מרואן ברגותי, 51, שניתפס ב 15/02/2002 ונידון ל 5 מאסרי עולם ועוד 40 שנה בכלא על מעשי טרור ב 06/06/2004 לא שונה מעוד הרבה טרוריסטים שאמורים להיות משוחררים בעסקת שליט. טרם מעצרו היה ממרואן גיבור מקומי באזור רמאללה שהתקוטט עם חוסיין ש שייח מאזור הר חברון על התואר "מזכיר הפת"ח בגדה המערבית", ואם שאר הנהגת הפת"ח, כולל יאסר ערפאת, כמעט על כל נושא שבעולם . חלק מכוחו בא לו דווקא מהיותו אסיר, יקיר השמאל כפרטנר ל"שלום", וסמל. אין להעריך את משמעות שחרורו האפשרי אך ניתן להניח שמעמדו הסמלי מאיים על ההנהגה הנוכחית של הפת"ח בגדה והם, לא אנחנו, יעסקו בקיצוץ כנפיו. אך מעבר לשאלה של מרואן ברגותי עצמו התהליך שהנהגת תוניס הזקנה, זו שמקור כוחה בפזורה הפלשתינית והצדקת קיומה נובעת מדבקות בזכות השיבה, תעלם מהשטח וההנהגה חילופית מקומית תתפוס את המושכות הוא בלתי נימנע וקרוב, לכל היותר עשור. ניצנים כבר ראינו בוועידת הפת"ח בבית לחם, באמצע אוגוסט 2009 כאשר 16 מתוך 18 המקומות שהועמדו לבחירה נתפסו על ידי ההנהגה הפנימית של הפת"ח בשטחים, כולל מרואן ברגותי עצמו. כולם בסביבות ה 50, כולם צמחו מתוך מאבק בישראל, הם דוברים עברית ומקור כוחם הוא בשטחים עצמם ולא במחנות הפליטים בסוריה, לבנון או ירדן. כרגע הוועד הפועל של פת"ח (לא אש"ף) מורכב מ 16 "בוגרי אינתיפדה" ו 7 "וותיקי תוניס". בטווח הארוך (כבר אמרנו – עוד עשור), אם ההנהגה תתפוס תאוצה וסמכות מול החמאס, מה שעדיין לוטה בערפל ובספק רב, היא גם תעצב את פני הסכסוך עם הפלשתינים אחרת וניתן לקוות שתהיה גם יותר מעשית (ראה - ימות משיח).
לכן אין בשחרורו של ברגותי, לטווח היותר ארוך, נזק אמיתי למעט הנזק המוסרי של שחרור מי שבעיננו טרוריסט ורוצח והנזק המוסרי העצום שבעצם עסקת שליט עצמה, אבל במסגרת עסקת שליט משוחררים רבים מסוכנים ממנו.
ומי שדואג לאבו מאזן - אבו מאזן הוא אסון לפלשתינים בכל קנה מידה ובכל מקרה זמנו עבר. הנשמה מלאכותית לא יכולה אלא להאריך את ייסורי הגסיסה של הנהגת תוניס הוותיקה שאינה מייצגת ואינה רצויה בשטחים ושהיא, יותר מכול, מובילה את הפלשתינים בגדה לזרועות החמאס. זה לא ישראל אלא השחיתות, הנהנתנות והחסימה המתמשכת של ההנהגה הפלשתינית הפת"חית הצעירה לעמדות השפעה.
ראה גם - אין מחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה