בשעה טובה (רעה מאד), אחרי 4 חודשים באזור בלי עוד מלחמה חדשה, מאז המיבצע הסעודי בתימן, פרצה מלחמה קטנה נוספת באזור שדנה אותו להרס מתמשך נוראי - המלחמה התורכית-כורדית. בעוד מזכיר ההגנה האמריקאי אשטון קרטר מבקר באירביל, בירת האוטונומיה הכורדית של עיראק, משבח שם את כוחות הפשמרגה הכורדים ככוח הקרקעי הכי אפקטיבי במלחמה נגד דאע"ש ומבטיח לדון באספקה ישירה של רכבים ממוגני מוקשים לצבא הכורדי - ממש באותה שעה סגר הנשיא אובאמה, בטרם יציאתו לקניה, עיסקה עם ארדואן התורכי - התורכים יאפשרו לכוחות הקואליציה - קרי לארה"ב, להשתמש בבסיס האסטרטגי באינצרליק ואפילו ישתתפו בהפצצות נגד דאע"ש בתנאי שארה"ב תאפשר לעיראקים הקמת רצועת ביטחון לאורך הגבול התורכי-סורי-עיראקי - רצועה שתשתרע ברובה בשטחים מאוכלסי הכורדים ומטוסי תורכיה יכולו לפעול נגד ה PKK - מפלגת הפועלים הכורדית - בחופשיות להקמת אותה רצועת ביטחון (לפי מקורות סינים החוזרים על פרטי העיסקה - בין תורכיה לסין יש משבר דיפלומטי חריף).
איך שלא יהיה בעוד ארה"ב עושה הבחנה בין "כורדים טובים" שנילחמים בדאע"ש ו"כורדים רעים" שמרגיזים בארדואן - הכורדים עצמם מבינים ש"מכרו אותם" במין "מועמרה קטנה" בין תורכיה לארה"ב על חשבונם להבדיל ה"מועמרה הגדולה" בין איראן לארה"ב על חשבון העולם הערבי הסוני. טוב לא יצא מזה .
הנשיא אובאמה והדמוקרטים נהנים כעת משיגשוג בדעת הקהל בארה"ב - הכלכלה משגשגת ואינה תלויה יותר באנרגיה של המזה"ת, מאז פיגוע התאומים ב 9/11 חשים רוב אזרחי ארה"ב תחושות שליליות לגבי הערבים והמוסלמים והם תומכים, ברובם הגדול, במדיניותו של הנשיא "ללא מגפיים על הקרקע", די להם במלחמות בעיראק ואפגניסטן והציבור הגדול מאס במלחמות במזה"ת. הם בהחלט מרוצים שארה"ב לא מערבת יחידות קרביות קרקעיות במלחמה ושאחרים נהרגים והורגים אחד את השני. תוכנית הבריאות "אובאמהקר" משתרשת וניקלטת בציבוריות האמריקאית ומביאה מזור רפואי למיליונים חסרי אמצעים. יש כאלה בארה"ב. ההבטחה הריפובליקנית לבטל את התוכנית כבר אינה פופולרית אין לרפובליקנים קלפים פופולריים נגד הנשיא - הציבור לא רוצה חיילים הרוגים במזה"ת, לא אכפת לו מהסכם הגרעין הכל כך רחוק מהם, הוא לא רוצה לבטל את תוכנית הבריאות, מרוצה מהכלכלה והנושא היחיד ברמה הלאומית -ההגירה הלטינית - הוא מילכוד כי יש בארה"ב 45 מיליון לטינים ומי שיתנגד לתוכנית ההגירה שבבסיסה מתן תושבות קבע ל 12 מיליון לטינים, כניראה שלא יזכה בנשיאות. נירמול היחסים עם קובה כבר הטה את הציבור הלטיני לטובת הדמוקרטים והילארי קלינטון. מצד הריפובליקנים ממשיך דונלד טראמפ להוביל ולהגחיך את המפלגה שכעת צונחת בסקרים. יש לומר ביושר - אובאמה הביא עדנה לאמריקה ואסונות נוראיים לעולם אבל העולם ממש לא מעניין את ארה"ב.
לפני חודשיים התקיימו בחירות בתורכיה שבהם זכו הכורדים, במיפלגה לאומית משלהם, ב 12% מהקולות ובעמדת לשון המאזניים להקמת ממשלה בתורכיה. הבחירות היוו מכה לארדואן שכעת לא יכול להעביר את הרפורמות שהופכות אותו לנשיא ביצועי לזמן ארוך ולמעשה לדיקטטור חוקי בתורכיה. כעת הממשלה היא עדיין ממשלת מעבר. המוצא שפרשנים רבים חזו הוא שארדואן ימצא דרך לשלול מהמפלגה הכורדית את חוקיותה ואז, לאחר קיפאון מתמשך, יצא לבחירות חדשות . המלחמה בכורדים בחסות המלחמה בדאע"ש היא אחד הדוגמאות המבחילות של ציניות בין לאומית חסרת גבולות. מהמלחמה בכורדים של ה PKK להכרזת המפלגה הכורדית בתורכיה כלא חוקית פסע קטן ומשם לבחירות חדשות ולעריצות של ארדואן בחסות אובאמה ובאמתלא של דאע"ש.
בארבעת השנים האחרונות עברו דרך תורכיה 25,000 מתנדבים לאירגוני האסלאם בסוריה כשתורכיה אדישה - כל נער מוסלמי בלונדון ידע לאיזה מסגד באיסטנבול או אנקרה יש לפנות כדי להגיע לסוריה - רק שרותי הביטחון בתורכיה לא ידעו. תורכיה מכרה את הנפט של דאע"ש בשוק החופשי בעולם ולאחר עמלה שמנה לעצמה העבירה מיליארדים לדאע"ש שמוגדר "ארגון הטרור העשיר בהיסטוריה העולמית" וממש בימים אלו מספקת הקואליציה הסעודית/קטארית/תורכית נשק מתקדם לג'בהת אל-נוסרה המסונף לאל-קאעידה שמשתקף בהישגי הארגון בצפון סוריה - אני מנחש שההפצצות התורכיות יפסחו עליהם כי ארדואן אובססיבי לא רק נגד ישראל אלא בעיקר נגד ידידו לשעבר בשאר אסאד. תורכיה היא המאפשרת העיקרית של התופעה שניקראת דאע"ש ודאע"ש מאפשר לה להילחם בכורדים שהם גם אויב קשה של דאע"ש והכל בחסות אובאמה. למזלנו איננו כורדים וגורלנו בידינו ולא ביד אובאמה. אסון לעולם מאוקראינה עד עדן שבתימן וממרוקו עד פקיסטן אבל בארה"ב הוא "עשה זאת" וכוחו רק גדל ויחד איתו סיכויה של הילארי קלינטון.
ההתגוששות סביב הסכם הגרעין בארה"ב והוויכוח הציבורי סביבו אינם מטיבים, בגדול, עם הריפובליקנים וחלקם מבינים זאת. התמיכה חד משמעית בריפובליקנים בארה"ב יכולה לחזור אלינו כבומרנג היה והילארי תיבחר.. הייתי ממליץ לישראל להנמיך מיד פרופיל בנושא הגרעין האיראני ולא לייצר מוקדי חיכוך עם ממשל אובאמה עד סיומו בינואר 2017 (שנה וחצי). להדגיש את חוסר הרלבנטיות של הסכסוך עם הפלשתינים לאחת מהבעיות האמיתיות של האזור, להדגיש, אל מול הזכויות הפלשתיניות להגדרה עצמית את הזכויות הכורדיות לאותה הכרה ממש ולתוות רשת של שיתוף פעולה אזורי עם "בריית היציבות" הסעודית-מצרית - כרגע האזור שוקע עוד יותר ותורכיה נשאבת למלחמות האזור, המאבק בהסכם הגרעין מתחיל לייצר תשואות שליליות לישראל ובארה"ב עצמה ולסיכויי הרפובליקנים להקים את הממשל הבא ולהתחיל להדגיש את היציבות שלנו כמישענת איתנה למי שרוצה בנו. כמובן לפתח כמה שיותר מהר את בארות הגז כתחליף אפשרי חלקי לגז הערבי או הרוסי.
היום יש רק שני סוגי מדינות באזור - כאלו שניחרבות ומעלות עשן וכאלו שמחכה להם עתיד שחור של מלחמות דתיות, התדרדרות מחירי הנפט, משבר כלכלי ומתחים פנימיים קשים - יש גם מדינה שלישית - ישראל שלא חייבת להיות מעורבת באף מלחמה ומחכה לה, אם אך תנהג נכון, עתיד כלכלי מבטיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה