היום קראתי מאמר באתר וואלה של אבי יששכרוף - כתב לעינייני ערבים לדעתי רציני ומוערך על ידי. בכתבה שעסקה בשריפת הטייס הירדני טען אבי יששכרוף שהשריפה היא אות מצוקה, דאעש נוחל מפלות בשטח ואפשר לכן לנצחו בתוך זמן קצר יחסי - לא עיניין לשנים על פי אבי יששכרוף. הטענה חושפת אי הבנה בסיסית של הארגון ומתעלמת מהרקע הדתי-עדתי שמזין אותו.
ראשית דאע"ש באל קעידה בעיראק ב 2003. הוא עבר מנהיגויות וצורות שונות והפך מאל-קאעידה בעיראק, למדינה האסלאמית של עיראק, התצורה שלו כשאחרון החיילים האמריקאים עזב את עיראק בשלהי 2011. האמריקאים האמינו בשלב הזה שמהמדינה האסלאמית של עיראק לא נותרו אלא תאים בודדים, כמה עשרות אנשים, עיניין של מה בכך לכוחות הביטחון העיראקים. משם התחדש הארגון למדינה האסלאמית של עיראק והלבנט (שאם - המונח לסהר הפורה). הארגון לא רק עבר שלבים קיומיים אלא גם שינה לחלוטין את התשתית האנושית שלו מאיסלאמיסטים דתיים עיראקים ב 2003, לחבורות סוניות עדתיות בשנים 2006-11 שמשלבות אסלאם ג'יהאדיסטי רדיקלי עם בעתיסטים, משרידי משטרו של סדאם חוסיין, שהמשותף להם היה שינאה עמוקה למשטר השיעי של ראש ממשלת עיראק דאז נורי אל-מאליקי. מ 2011 הארגון שוב שינה את שמו לדאע"ש (המדינה האסלאמית של עיראק ושאם) והפך לארגון בינ"ל מבחינת כוח האדם שלו שבא בחלקים גדלים והולכים מרחבי אירופה והעולם הערבי, לארגון שמשמש מקור השראה וסמכות לארגוני ג'יהאד אחרים בעולם, שפועל מיבצעית במעל ל 10 מדינות ושכוח המשיכה שלו גדל ולא קטן נכון לרגע זה. בקיץ 2014 הארגון שינה פעם שלישית את שמו ל"החליפות האסלאמית". בקיצור מדובר בארגון צלופחי שמשנה שמות, צורה ארגונית וטקטיקה מבצעית כל הזמן ומנוסה מאד בהישרדות כמעט בכל הצורות והתנאים שהציבו בפניו עד כה. יתכן שאת שלד המדינה או החליפות שהקימו ניתן לפרק במהירות יחסית לא את הארגון ולא את רעיון החליפות או הג'יהאד.
התרבית שמגדילה את הארגון ומהווה את מקור כוחו היא: א. - האיום התרבותי של המערב והחשש ממנו שיצרו את אל-קאעידה מלכתחילה. ב. - המתח ההולך וגדל בין סונים לשיעים במזה"ת ובכלל. בשלבים שונים בהיסטוריה שלו מומן מה שניקרא היום דאע"ש בידי נסיכויות ובעלי הון ערביים סונים שראו בהם כוח בולם של הגאות השיעית הניתמכת מאיראן. ג. - העריצות, הנחשלות, השיבטיות, השחיתות והאלימות במדינות הערביות. כשכל התנאים האלו קיימים לא ברור מהיכן לקח אבי יששכרוף את אמונתו שניתן לחסל את דאע"ש בטווח של חודשים. במיקרה הטוב ניתן להכיל אותו ולצמצם את השפעתו.
את דאע"ש יחסלו רק מתוך האסלאם עצמו כשיקומו זרמים מתונים שירצו ויהיו מוכנים להתעמת עם דאע"ש וכשבהנהגה הדתית המובילה גם של הסונים גם של השיעים יהיו דמויות שמחפשות את האיחוד של האסלאם על כל פלגיו (מורשת חומייני הפייסנית באסלאם השיעי ולא מורש חמנאי המפלגת). השפעתו של שייח יוסף קרדאווי בקטאר,ממובילי ההקצנה הסונית, ושל יריבו/אויבו איתוללה חמנאי, מוביל ההקצנה השיעית, גדולים בהרבה מהפצצות ארה"ב. שניהם זקנים ויחלפו בקרוב מהעולם. למי שישפיעו על הפרשנות השיעית והפרשנות הסונית יש סיכוי, ובכלל לא ברור שזה יקרה בקרוב, רק סיכוי למגר את התופעה שניקראת דאע"ש אם אך יוכלו לשתף פעולה אחד עם השני. כשאומרים מדי הרבה פעמים 'אם' מדובר בסיכוי נמוך מאד. את דאע"ש ודומיו רק התשה והאסלאם עצמו יוכלו לחסל ורק אללה יודע מתי זה יקרה. .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה