יום שני, 12 בנובמבר 2012

וירוס ההיבריס

וירוס מחלחל בחברה הישראלית וסכנותיו עדיין לא ברורות למרות שהן קיימות - ווירוס ההיבריס ובעיברית שגעת היהירות. יד נעלמה מחלחלת אותו למחזור הדם של החברה הישראלית ועוד מעט ניתמכר.


לפני כשבועיים במוסף השבת של מעריב בכתבת ענק על נחום לב, סגן מפקד סיירת מטכ"ל ומי שירה והרג את אבו ג'יהאד בתוניס ב 16/04/1988, לקחה למעשה ישראל אחריות גלויה ומישפטית על מבצע החיסול במדינה שאינה ממש מדינת אויב. יש לישראל הצדקות בשפע ובעיקר שתוניס נתנה למעשה מחסה מוגן לפעולות הטרור של הפת"ח ובכל אופן העמימות שיחקה לידי ישראל. יתכן שבמבט של 24 שנים אחורה נזקי החשיפה מיזעריים והגילוי הוא לגיטימי אבל מסתבר שמדובר בתחילתו של שיטפון.


חמישה ימים לאחר מכן שידרה אילנה דיין המניפולטיבית כתבת ענק על דרך קבלת ההחלטות בישראל נוכח האיום הגרעיני האיראני. בכתבה התייהר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפעולות המוסד באיראן שלטענתו האטו ובלמו את המרוץ האירני לגרעין. אכן כל העולם הבין שמאחורי חלק גדול מהפעולות החשאיות באיראן עומד המוסד הישראלי וכך גם האיראנים. אבל הם התקשו לקבל הוכחה ישירה שתצדיק תגמול גלוי וגדול נגד מטרות ישראליות. תמיד היה חשש ברקע שאולי המוידיעין הבריטי, הצרפתי, הגרמני וה CIA, בצירופים שונים עם או בלי המוסד, סייעו או ביצעו את הפעולות החשאיות. אם היה שמץ של ספק אצל האיראנים סייע אהוד אולמרט לאירנים, לדעתי בצורה משמעותית, להסיר את הספק ולתת לגיטימציה לתגמול גלוי יותר נגד ישראל. יותר מהעובדה שהאיראנים השתכנעו במה שחשדו הם קיבלו מאהוד אולמרט הכשר, עקיף אומנם, לתקוף חזרה.


עוד זה הולך וזה בא - בראיון שלשום אמר דן חלוץ, אחד הרמטכ"לים הלא זכורים לטוב של מדינת ישראל ופוליטיקאי כושל שאינו יודע מה הוא רוצה מעצמו, שתקיפה "קונבנציונלית" באיראן לא תצליח - לשם כך צריך להשתמש בנשק גרעיני. עד כאן דעתו הלא מזיקה של איש חייל אוויר שדימיונו מתקשה להבין שיש עוד צורות תקיפה חוץ מהפצצות מהאוויר, אבל בסיפא הוסיף הרמטכ"ל לשעבר שהוא מניח שביבי לא מספיק מטורף להשתמש בנשק גרעיני. בכך נתן למעשה הרמטכ"ל לשעבר אישור מוסמך לעולם שלישראל יש אכן יכולת גרעינית. לא שהעולם לא האמין בכך ממילא אבל גם לא היו לו ההוכחות הנידרשות - בא הרמטכ"ל לשעבר, השתמש בנגישות ובסמכות שלו מהעבר, ובמחי הצהרה עזר לפוגג את העמימות, נכס ביטחוני חשוב מאד של מדינת ישראל לדעת רוב המומחים (לא כולם). אני אישית ספקן אם דן חלוץ עבר אי פעם מבחן איי.קיו בסיסי אבל אתקשה עוד יותר להאמין שהתוצאה הייתה חיובית.


היום בערב אמורה אילנה דיין להכות שנית ולחשוף בתוכניתה המתייחסת ל"אסון צאלים" מ 05/11/1992 בו נהרגו חמישה חיילי סיירת מטכ"ל מטיל נ"ט מילאן שנורה לעברם במהלך תירגול על מודל למיבצע עלום שהרכילות וההדלפות אמרו שמדובר היה בחיסול סדאם חוסיין נשיא עיראק בכבודו ובעצמו. המיקרים שמדינה, תוך שימוש ביחידותיה המיבצעיות, מחסלת ראש מדינה אחר הם נדירים מאד בהיסטוריה המודרנית. לא שה CIA או סוכנויות אחרות לא עשו זאת אלא שהם עשו זאת באמצעות שליחים ומשתפי פעולה מקומיים בצורה שתרחיק את האחריות המדינתית משולחיהם. למרות שלא עברתי על כל המיקרים מאז מלחמת העולם השניה אני לא מצליח להיזכר, ולו במיקרה אחד, שיחידה צבאית הכפופה למישטר ריבוני נישלחה לחסל ראש מדינה חברה באו"ם ובמוסדות בין לאומיים אחרים. מדובר בסדאם חוסיין שלאחרי מבצע "סופה במידבר" ב 1991, קצוץ כנפיים ומנודה בעולם הערבי שניזקו העיקרי היה תמיכה בכסף במיתאבדים ובטרור הפלשתיני - רחוק מלהספיק כדי לחסל ראש מדינה ריבונית. לקיחת האחריות הפומבית על מה שנלחש במיסתרים ובצורה עמומה עד עלולה לחזור לישראל כבומרנג.


כל מיקרה בניפרד הוא תקלה סבירה בדמוקרטיה שבה חופש הביטוי הוא ערך עליון - הכל ביחד שיטפון חסר אחריות ואני חושד, מבלי לדעת, שיש מאחורי השיטפון יד מכוונת ומאד לא אחראית.  אחרי הכל  הצנזורה היא בשליטת שר הביטחון.


מאימרותיו של קלינט


באחד ממערבוני הספגטי בכיכובו של קלינט איסטווד הוא אומר לאקדוחן שזה אתה קטל באקדחו ושקישקש יותר מדי "אם אתה צריך לירות תירה - אל תדבר!". אהוד ברק משול לברברן שמאז ומתמיד העדיף איומים, יצירת מצגות כמו שיירות של מובילי טנקים או חיילים נעים ל"קרב" בצילום אנפרא אדום, על פני פעולה אמיתית. היום איום של אהוד ברק, למי שעוקב אחרי המודוס אופרנדי (איפיון מיבצעי) שלו, למשל להכין את הכוחות להחרפת הלחימה בעזה - היא בדרך כלל סימן די בטוח שהוא מחפש מו"מ ומוצא ולא לחימה. זה מעצבן מאד כשמדובר בחמאס בעזה אבל לפחות אותי זה מרגיע כשמדובר בתקיפת איראן. הביקורת שלי היא לא על האיפוק של ברק אלא על האיומים שאין אחריהם שום דבר. כמו שאמר קלינט "אם אתה צריך לירות תירה - אל תדבר!".


3 תגובות:

  1. אני מתה על איסטווד, אבל בכל זאת, צריך לקחת בחשבון שזו המציאות ואנחנו לא חיים בסרטים לצפייה ישירה.
    חלק מהמציאות היא להפעיל שיקול דעת, לדבר ולנסות להגיע למסקנות.
    אני לא אומרת מה נכון ומה לא נכון, אני רק חושבת שהרבה פעמים לעצור רגע, יכול להיות דווקא צעד חכם.

    השבמחק