעבר, בבלוג שלו מאתמול, יום חמישי 17/12/2009, הציע לתת את פרס ישראל לאבו מאזן על שסרב להצעות מרחיקות הלכת של אולמרט, מ 11/2008, לכונן שלום עם ישראל על בסיס שתי מדינות לשתי עמים מבלי להכריז במופרש על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית אבל כן להסכים שההסכם הוא סוף סכסוך בינינו לפלשתינים.במציאות הפוליטית איש לא זוקף לזכותה של ישראל את הצעותיו של אולמרט למרות שהם באו מפיו של אבו מאזן עצמו, בראיון שהתפרסם בוושינגטון פוסט ב 27/05/2009. להיפך – אולמרט לא יכול לבקר בלונדון מחשש שייעצר כפושע מלחמה. אבו מאזן חופשי לשותת בעולם כאוות נפשו כולל בלונדון. יש סימנים ראשונים לחרם כלכלי על ישראל באירופה, מצור מדיני ודה לגיטמציה גוברת הם מנת חלקנו למרות הסירוב של אבו מאזן. לא הסירוב של אבו מאזן אלא ההתנחלויות הפכו למרכז הסכסוך ומכשול לשלום. ישראל לא יכולה להציג את הצעותיה באופן רשמי כי הם יהפכו מייד לעמדת המוצא של המשך המו"מ ויפגעו בלגיטימציה של ישראל, בירושלים למשל, היה והמו"מ יקלע, שוב וכצפוי, למבוי סתום. למעשה לא אבו מאזן תומרן לעמדה של מי שנחשב סרבן אלא דווקא ממשלת ישראל.
מכאן עולה השאלה האם שוב הפלשתינים "לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות". התשובה תלויה במטרה. היות וליהודים יש מדינה משלהם מטרתם הבאה היא, באופן טבעי, שלום עם השכנים. אנחנו מניחים ומשליכים את תפיסת המטרה שלנו על הפלשתינים ש"לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות" לשלום. אבל מטרת הפלשתינים, כנראה, שונה. הם לא רוצים שלום אלא השבת המצב לקדמותו – חיסול הפרויקט הציוני. יש להם זמן והם מוכנים לחכות אפילו 50 שנה ( שייח אחמד יאסין ניבא את חיסול ישראל עד 2027). ה"כיבוש" כביכול הוא כלי הנשק העיקרי שביד הפלשתינים כדי לערער לאורך זמן את הלגיטימיות של ישראל. מבחינתם הנוסחה הנכונה היא שהם "לא מחמיצים את המטרה בגלל ההזדמנויות האחרות שבדרך". עד כה זה עובד להם מצוין. לראיה רק אתמול, אחרי שאבו מאזן חזר והדגיש שמו"מ עם ישראל יתכן רק לאחר הקפאה מלאה של כל הבניה מעבר לקו הירוק כולל מזרח ירושלים החזיק אחריו שליח האו"מ למזה"ת רוברט סרי ואמר, בדיווח החצי שנתי למועצת הביטחון של האו"מ, כי הקפאת הבנייה בהתנחלויות שעליה הכריזה ישראל אינה מספקת, שכן היא נופלת מההתחייבות הנגזרת מ"מפת הדרכים". הוא קרא לפלסטינים לשוב למו"מ עם ישראל.
יש לפלשתינים שתי יתרונות עצומים על ישראל. דבקות רבת שנים במטרה וכל הסבלנות שבעולם. לא הפלשתינים הם שמחמיצים את המטרה – כרגע נראה שישראל, יותר מהפלשתינים, החמיצה את החזון והמטרה של מדינה יהודית דמוקרטית.
* ראה גם - אז מה עושים? : יותר עדיף ימות משיח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה