אחריות

דנה וייס הודתה אתמול בערוץ 2 בחדשות חמש, בעיקבות גל הסכינאות השותף את הארץ, שהיא מודאגת מכך שבנה, כבר בגיל מצוות, מגיע מאוחר הביתה אבל, כך אמרה, קשה לה שבנה יהיה "היחיד" שנידרש לחזור הביתה מוקדם יותר. אולי במשפט אחד ויחיד היא שיקפה חלק גדול מהבעיה. ראשית היא ניכנעה לטענה האולטימטיבית והלא כל כך נכונה של כל ילדי הטיפשעשרה "למה לכולם מותר". האחריות של אם, של הורים לעתיד ילדיהם לא יכולה לסגת בפני הטענה המפוקפקת הזו שהיא לא בהכרך נכונה. יתר על כן ככל שיותר הורים ניכנעים לטענה הם מקשים יותר על ההורים שלא ניכנעים.

אני מרשה לעצמי לנחש שבין חבריו של הבן למשפחת וייס יש עוד הורים שבסוף מסיגים את אחריותם מפני הטענה האולטימטיבית "למה לכולם מותר ורק לי....". דנה וייס לא לבד והתארגנות הורית על בסיס של קשרי טלפון והידברות יכולה לייצר שיתוף פעולה של מיספר הורים בהטלת הגבלות על יציאת הילדים להרפתקאות לא מבוקרות במחוזות האלכוהול והאלימות. הורים יכולים להתארגן למשמר הורים שירחק מאלימות אבל יהיה נוכח, מצוייד במצלמות ומקושר למישטרה, כדי להרתיע, לחשוף ולידע הורים אחרים מה ילדיהם עושים בשעה שלאחר חצות, הלומי אלכוהול, לא משנה איפה. קל לקטר, קל להאשים את המישטרה אבל הרבה יותר קשה לשאת בנטל האחריות הבסיסית - תשאלו את דנה וייס.

אחריות ב.

אתמול נודע שנפתלי בנט, איש מוכשר ויצירתי לכל הדעות ומנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, יחד עם הרב הראשי לצה"ל לשעבר אביחי רונצקי ואיילת שקד הקימו מפלגת ימין חדשה שתתקוטט על מקום בכנסת עם מפלגות ימין דתיות קטנות ומתונות כמו הבית היהודי והמפד"ל. הסיכוי הסביר ביותר שפיצול הכוחות רק יחליש את המחנה ושהסיכוי של כל אחד מהמפלגות בניפרד לעבור את אחוז החסימה רק קטן יותר. בא לחזק ונימצא מחליש (אני מדבר עקרונית - אישית אין לי כוונה להצביע למי מהמפלגות שמניתי). דווקא האחריות הפוליטית הייתה מחייבת אותם להתגבר על ההבדלים ולאחד כוחות כדי לצבור השפעה גדולה יותר למחנה שלהם .

הזמן של איראן

רצף הבחירות בצרפת, ישראל וארה"ב מעמיד מול איראן ווקום פוליטי. אני חושב שכל מי שחושב שהבחירות בישראל נועדו לייצר מרחב חסינות לתקיפה באיראן טועה ומטעה. הדיבורים על מרחב החסינות נועדו בעיקר לפצות את הממשלה על הנזק שגרמו דברי הלשעברים יובל דיסקין ומאיר דגן למדיניות ההליכה על הסף של ישראל ולשקם את האיום שישראל תפעל אם העולם לא יפעל. צרפת בחרה אתמול בנשיא "סוציאליסטי" על מצע פנים כלכלי מובהק ובתמיכתם המכרעת של המהגרים המוסלמים. מצרפת כמדינה מובילה במאמץ נגד איראן יש לנו מהיום מדינה ניגררת, פחות ניחרצת שבכלל לא רוצה להידרש לסוגיה. הבעיה הבוערת של אירופה כעת זה הצלת גוש היורו ורעיון האיחוד האירופי ולא איראן. נציגיו של פרנסואה הולנד, הנשיא הניבחר , כבר הספיקו להזהיר את ישראל מפני כל תקיפה אפשרית באיראן. אני משער שבאיראן יש כעת אנחת רווחה קלה. אני מקווה שבישראל מבינים שמי שחסין מהתקפה איראנית זה ישראל ושהאחרים, ביחוד סעודיה, יתחילו לדאוג.

מפחידים בע"מ

לקראת הבחירות בישראל קמה אסכולה של "מפחידים" . חכו חכו הם אומרים לנו, מה אובאמה יעשה לישראל בהנהגת ביבי אחרי הבחירות כשיהיה פטור מתלות בקול היהודי ובכלל בצורך להיבחר מחדש. בהנחה שאובמה אדיש לשינויים במזה"ת, לא עייף מהתעסקות בעולם המוסלמי ולא מאוכזב גם מהפלשתינים ושסדר העדיפות שלו נישאר בדיוק כמו בתקופת הבחירות הקודמת, אובאמה אמנם יהיה פטור מתלות בקול היהודי המיתולוגי אבל עדיין תלוי בקונגרס ובסנט שם כל ההערכות מדברות על רוב רפובליקני. רוב שיכול לעצור תקציבים, להכתיב מדיניות ושיותר משהוא אוהב את ישראל הוא מתעב את אובאמה. אובאמה כניראה יבחר מחדש לנשיא (הערכה לא מוסמכת שלי) אבל השרשרות שהקונגרס יכבול אותו בהם יגבילו מאד את יכולת הפעולה שלו. אז לדעתי אין לתאוריית ההפחדה בסיס מוצק - זה אולי משאלת לב של כמה.