בתחילת דרכו של הנשיא ברק אובאמה בארה"ב הוא האמין ב"פיוס האסלאם" - קרי 'האחים המוסלמים'. היום, לאחר שה'אביב הערבי', שבארה"ב נתפס כאיסלאם פוליטי בדרך דמוקרטית, הוליד את חיסול רוב ההנהגה הפוליטית המסורתית של העולם הערבי והביא לפריחה של עשרות ומאות ארגונים סלפים וארגוני ג'יהאד מקושרים אחד לשני, מבוקו חראם בניגריה ועד החליפות האסלאמית בלבנט, ולהתפוררות ודעיכת כמעט כל המדינות הערביות הסוניות תוך שפיכות דמים נוראה. כעת, כשמעשה ידיו טובעים בדם פונה ברק באובאמה למה שאני מכנה ה"יציבות איראנית" - כלומר הפיכת איראן לשותפה המרכזית של ארה"ב בשמירה על האינטרסים המתמעטים שלה במזה"ת. את הנפט האזורי הם ממילא כבר לא צריכים . שני המהלכים קוממו על ארה"ב את העולם הערבי הסוני כולו - במרחב שהוא במהותו בעיקר ערבי סוני טוב לא יכול לצאת מזה.
חוסני מובארק ממצרים היה ידיד קרוב ונאמן של ארה"ב, משענת של כוח ולגיטימציה אמריקאית בעולם הערבי, מי שהוביל ושימר את הסכם השלום עם ישראל ובמגביל הוביל לשיפור רצוף ומתמשך בכלכלת מצרים בכלל וברמת חייו האישית של המצרי הבודד. בתקופת ממשלו הראשון של הנשיא אובאמה ושרת החוץ הילארי קלינטון, מתחילת 2009, ובעיקבות נאום קהיר של הנשיא אובאמה ב 04/06/2009, החלה ארה"ב לתמוך, לעודד ולהפעיל קבוצות וגופים שפעלו למען קידום ה"דמוקרטיה" במצרים. כמה עשרות פעילים אפילו הוטסו לארה"ב, כביכול כאורחים של קבוצות לא פרלמנטריות - NGO -בארה"ב, שם למדו על רישות חברתי "נטוורקינג", שימוש בפייסבוק, יצירת דעת קהל וכדומה. קדימון מדויק למאמץ שמושקע בארה"ב ממש בימים אלה, שוב באמצעות NGO - לעודד ערבים בישראל לנהור בהמוניהם לקלפי כדי, להערכת מומחי מחלקת המדינה שעד כה טעו כמעט בכל הערכותיהם, התופעה תטה את הכף נגד בנימין נתניהו בבחירות הנוכחיות ולפחות תאפשר הקמת גוש חוסם שישען על הערבים.
חוסני מובארק זיהה את הסכנה, פעל נגד הקבוצות במצרים אבל הרגיש גם כפות ובעיקר תלוי בארה"ב, זו שחימשה את צבאו במיטב הטכנולוגיה המודרנית וסייעה לו כלכלית. כל פעם שארה"ב "הרעימה" את קולה על מצרים ויחסה ל"זכויות אדם" וחופש הביטוי הרפה הנשיא המצרי מהלחץ. לקבוצות האלו שארה"ב טיפחה היה חלק משמעותי בהפלת חוסני מובארק בקיץ 2011 לאחר שליתר ביטחון הוסיף הנשיא בארה"ב, בהתייחסו לחוסני מובארק ש"הוא היה צריך כבר ללכת מזה זמן". התחליף היה דיקטטורה מוסלמית שהוחלפה בדיקטטורה צבאית, קשה מקודמותיה, משבר כלכלי נוראי במצרים, רדיפות של נוצרים ובריחה המונית שלהם, יחד עם מוחות נוספים, מהמדינה, שינאה גורפת לארה"ב, השתלטות הג'יהאד העולמי על חלק מסיני וחזרה זוחלת של מצרים לחסות הרוסית.
מאז ניבחר ברק אובאמה לנשיא ארה"ב הפכה הידידות לארה"ב, בעיקר התלות בארה"ב, לחרב פיפיות מתהפכת - לעתים עד כדי סכנה קיומית ממש למשל למועמר קדאפי. כל ידידה הוותיקים של ארה"ב באזור, בלי יוצא מהכלל, חשים אי נוחות רבה מול הממשל האמריקאי, חלקם חשים עוינות כבושה וכמעט כולם חשים שינאה, לעתים עמוקה ובוערת לארה"ב. בממשל אובאמה מתקיים לגבי ישראל פרדוקס - בפועל השת"פ המודיעיני, הצבאי והטכנולוגי מרקיע שחקים - מצד שני ממשל אואמה מזין תהליכים שהם הרסניים למזרח התיכון (גם לעולם) לשנים רבות קדימה. החל מהתפוררות מדינות 'הלאום' הערביות, דרך זינוק חסר תקדים בהקצנה האסלאמית עד כדי איום על העולם כולו, איום גדול מהאיום הגרעיני האיראני כי האיום הגרעיני הוא בכוח - לא בפועל - הפעלתו מסוכנת ברמה קיומית למפעיל עצמו וכוחו של האיום הגרעיני הוא לא בהפעלתו אלא בעצם קיומו. האסלאם הרדיקלי הפך מאיום לתוקפנות מתפתחת בפועל שכבר מכרסמת בתשתית החברתית והכלכלית של עשרות מדינות בעולם - חלקן עד כדי אובדן ריבונות מלאה או חלקית - עיראק, לוב, סוריה, בחריין, תימן, סומליה, חלקים מניגריה, רוב אפגניסטן, חלקים מפקיסטן והרשימה לא גמורה.
אפשר לטעון, במצב הזה, שממשל אובאמה חירש לטענותיה הקיומיות של ישראל, חסר אכפתיות למשבר הקשה במצרים, כמעט מתעלם מהחרדה הסעודית ומתעקש שאין בעיה עם האסלאם הרדיקלי בעולם - לדידו מדובר בכנופיות חמושות, אכזריות ורצחניות שאין להן אלוהים שהורגים בני אדם ב"אופן אקראי" כי הם ניקלעו לזמן ולמקום הלא נכון.
מישהו צריך להרים את הכפפה, להציב מראה לחברה האמריקאית, האדישה ברובה, ולהתריע על הסכנה המתהווה בארה"ב להרבה ארצות בעולם, כולל ישראל, ולתהליכים שלא יכולים להיגמר אלא בשפיכת דמים נוראית. האם המישהו הזה חייב להיות בנימין נתניהו דווקא לא ברור אבל יש לו היום מנופי השפעה רבים, יותר מלכל מדינאי לא אמריקאי אחר, בארה"ב. קשה לתאר תסריט נורא יותר למזה"ת מזה המתבשל כעת בבית הלבן - מלחמה דתית שיעית-סונית, איראן עם יכולת גרעינית, מרוץ גרעיני אזורי והתפוררות הסדר הישן ומה שעוד נותר ממנו וסדר חדש יציב אחר לא ניראה באופק..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה