המציאות

איתמר

בעיקבות מעשה הזוועה באיתמר מתחילות הזמירות הקבועות שכל אחד שמר באמתחתו להיזדמנות לשלוף אותם החוצה. הימין האשים את המדיניות הפייסנית של ביבי ואת הסרת המחסומים כאילו שלא היו פיגועים קשים בימים אחרים שבהם המדיניות הייתה אחרת, ההתיישבות בתנופת בניה והייחס לפלשתינים קשוח הרבה יותר. מכל הידוע עד כה המנוולים הגיעו ברגל מכפר סמוך ואין שום קשר בין הפיגוע להסרת המחסומים. השמאל מאשים כמובן את הקיפאון בתהליך השלום כסיבה לפיגוע למרות שהנתונים החד משמעיים הם שהסכם אוסלו האיץ פי 10!!! את הפיגועים וקמפ דיוויד 2 בקיץ 2000 האיץ את האינתיפדה השניה. ברור שלשני הצדדים אין שום נטיה להעמיק בעובדות.

כרגע ובעתיד הניראה לעין לא ניראה שנוכל להגיע לאפס פיגועים. היות וגם בצד השני יש אנשים יצירתיים, נחושים ולעתים קרובות שונאים - מפעם לפעם זה יקרה הן אם בתהליך שלום או במצב של עימות מתפרץ. כל מה שיש בידנו לעשות זה להוריד את כמות הפיגועים מ 130 הרוגים בחודש (מרץ 2002) ל 13 בשנה. אפס פיגועים זה הרבה מעבר ליכולת של איזשהו מנגנון בעולם בהינתן עוצמת הסכסוך ומשמעויותיו הקיומיות. הרי גם בשלום מלא, חתום ומוסכם יהיו עוד עשורים של מתנגדים לשלום, של קיצוניים בסגנון הכל או לא כלום. גם אם הרשות תצא מהמשחק ותהפך לשובך יונים עדיין המזה"ת מלא באנשים שחולמים על היום שמדינת היהודים תעלם. לבסוף שאלה מוסרית קטנה - נניח שרוצחי משפחת פוגל מאיתמר יתפסו חיים, האם הייתם משחררים אותם בעוד שנה עבור גלעד שליט ?

עלילות בכרי ושו"ת

מכאן אני עובר לעוד "עלילה" מבית היוצר של מעריב. אחרי כמה שבועות של "עלילות שרה והעוזרת בלישכת רוה"מ" באה עלילת "המעמד המתרסק" לפיה מעמד הביניים בישראל פשוט נעלם. מכל הנתונים הכלכליים שבדקתי יש רק נתון אחד שרומז בכיוון. ב 2010 הייתה ירידה של 4% במספר היוצאים לחו"ל. עדיין יותר משליש מאזרחי המדינה נסעו לחו"ל לפחות פעם אחת (נידמה לי שאין לכך אח ורע בעולם). השימוש בכרטיסי אשראי בארץ ובחו"ל הרקיע שחקים, צריכת מוצרי מותרות עלתה ב 40% ו 39,000 דירות יקרות נמכרו, שיא של העשור האחרון. אפילו מחירי התחפושות לפורים קפצו פלאים עקב הביקוש הבלתי מרוסן. יש בארץ פערים בלתי מוצדקים ולא סבירים גם ביחס לעולם המערבי ושחיתות גואה, אבל מעמד הביניים לא רק שלא מתרסק אלא הוא חוגג כפי שמעולם לא חגג מאז קום המדינה.

העלילה הבאה קשורה לבן כספית שבמוסף השבת של שישי האחרון ה 11/03/2011 הלין, בצדק רב, שלוחמי המילואים שתבעו את מוחמד בכרי על עלילת הדם, הסרט ג'נין ג'נין, מתייצבים לבדם בלי תומכים, בלי חברים ובלי המדינה נגד חמולת הסייענים של בכרי המלווה אותו לבית המשפט. את הסרט עזר להפיק סייען הטרור מג'נין איאד סמודי שחוסל בידי צה"ל ב - 03/06/2002 כשבביתו אקדח, 3 טלפונים סלולריים ו 30! מטעני צינור מוסלקים. 3 מבני משפחת בכרי, ערבים ישראלים מבועינה שבגליל, סייעו למחבל ג'יהאד חמאדה מג'נין לבצע את פיגוע ההתאבדות באוטובוס במירון ב 04/08/2002. בפיגוע נהרגו 13 בני אדם. אחת מהן, ריבקה בכרי הסתירה את חגורת הנפץ של המחבל בגן ילדים בכפר בעינה. לגופו של המאמר אני מזדהה לחלוטין עם בן כספית וקורא מהבלוג הדל שלי להביע תמיכה בכל דרך אפשרית בחיילי המילואים שמייצגים את רובנו.

לא רק מוחמד בכרי מעליל - גם בן כספית כתב שחיילי המילואים עוד עשויים להיקרא ביום פקודה לשרות נוסף וטרח לציין בסוגריים "הרי עובדים על זה קשה בממשלה". לדידו הממשלה ממש מתאמצת לייצר עוד מלחמונת. קצת נתונים: ביבי הוא ראש ממשלתנו במצטבר יותר מ 5 שנים. מאז 1982 ופרוץ מלחמת לבנון הראשונה אלו היו השנים השקטות ביותר מבחינה ביטחונית (למרות הפיגוע מאתמול). במצטבר ניפגעו בחמש שנות ביבי כ 45 ישראלים מטרור וכ 70 מחיילי צה"ל, מכלל כ 1000 הרוגי צה"ל בלבנון. מתי השתוללה הזוועה - כאשר לאחר הסכם אוסלו עדיין בעידן יצחק רבין, בין אפריל 1994 למרץ 1996, נהרגו מעל ל 180 ישראלים בידי כ 34 מתאבדים בשטח ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטריה ששולחה מתקפת מתאבדים נגד אזרחים (הקמיקזה ביפן, הנמרים הטמיליים בסרי לנקה והחיזבאללה בלבנון התמקדו במטרות צבאיות וההרוגים האזרחיים היו תוצר לוואי ולא מטרה). המתקפה שהייתה האבא הרוחני והרעיוני של ה 9/11 נולד מהסכם אוסלו ועוד לא דיברתי על קמפ דיוויד 2 בקיץ 2000 והאינתיפדה. בקיצור, לפחות מהתבוננות אחורה, הקשר הוא הפוך -האצת תהליך השלום מאיצה גם את ההתנגשות הקיומית בינינו לפלשתינים ומעוררת מריבצם חלומות בלתי אפשריים להגשמה.

המהנדס

אחרון חביב המהנדס דיראר אבו סיסי, פעיל החמאס הבכיר וסגן מנהל תחנת הכוח של עזה נחטף באוקראינה ונעלם לפני כשבועיים. הייתי רוצה לחשוב שמשהו בארץ מבין שיש דרך לשחרר את גלעד שליט גם בלי מבצע חילוץ נועז בתוככי עזה או קבלת תנאי החמאס ללא תנאי. הייתי רוצה לקוות שהוא לא ישאר לבד אלא עם עוד כמה חברים ממעמדו שישבו אי שם בארץ ויחליפו חוויות עד שגלעד ישוב הביתה.