החלטות במעבר

אתמול אשרה הממשלה את מתווה ההסדר שרקם בני בגין לבעיית השתלטות הבדואים על אדמות המדינה בצפון הנגב. איני יודע את פרטי ההסדר ולכן לא אתבטא לגופו של ההסדר עצמו חוץ מזה שיש לי אמון בהיגיון וביושרה של בני בגין. אעסוק בשני נושאים - הסיקור התקשורתי ומשילות הממשלה.

עצם העובדה שאיני מכיר את פרטי ההסדר חוץ מכמה נקודות שהועלו במאמר של קלמן ליבסקינד במעריב לפני מספר שבועות מעידה שהתקשורת לא חושבת שנושא הבדווים חשוב יותר מיחסי שרה והעוזרת שלה, מה שבשעתו מילא מוספים רבים בעיתונות. יש לדעתי מעט נושאים חשובים יותר לעסוק בהם כשמדובר בזירת הפנים של ישראל. הנושא חשוב לפחות כמו "התרסקות מעמד הביניים" בישראל. אין לנו שום מושג האם יש להסדר הסכמה מצד הנהגת הבדווים והוא למעשה הסדר של "סוף התלונות והתביעות" או רק בסיס למסע השתלטות חדש ולגל חדש של תביעות טריטוריאליות. בכל אופן התקשורת לא האירה את עיניינו בנקודה טרם קבלת ההחלטה. התקשורת טוענת שהיא כלב השמירה של הדמוקרטיה ולכן בבקשה שתמלא את תפקידה. הייתי רוצה לראות איזו כתבת תחקיר נירחבת, נניח אצל אילנה דיין, שתאיר את ההסדר ותסביר לנו את ההיגיון שבו ואת המשמעות האמיתית שלו. עד כה אין לי מושג. (הערה - במעריב הבוקר נימסר שהבדווים מתנגדים להסדר מה שמעורר חשד כבד שאצלם זה רק מקפצה לדרישות נוספות). בהערה צדדית אוסיף שאף מדינה בעולם עוד לא הצליחה למצוא הסדר לאוכלוסיות נוודים בתחומם וזה כולל, למשל, את הצוענים באירופה. הבעיה היא לא זכויות, בעלות על נכסים וכסף אלא מסורת, תרבות, פלגנות שיבטית וחוסר התאקלמות בתרבות הטכנולוגית והממסדית המתפתחת בעולם.

 

ביבי כמינהגו משוחח עם עם ישראל בעיקר דרך איומים. אתמול הוא הסביר לנו שאיום הנשק הכימי בסוריה לא מחכה להקמת הממשלה - מה שעובדתית נכון ומהותית שטויות במיץ עגבניות. ראשית אין בישראל חלל שילטוני. משהתפטרה ממשלה היא הופכת לממשלת מעבר עד השבעת ממשלה חדשה ויש לה את כל הסמכויות. היועץ המישפטי קבע כללים כדי למנוע ממשלת מעבר לקבל החלטות מיחטפיות באווירת "אחרי המבול", כמו למשל ההחלטה על הסדר אדמות הבדווים שלכל דבר ועיניין יכלה לחכות עוד חודשיים להשבעת הממשלה החדשה. לעומת זאת בכל נושא ביטחוני שחלות בו התפתחויות מהירות שמצריכות תגובה נחרצת ושגם חוסר תגובה יש לו השלכות מרחיקות לכת אין לממשלת המעבר שום מיגבלה לא מוסרית ולא חוקית. מעניין שביבי לא למד עד כה שסגנון "האויב על הגדרות" לא מוסיף לו נקודות, לא מחזק את דימויו כמנהיג אלא ההיפך. היה לו שפע של הזדמנויות, כולל הבחירות האחרונות, ללמוד שמצפים ממנו לקור רוח ולא לנאומי האויב על הגדרות. אז כמו שאמר נחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של ערוץ 2, "שלא יעבדו אלינו".