
את הפלא הזה חוללה ישראל, אחת המדינות העניות בעולם ב 1948, באזור הסוער והאלים בעולם תוך קליטת גלי עליה שרבים מתוכם הגיעו מחוסרי כל לארץ. אוכלוסיית ישראל גדלה פי 10 מאז הקמת המדינה והיום מעל לשש מיליון יהודים, רוב יהודי העולם, גרים בישראל. יש רק מדינה אחת בעולם שהגיע להישגים כאלה נוכח איום תמידי חיצוני - דרום קוריאה - אלא שהאיום על דרום קוריאה אינו על עצם החיים של הקוראנים ועל זכותם לחיות במולדתם. בישראל האיום הוא על עצם קיום המדינה אבל גם על עצם החיים של כל אחד מאיתנו. במיקרה הטוב נידונו לגירוש מכאן, במיקרה הרע להשמדה פיזית לו צלחה דרכם של אויבינו. אליה וקוץ בה - כשחברה נמצאת באיום קיומי, וודאי איום קיומי מתמשך, אין מנוס ממחלוקות לגבי התמודדות עם האיום ובכל חברה בעולם, דמוקרטית או ריכוזית, מצב משברי מייצר תנועות פוליטיות קיצוניות בשני הצדדים - כל צד וגירסתו למשבר. באירופה למשל המשבר הכלכלי וההגירה המוסלמית הולידו תנועות ימין, חלקן לאומניות ממש, עד השיא של רצח 76 נערים, רובם ילדי מהגרים, על ידי הלאומן הנורבגי אנדרס בריוויק ב 22/07/2011. נורווגיה היא לכל הדעות מדינה ממש שפויה.
אחד ההצלחות של דמוקרטיה, כל דמוקרטיה, היא היכולת להכיל אידיאולוגיות שונות, תת תרבויות וקבוצות שוליים ולייצר מנגנון הסדרה בין השאיפות והתפיסות הסותרות. פשע מאורגן, כמו תאונות דרכים ומחלות זו תופעה שיש להתמודד איתה, לצמצם את נזקיה אבל התופעה תהיה איתנו, בעוצמה משתנה, כל עוד אנחנו בני אדם.
לפי יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, במאמר שהתפרסם במוסף השבת של ידיעות ביום שישי 21/03/2014 ולאחר מכן בווי-נט תחת הכותרת "איזו מדינה היינו רוצים?" מתיימר יובל דיסקין להחזיר את המדינה ל"שפיות" - רוצה לומר היא לא שפויה כי יש בה תופעות כמו הרב פינטו, תופעות שהוא מכנה "אופורטיוניזם בשרות העכשוויזם", פשע מאורגן, נוער גבעות ותג מחיר, אופורטיוניזם פוליטי ותופעות מתריסות בכנסת. בקיצור קשה לו עם התופעות המוזרות, הרב גווניות, הפרובוקציות הפוליטיות וכדומה. עיון קטן בדמוקרטיות אחרות יגלה מהר שדמוקרטיה, בבסיסה, היא חופש להאבק על כל מה שבא לך בכל דרך כמעט ובתנאי שאינה אלימה. אין שום רבותא מיוחדת בפוליטיקאים הישראלים על פני פוליטיקאים בשאר הדמוקרטיות מבחינת אופורטיוניזם, דעות קיצוניות, פרובוקציות תיקשורתיות ואנשי סוד וכוח מאחורי הקלעים. בכלל הייתי מתייחס בחשדנות למי שמתיימר שישראל לא שפויה והוא יחזיר אותה לשפיות - הדבר היחידי שלא שפוי בישראל זה כובד הבעיות הקיומיות.
מה מציע "המושיע" התורן מטעם עצמו - מדינה יהודית דמוקרטית שלא תנווט על ידי אידיאולוגיות קיצוניות משמאל וימין - נשמע מצויין אבל איך עושים זאת בדמוקרטיה שחופש הדיבור הוא לב קיומה? - בעיני זה משיחי וממש ילדותי. אולי יש לו מתקון ל"סתימת פיות" במה שהוא מכנה מדינה "יהודית דמוקרטית". אפשר לעבור על כל הסעיפים - כולם רצויים, ממש מצויינים אבל לא בחברה אנושית נורמלית שמה לעשות. - יש בה מגוון דעות ורעיונות. אגב אני אישית בעד מדינה שהכל טוב בה, מי שיש לו מדי הרבה צל המדינה דואגת לו לשימשיה ומי שרוצה יותר שמש - המדינה מביאה שמש, כולם שמחים ומבסוטים ואין שם ממורמרים. אין בעיות וחרדות קיומיות והשכן תמיד נחמד ושוחר טוב וגם אני לא רוצה לכבוש עם אחר. אגב אני בטוח שכמו שיובל דיסקין טוען, גם לתוכנית שלי שיהיה לכולם טוב כל הזמן יש רוב בעם ישראל - מי לא רוצה שיהיה לו טוב ?.
התפלאתי מ"הילדותיות" ובעיקר מחוסר ההבנה מה זה פוליטיקה דמוקרטית - כדי שהמדינה תשאר שפויה האם יש ליובל דיסקין דרך להעלים אידיאולוגיות קיצוניות ואת הקיצוניים מתג מחיר, למנוע מאנשים לחזר אחרי הרב פינטו, יש לו תוכנית לחסל את הפשע המאורגן עד הסוף בקיצור ליובל דיסקין יש תוכנית ניפלאה למדינה מושלמת, שהאנשים יהיו מושלמים, לא יהיו קיצוניים, ותמיד ימצאו את שביל הזהב המדוייק בין שפע אילוצים סותרים. אני דווקא מבסוט מהמדינה כי, בניגוד לדיסקין, אני מבין שישראל היא מעשה אנושי של בני אדם בשר ודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה