למרות אי הנחת שערביי ישראל מרגישים כלפי המדינה, זהותה היהודית הברורה המתבטאת בחוק השבות, חוק המעניק זכויות כלכליות ואזרחיות ליהודים שיתכן ומעולם לא ביקרו כאן וודאי לא נולדו כאן טרם עלייתם ולא מאפשר את אותן זכויות לערבים שיתכן וכן נולדו כאן - למרות זאת מתקיים תהליך מובהק ומאובחן של "ישראליזציה" של ערביי ישראל. הם הולכים ומשתלבים למשל במערכת הרפואה והסיעוד הישראלית. חלקם בתפקידי ניהול בכירים, במערכת המשפט בתביעה, בהגנה הציבורית ובשפיטה עצמה ובעוד תחומים.
איני מצפה מערביי ישראל שישירו "נפש יהודי הומיה" והנושא תמיד ירחף ברקע כווילון סמוי בין הרוב היהודי למיעוט, יליד המקום ובעיני עצמו גם בעל הבית - המיעוט הערבי. די לי בכך שיעריכו את יתרונותיה של הדמוקרטיה היהודית, ירצו להשתלב בה ואת מחלוקותיהם יעבירו למישור הפוליטי הגלוי - שאיפה שהיא ריאלית לחלוטין. איני מצפה מהם שיוותרו על זהותם ודתם והם עדיין יכולים להיות אזרחים טובים למרות המחלוקת הלאומית כמו שיהודי יכול להיות אמריקאי נאמן וגם יהודי דתי חם התומך במדינת ישראל.
השתלבותם של ערביי ישראל היא לצנינים בעיני הנהגת ערביי ישראל כי היא מעידה על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומבטלת את הטיעון המרכזי שלהם שישראל היא מדינה גיזענית השוללת, בכוונת מכוון, את זכויותיהם האנושיות וכי הם צריכים, לכן, הגנה בין לאומית משרירות לבו של השלטון היהודי ה"מתעמר" בהם ויש בסיס לתביעתם לסוג של אוטונומיה "תרבותית" - קו אותו מוביל ח"כ אחמד טיבי.
מצד שני הפחד הוא טיבעי ועוד יותר כאשר האימה והאכזריות שהערבים והמוסלמים מפגינים אחד כלפי השני מוקרן מכל ערוצי הטלוויזה ומכל סירטוני היו-טיוב העוסקים במלחמה הדתית הגדולה המשתוללת כעת באזור - עדיין בין מוסלמים סונים למיעוטים ושיעים אבל ברור שהיא גולשת ותגלוש גם להתפרצות של אלימות דתית כלפי היהודים מצד גורמים דתיים בציבור המוסלמי המקצין.
תפקיד המדינה ומוסדותיה להגן על השיוויון של ערביי ישראל ולעודד את תהליך ההשתלבות שלהם במדינה מול כל הגורמים הפועלים ההיפך - ההנהגה של ערבי ישראל, התנועה האיסלאמית, ההסתה הדתית של החמאס ווהמדינית של אבו מאזן והלך הרוח המוסלמי המקצין במרחב כולו שגוזר הקצנה דתית גם על ערביי ישראל. אין ספק שהתפרצות אלימה של ערביי ישראל, בדקירות קטנות או בגל גדול, נגד יהודים היא אפשרית ומעשית וכבר היו דברים בעבר - מצד שני ערכינו הדמוקרטים, הידיעה שהשתלבות ערבים, אפילו היא בעייתית מפעם לפעם, במדינת ישראל עדיפה במונים מהקמת חומות של איבה ושינאה בין יהודים לערבים. ככל שהחומות יגבהו כך יחגגו חברי הכנסת טיבי, חנין זועבי, זחאלקה וחבריהם את ניצחונם - עצירת ההשתלבות של ערביי ישראל במדינת ישראל כחלק מהעצמת הסיכסוך נגד מדינת ישראל. באיזון בין השניים עדיף במונים להשקיע הרבה באבטחה ולא להיגרר למחוזות ההדרה, האפליה ו,סליחה על הביטוי, הגיזענות האפילה.
החלטת ראש עיריית אשקלון לא לאפשר לערבים לעבוד ליד מוסדות חינוך בעיר היא תשובה לפחדים הבסיסיים של הרבה אימהות בעיר אבל היא חוסר אחריות לאומי במדינה שאזרחיה, יותר מכל עם אחר בהיסטוריה, ניפגעו מסוג כזה של "טיפול". החשש המוצדק של אמהות אשקלון צריך לקבל מענה בהגברת האבטחה ולא בהדרת הערבים. את האבטחה ניתן יהיה להסיר כשירגעו הרוחות וניזקה בעיקר כלכלי - הדרת הערבים מעבודתם רק בשל היותם ערבים תפגע לאורך שנים בערבים הניפגעים עצמם, תעצור ותסיג אחורה את תהליך השתלבותם בחברה הישראלית ותטביע כתם בל ימחה על ישראל כמדינה גיזענית בפני כל מוסדות העולם - אני סמוך ובטוח שאחמד טיבי יעשה מכך חגיגה על כל במה אפשרית. נחסוך 100 מיליון בבהוצאות אבטחה בשנה בהיבט ארצי אך נכתים את ישראל לשנים קדימה וניבנה עוד נידבך של הפרדה בינינו למיעוטינו - את הווילון שבין ערביי ישראל ליהודיה נהפוך לחומה שתמיד רק תזין את עצמה.
כדי להוסיף שמן למדורה הוסיף שר השיכון אורי אריאל, היום בראיון לגל"ץ אחרי שבע בבוקר, לאחר שטען שהחלטת ראש עיריית אשקלון אינה גיזענית ונובעת מ"צוק העיתים" (מצוקת הזמן), המלצה לכל אזרחי ישראל "לבדוק טוב" את מי הם מעסיקים - אני לא יכולתי לשמוע בהמלצה אלא קריאה לפטר ערבים רק בשל היותם ערבים.
גם ראש עיריית אשקלון וגם השר אורי אריאל הם ניבחרי ציבור, לא אחרוני הפירחחים ב"לה פמיליה" למרות שהם משגשגים על אותם פחדים ובכך הם מאלצים את ממשלת ישראל לתגובה פוליטית "קשה". ראש הממשלה חייב מייד לקרוא לסדר גם את ראש העיריה וגם את שר השיכון. לגנות את אמירותיהם ואת החלטת העיריה בכל לשון של גינוי ולפעול נגדה בכל דרך חוקית אפשרית. אם התשובה לטרור הפלשתיני היא התיישבות יהודית התשובה לגיזענות הישראלית היהודית המשפילה היא תוכנית ממשלתית מיידית, מוכרזת מייד והיום, על קליטת ערבים נוספים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך שלה - החלטה לא פופולרית שתעורר כעס וביקורת אך מתחייבת מתוקף המנהיגות של המדינה והיומרות שלה להיות מדינה גם יהודית אבל בו בעת גם דמוקרטית - זו שעת מיבחן בדיוק בשעה שרוצים לחוקק את חוק הלאום,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה