הבה נניח שבבית ספר בישראל, באחת הכיתות, היה מורה מלמד את תלמידיו על תפקידו הניתעב של העם היהודי בהיסטוריה העולמית, הוא היה מספר לתלמידיו שהיהודים, תאווי הבצע, עמדו ועומדים מאחורי מלחמות, משברים כלכליים, מעשי זוועה ורצח הכל למען רווח כספי, למשל הם גזרו על גרמניה תבוסה במלחמת העולם הראשונה. הם, היהודים, למעשה שולטים, גם היום וממש עכשיו בכלכלת ארה"ב, בתקשורת העולמית וכיוצא בזה. לראיה היו מביאים את מספרם החריג של היהודים בתקשורת המערבית ובמוסדות הפיננסיים בעולם. בהקשר לשואה היה מורה אחד טוען שכלל לא התקיימה והיחס ליהודים לא היה שונה מהייחס לאוכלוסיות אחרות, למשל שבויי מלחמה רוסיים, כמרים פולנים וצוענים. בכיתה אחרת היה מורה אחר מלמד אותו הדבר אבל הוא לא היה מכחיש את השואה אלא מאשים את העם היהודי שהביא על עצמו, בהתנהגותו הבזויה, את האסון הזה - זה לא הנאצים אשמים אלא אנחנו היהודים היה המורה מסביר לתלמידיו בשם חופש הביטוי.
מורה אחר, בכיתה אחרת, היה מלמד ברצינות שהשואה היא מזימה ציונית ערמומית ליצור את האליבי להשתלטות הציונים על פלשתינה ונישול הערבים המסכנים, שגרו כאן, מכל נכסיהם. השואה אכן הייתה גם הייתה אך כמזימה יהודית לעשוק את הפלשתינים מנכסיהם הרוחניים והמוחשיים. לא יהיה שלום כאן בארץ, יסביר המורה, עד שהיהודים יוחזרו, מרצונם או שלא מרצונם, לארצות מוצאם ומזימתם תסוכל. אגב לכל מגוון הדעות לעיל יש תומכים רבים בשר ודם בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי.
מורה אחר בכיתה למתקדמים היה מלמד ברצינות שהיהודים הם למעשה סוג של "גזע עליון". לראיה הם שרדו, כנגד כל הסיכויים האפשריים, את האסונות הקשים בהיסטוריה זה 3,200 שנה, מאז יציאת מצרים, הנחילו לעולם את "ספר הספרים הנצחי" ואת הבסיס לדתות המונוטאיסטיות, אסלאם ונצרות, שמעל לחצי מהאנושות מאמינה בהם. הם חזרו פעמיים לארצם לאחר שהוגלו ממנה בידי מעצמות התקופה ובנו מחדש את קוממיותם ועצמאותם במזה"ת כמדינה משגשגת במקום שיש בו כמעט רק אלימות, מלחמות, שפיכות דמים ונפט, המקור היחיד לשיגשוג כלכלי באזור. יש רבים בתוכנו שאכן מאמינים לא ביחודיות אלא בעליונות של העם היהודי. מורה אחר היה מרחיק לכת וטוען שמאחר שהעם הפלשתיני הוא יצירה חדשה ולמעשה מלאכותית של ההיסטוריה, לא היה עם ערבי כזה עד לפני כמאה שנים, אין להם בעצם זכויות לאומיות או תרבותיות כל שהן ואין להם שום טענה שיכולה להיות תקפה על ארץ ישראל. לא יהיה שלום בארץ עד שהערבים יסולקו, מרצונם או שלא מרצונם, מהארץ הזו שמעולם לא הייתה שלהם ושלעולם גם לא תהיה שלהם. את התורה הזו היו מרביצים בדרדקים של בית ספר יסודי או בתיכוניסטים, הגיל המתאים לקומסומול (תנועת הנוער הקומוניסטית של ימי סטלין) או להיטלר יוגנד.
יש כמובן עוד שפע של רעיונות ללמד את ילדינו, למשל שתורת האבולוציה היא גחמה ושהאדם הוא פרי "התבונה האלוהית", אפשר להרחיק לכת ולטעון, כפי שיש הטוענים בפועל, שהאדם הוא בכלל הכלאה של חייזרים שנחתו כאן לפני אלפי שנים וקופים מתקדמים. את כל התאוריות לעיל ילמד כל מורה כחפצו בהתאם למסורת המפוארת של חופש הביטוי וכל אחד ירביץ תורה בתלמידיו כעולה על דעתו הפרטית בין אם ההורים מסכימים או לא מסכימים. ממילא את רצון התלמידים איש לא שואל.
בעצם למה לעצור בחינוך, מפקד הטיסת יביע דעתו על המבצע הקרוב באמצעות שינוי התוכניות לטייסת שלו ולעזאזל התיאום והפקודות, במארב יביע חיל החי"ר את דעתו על המארב בנחירות וככה הלאה עד אבסורד.
בחברה דמוקרטית, שבה לכל אחד מותר להביע את דעתו מותר גם לכל אחד לא לשמוע את דעת הזולת. אני יכול לזפזפ מערוץ אירוח בטלוויזיה, לא לקרוא את המאמר בעיתון או לא לבוא לאסיפה פוליטית - הזכות הדמוקרטית למיין לעצמי מה אני רוצה לשמוע.
זכות זו נישללה מהתלמידים בביה"ס והם נאלצים בעל כרחם ואולי למורת רוחם של הוריהם, להקשיב, לכן המערכת הפוליטית שניבחרה על ידי רוב העם קובעת את תכני החינוך. יולי תמיר, כשרת החינוך, הכניסה למערכת החינוך את שיריו של המשורר הפלשתיני סמיר דרוויש, שולמית אלוני ויוסי שריד קידמו התייחסות במערכת החינוך לסבל שעבר העם הפלשתיני וגדעון סער שלח את תלמידי ישראל לביקור במערת המכפלה. רשאי כל מורה לחלוק על המערכת ולהביע את דעתו על תכניה, הוא רשאי להביע דעתו מחוץ למערכת החינוך או לפעול להחלפתה בדרכים דמוקרטיות כך שתשקף את דעותיו יותר טוב אבל לאף מורה אין זכות, בעמדה לא שווה לתלמידים כשבדרך כלל אין להם כלים להמודד מולו ואין להם ברירה אלא לשמוע אותו כשהוא המורה והם התלמידים, לקיים מערכת חינוך עצמאית משלו על אפם וחמתם של חלק מההורים.
חופש הביטוי הוא זכות בדמוקרטיה אבל גם הזכות למי להקשיב ומתי היא זכות דמוקרטית והדמוקרטיה מחייבת לכבד את החלטת הרוב גם כשפועלים נגדה - אחרת זה לא דמוקרטיה וחופש דיבור אלא אנרכיה של גחמות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה