יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

ממשלה ב"קורלס"

קורלס הוא הכינוי שניתן בבתי המיטבחיים של שיקגו באמצע המאה שעברה לאותו שביל מגודר המוביל מהמכלאה למשחטה. למעט פר אחד ששבר את כל הסיכויים ואת כל הגדרות לא ידוע על בן בקר שניכנס לקורלס ויצא ממנה חי. את הממשלה הצליחו להכניס לקורלס ביטחוני והסיכוי שלהם לצאת ממנו בשלום שווה לסיכוי של בני הבקר בשיקגו.


כבר לפני שנה, כשוועדת טרכטנברג המליצה לקצץ בביטחון בא אהוד ברק בהצעה להעלות את הגירעון ל 6% מהתל"ג של ישראל, כלומר להדפיס כסף נוסף ולהפוך את ישראל לאיסלנד, אירלנד, פורטוגל, ספרד ( נימאס כבר מיוון) או כמעט כל מדינות אירופה, לא עכשיו אלא בעוד 20 שנה כשהוא כבר מזמן יהיה בפנסיה והצרות לא יהיו שלו.


לפני כשבועיים יצא אהוד ברק לתקשורת והאשים את שר האוצר שהוא "דוגל במדיניות כלכלית מיושנת", כלומר באיזון בין הוצאות להכנסות, זאת נוכח הקיצוץ הנידרש של 15 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ב 2013 שברור לכולם שמשרד הביטחון יאלץ ליטול בו חלק. ממש באותה עת תידרך "גורם ממשלתי בכיר", לפי חלק מהשמועות אהוד ברק עצמו, עיתונאים במשמעות האיום האיראני, בזמן שאוזל , ב"מרחב החסינות" שמתפתח ובצורך לקבל החלטות כאן ועכשיו. המושג "מרחב חסינות", לפי האמריקאים, הוא המצאה של אהוד ברק עצמו. אגב אין זה משנה אם אהוד ברק עצמו תדרך ברור שזה נעשה בידיעת והכוונת שר הביטחון עצמו. מאז ניכנס העם בישראל למצב של היסטריה כבושה, עננת המלחמה החלה לכסות על כולנו. ומי יעז כעת לגעת בביטחון הקדוש.


בישיבת הממשלה אתמול דנו, כביכול, בתקציב הביטחון כשראש הממשלה אומר לשרים מול הטלוויזיה שהם צריכים גם להחליט במה לקצץ, לא רק אם לקצץ. באווירה שייצר מבקר המדינה בדו"ח הכרמל בו האשים את שר האוצר ב"אחריות מיוחדת" לאסון מפני שסירב להעביר 100 מיליון שקל, כ 9 חודשים לפני האסון, בתחילת 2009, לשרותי הכבאות הלא מאורגנים וללא רפורמות נידרשות, ניראה שאף שר לא שש ליטול על עצמו "אחריות מיוחדת", מה גם שחזקה על שר הביטחון הנוכח בישיבה שידליף שהשר הזה והזה סירב לממן עוד סוללת "כיפת ברזל", כמובן בהקשר לטיל שנחת במרכז ישוב כל שהוא, שהשר השני סירב לממן תחזוקת טנקים, כמובן בהקשר של טנקים שניתקעו וכו'... כך נידרשים השרים למשל להחליט האם לקצץ בחיל האוויר כשאין להם שום החלטה ומעט השפעה האם לתקוף באיראן במכת מנע מקדימה או לא, למשל. בנוסף מציף ראש אמ"ן, פקוד ופקיד של שר הביטחון, את השרים בתחזיות מבהילות, כמו כל שנה, שהמילה "לא מהנימנע" מככבת בהם. למשל לא מהנימנע שאולי יתפתח עימות רחב עם מצרים וצריך להתכונן גם לזה. כבר כתבתי כאן בעבר שהערכת הביטחון הלאומית לא יכולה להיות בידי ראש אמ"ן שהקרירה הצבאית שלו עדיין לא הסתיימה ותלויה בשר הביטחון. היא צריכה להיות בידי ראש המועצה לביטחון לאומי שהקריירה שלו כבר מאחוריו ולפניו הפנסיה או הפוליטיקה. בהעדר תורת ביטחון לישראל אין שום סיכוי שלשרים יש את היכולת לשקלל באמת את תקציב הביטחון של ישראל ובסוף הוויכוח יתועל ל"התייעלות" ולא יותר.


למרות הסיסמאות הנכונות של "שינויים בלתי צפויים באיומים" והשתנות המרחב -  האיום הקונבנציונאלי של מלחמת שיריון ממוכנת ורבתית למעשה נעלם לחלוטין. הצבא העיראקי העצום הפך לכוח שיטור פנים. המאגרים האסטרטגיים בלוב ניבזזו וחלקם מזינים מלחמות בסהרה ובסוריה, מיעוטו מגיע לסיני ומאיים גם על הריבונות המיצרית, הצבא הסורי נישחק ומתפורר אפילו ככוח הגנתי וחיל האוויר שלו מזמן לא רלבנטי למלחמה הטכנולוגית של צה"ל. מה שהתעצם זו המלחמה ה"גבוהה", טילים, לווינים ונשק להשמדה המונית מרחוק, מתומצת מבחינתנו באיום האיראני, והמלחמה ה"נמוכה", טרור, גרילה ומלחמה מודיעינית חשאית. אלא שהאיום הזה אינו קיומי אלא טורדני בילבד וצריכת המשאבים שלו נמוכה מאד ביחס לצרכים של מלחמה קונבנציונאלית. טייסת אחת של אף-16 לא משודרג מספיקה להתמודד כמעט עם כל צרכי המודיעין והמיבצעים המיוחדים למלחמה בטרור.


מה ממשלת ישראל כן צריכה להחליט: האם ישראל בונה את עצמה למכת מנע מקדימה באיראן או מסתפקת במיגננה משוכללת ותגובה הרסנית שאין לאיראנים תשובה נגדה. כאן טמונים מיליארדי שקלים של הוצאות ביטחון וההחלטה היא ניגזרת מובהקת של תורת ביטחון שאין לישראל. השרים צריכים להחליט האם להטיל על צה"ל להתכונן למלחמה רבתי עם מצריים והכרעה בסיני, כי האחים המוסלמים תפסו את השילטון ו"לא מהנימנע", או לקחת סיכון שולי ולהסתפק בתלות של הצבא המיצרי בחלפים קריטיים בארה"ב, ביתרון הכוח האווירי העצום של ישראל ובבלימת המתקפה המיצרית האופציונאלית לא במרחבי סיני אלא בגבול הנגב. חיסכון של עוד כמה מיליארדים. השרים צריכים להחליט האם בצד העוצמה הימית הקיימת להבטיח הגנה על חופי ישראל, על נתיבי הסחר שלה ולקיים איום אסטרטגי על איראן באמצעות צי הצוללות שלה , היא תיבנה עוצמה נוספת להבטיח את שדות הגז בים התיכון, או, שנוכח הירידה באיום הקונבנציונאלי הימי והעלמות האיום הלובי לחסום את הים התיכון באזור מלטה אפשר ליטול סיכון קטן ולהסב חלק קטן מצי הסטי"לים הישראלי, העסוק באימונים ובאיומים קונבנציונלים מתמעטים, לספינות דו משימתיות נושאות קומנדו ימי ואמצעי לוחמה זעירה בים, על חשבון מיקצת היכולת הקונבצינלית. גם כאן מדובר בהבדל של מעל מיליארד שקל בשנה בין האפשרויות. עוד לא דיברתי על מדיניות הגיוס שהיא בעיקרה חברתית ולא ביטחונית ומצריכה החלטה הגדולה על שרי הממשלה במיסגרת דיוני תקציב הביטחון.


אני נימנה אל אלו המפחיתים באיום האיראני, כסתם אזרח מהשורה יתכן שאני טועה , אבל לכל איום נתון יש כמה פיתרונות ולכל פיתרון יש תג מחיר, גם לאיום האיראני. יש עוד שפע של החלטות עקרוניות בתחום בניית הכוח והמוכנות שישראל צריכה לתת להם תשובה עקרונית איזה פיתרון היא מאמצת. תקציב הביטחון אינו ניגזרת של האיומים, כפי שמישרד הביטחון אוהב לטעון, אלא ניגזרת של הפיתרונות.


