יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

הסכנות שממש מעבר לפינה

שתי סכנות משמעותיות אורבות לישראל בעתיד הקרוב שמעבר לפינה . הסכנה הראשונה היא ההתקרבות האיראנית-תורכית שקיבלה אתמול חיזוק נוסף כאשר רמטכ"ל צבא איראן, גנרל מוחמד בקרי, ביקר בתורכיה יחד עם קציני מטהו לשיחות תיאום עם תורכיה, רשמית לגבי חלוקת גזרות בסוריה  שכבר אינה ריבונית ואחראית לגורלה, מעשית כדי לתאם את המאבק בלאומיות הכורדית המתעצמת והמתעוררת. ב 24/09/2017 צפוי בכורדיסטן העיראקית משאל עם לעצמאות שתוצאותיו יכרסמו גם בריבונות התורכית, באיראן ובסוריה הלא קיימת. לשתי המדינות עבר מעצמתי, זהות לאומית ברורה, מה שלא מובן מאליו במזה"ת, שניהם שלטו בתקופות שונות ובשיעורים שונים על העולם הערבי ולשניהם אותם שאיפות היום, דבר נוסף - שני המשטרים חולקים ביניהם איבה עמוקה לישראל, לציונות ובמקרה של תורכיה גם ליהודים. החיבור של שתי המעצמות האזוריות לערער את האזור , לחלק ביניהם את אזורי ההשפעה, לדחוק החוצה את ההשפעה המערבית, הן האירופית והן האמריקאית ולהחליפו בשותפות עם הרוסים, לבסס את  הציר הרוסי/איראני/תורכי קטארי מאיים מאד על ישראל.  

בצד החיובי מבחינת ישראל אפשר להניח שהמתח הסוני/שיעי באזור יחלחל בצורות שונות גם להתקרבות בן תורכיה הסונית לאיראן השיעית והאם ההקצנה הדתית הסונית שארדואן כופה על תורכיה לא תקשה עליו בהידוק השותפות עם איראן השיעית .  שנית -  כרגע בונות מדינות ערב הסוניות, המובלות בידי ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים ציר נגדי, נשען על המשענת ההפכפכה והלא יציבה של ארה"ב שכבר החל במצור המדיני והכלכלי על קטאר, לתחם גבולות להשפעה התורכית איראנית - לכן בסדר היום של תורכיה ואיראן קודם כל ייצוב המצב בסוריה ועיראק, דיכוי הלאומיות הכורדית והמשך החתרנות נגד המדינות הערביות כאשר ישראל שנואה ודחויה אבל כרגע בשוליים.
לישראל יש ותהיה דילמה עד כמה להתקרב ולשתף פעולה עם הברית הסעודית ועד כמה , אם בכלל, לתמוך בלאומיות הכורדית או להשאירן לגורלן להתקוטט ולנטרל אחד את השני.

הסכנה השנייה שמעבר לפינה היא מה שאני מכנה  גל ה"פוסט טראמפ" - גם כך, ברובד העממי זכו הדמוקרטים ב 3 מיליון קולות יותר מהרפובליקנים בבחירות האחרונות לנשיאות. נשיאותו מפלגת מאד את החברה האמריקאית ובונה חומות של איבה בין המחנות עד כדי שהשנאה גולשת לא רק לוויכוח הפוליטי העכשווי אלא גם למשקעים היסטוריים, למאמצים לשכתב את ההיסטוריה ולכל מה שקשור  במרומז או באסוציאציה למחנה השני. בפלגנות שאוחזת באמריקה היום, שבה הכל או שחור או לבן, קושרים את הדרום לטראמפ ולכן נלחמים נגד כל סמליו ומורשתו. בשתי המחנות יש שנאה, בימין אנטישמיות נגד יהודים ובשמאל שנאה לישראל  אלא שהשנאה לישראל והתחזקות יסודות מוסלמיים בשמאל ובדמוקרטים גדולה במונים מהאנטישמיות בימין. עליית הדמוקרטים  מחדש לשלטון, סביר מאד שכב בעוד שלש שנים, יכולה לחולל צונאמי מדיני קשה נגד ישראל שבו יבואו לביטוי במשולב רדיקליות של השמאל בכלל, התחזקות האסלאם כמרכיב פוליטי במפלגה הדמוקרטית ולמעשה היעלמותה ההשפעה של הקול היהודי בארה"ב בכלל וחיסול חשבונות עם ממשל טראמפ בדיוק כמו שהוא, טראמפ, מחסל חשבונות עם ממשל אובאמה.  

יתכן שהתהפוכות באמריקה יגדילו א העליה מארה"ב אבל לא הייתי בונה על זה והדילמה של ישראל היא עד כמה להשאיר את הביצים בסל של טראמפ או ארה"ב בכלל ומי זו המעצמה שתוכל ותרצה לתת לישראל חסות, באיזה מחיר, כשהצונאמי המדיני יגיע מארה"ב.   

התשובה חלקה בידנו - ככל שישראל תהיה חזקה כלכלית, צבאית ומדינית ויציבה כך תעמוד בצוק העתים !

תגובה 1:

  1. הנה כתבה שתעניין אותך דני
    http://www.quimka.net/a345698-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%94-%D7%91-%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%A0%D7%95

    השבמחק