בהעדר תורת ביטחון אין לשרים כלים להכריע בהם. הממשלה הוכנסה לקורלס התקציב שכל מה שנותר להם זה לדון האם התקציב מתפתח בהתאם ל"מתווה ברודט" או לא , האם מערכת הביטחון התייעלה מספיק והאם הם יהיו אחראים כשהטיל הבא יפגע באשדוד ("כיפת ברזל "בכלל ממומנת על ידי ארה"ב...).


כל עוד הממשלה לא החליטה למה בדיוק צה"ל בונה את עצמו, איזה פיתרונות היא מאמצת והיכן הממשלה נוטלת סיכונים בתפיסה העקרונית של הפעלת הכוח, הדיון בתקציב הביטחון הוא מצג שווא עקר שבו מובילים ראש הממשלה ושר הביטחון , במסע הפחדה מתוזמר להפליא, את הממשלה כולה ל"קורלס" של תקציב הביטחון. אין לי ספק שאחרי שהשרים יאשרו הם כמובן יטענו בלהט שהקיצוץ המתבקש לא יחול דווקא עליהם, על העובדים הסוציאלים, הרכבת לבית שאן, על דיור בר השגה, גנים לגיל 3 חינם, כבישים, אקדמיה וכו'....

3 תגובות:

  1. אני מבין את מה שאתה אומר, אבל השינויים הבלתי צפויים במצריים מעלים הרבה סימני שאלה. ברור שמצרים החדשה הלכה הרבה יותר רחוק ממה שציפו. איך עלינו להתאים את עצמנו למצב החדש מבחינה צבאית?

    השבמחק
  2. Hi there, I read your blog regularly. Your story-telling
    style is awesome, keep doing what you're doing!
    thus scott tucker limestone inc. scott tucker construction company llc
    Also visit my weblog ... unlike scott tucker mortgage bachelor

    השבמחק
  3. שלום חברים, זו העדות שלי. אני נשוי 5 שנים ואנחנו גרים יחד 9 שנים. התגרשנו 4 חודשים. הוא רוצה לעזוב ולא רוצה להציל את הנישואים שלנו. היינו זוג נהדר (לפחות האמנתי בזה) ולעתים רחוקות רבנו. כמה חודשים לפני שעזב את הבית, הוא היה כל כך לא פעיל וישן הרבה. הבנתי שיש לו קשר רגשי עם מישהי, ואישרתי שהוא נמשך אליה. ואז הוא אמר שהוא כבר לא מאוהב בי ושהוא לא יכול לחיות איתי. התפללתי, בכיתי וכדומה במשך חודשים. אני ממש צריכה עזרה ואני רוצה את בעלי בחזרה. גלשתי באינטרנט כשראיתי עדות של אישה שד"ר אלאבה היה קוסם נפלא שעזר לרפא שרירנים, והיא יכלה להכריח את הילד שלה לחזור לעצמו בבית. היא כתבה את איש הקשר שלו ואני העתקתי אותו, בהתחלה חשדתי במגע הזה, אבל אני באמת צריכה פתרון קבוע לבעיה שלי, אז אני שולחת לו הודעה שמסבירה את המצב שלי, הוא אמר לי לוודא שבעלי יחזור אם יש לי להתנהג ככה כמו שהוא ציין לי, עשיתי כל מה שהוא אמר לי, וביום הרביעי קיבלתי ממנו התנצלות לפיה הוא לא יודע מה לא בסדר איתו, באותו ערב הוא חזר הביתה והתפלל למען כולם חטאיו ומאחר שאהבתנו ונישואינו התחזקו, אני רוצה להודות לקוסם הקסם הגדול ד"ר אלאבה על עבודתו הטובה ואושרו בחיים שוב. אם יש לך אותן בעיות משפחתיות או בעיות אחרות, צור קשר עם ד"ר אלאבה עוד היום בכתובת: dralaba3000@gmail.com או צור איתו קשר בוואטסאפ וב-Viber במספר זה: +1 (425) 477- 2744 מסוגל לבצע כל כישוף שאתה חושב שאני אני עדות חיה ................

    השבמחק