יום ראשון, 10 בינואר 2010

גן ילדים

עד לפני קצת למעלה משנה נהגו מנהיגים ישראלים ופלשתינים להיפגש על בסיס שבועי. להתלונן זה בפני זה על כל נושא שבעולם אבל גם לפתור מקצת מהבעיות השוטפות. שני הצדדים מעידים ששיחות השלום, שלא הניבו ולא יכלו להניב דבר, היו היסודיים והרציניים מאי פעם.

חלפה שנה, המרחק בין לשכותיהם של ראש ממשלת ישראל ויו"ר הרשות נשאר בדיוק כמו שהיה – כ15 ק"מ ולמרות זאת שני הצדדים לא מסוגלים להחליף מילה ביניהם. על כל נושא ומחלוקת שני הצדדים רצים לאמריקאים בדרישה "תגידו להם". את המצב המביך והמוזר הזה לא יצרו שני הצדדים אלא ה"גננת" ארה"ב. כל הורה וכל גננת יודעים שאם הם נוטלים על עצמם להתערב בכל מחלוקת בגן אין סיכוי שהילדים יפתרו איזו בעיה שהיא בכוחות עצמם.

ממשל אובאמה היה מצויד ברצון טוב אבל בהבנה כמעט אפסית של הסכסוך. היחס לראש הממשלה נתניהו, שבעצמו לא חף משגיאות, נבע ממקורות ההשראה של רם עמנואל, ראש סגל הבית הלבן ודמות רבת כוח וגם ישראלי לשעבר ודובר עברית שדעותיו על נתניהו דומות לאלו של שולמית אלוני – כלומר אין שום סיכוי שהוא ימצא אי פעם נקודת זכות במעשיו. כמו רבים בשמאל הישראלי הוא ובעקבותיו אובאמה ראו את הסכסוך כסכסוך טריטוריאלי ובצבעים של שחור ולבן. הם גם טעו לחלוטין בהבנת המכניזם של המזה"ת בכלל. בניגוד לארה"ב החושבת שלכל בעיה יש פתרון ושיש צורך לפתור כל בעיה -המזה"ת חושב שהפתרון הכי טוב לכל בעיה זה ללמוד לחיות אתה עד שהזמן יעשה את שלו. כרגע ארה"ב אבדה את התנופה, הרחיקה את הצדדים זה מזה והחריבה לחלוטין את הרקמה המאוד עדינה שנותרה ביחסים הישראלים-פלשתינים בגדה המערבית ואת השותפות האסטרטגית הלא מוכרזת בין אולמרט לאבו מאזן נגד החמאס. אם רק ימשיכו ללחוץ על אבו מאזן עוד קצת יאיצו את תהליך ההחלשות שלו ולמעשה ידחקו אותו לזרועות החמאס. הם (ארה"ב) רוצים שלום עכשיו הוא רוצה לשרוד עכשיו.

נכון ביבי מתפתל, הממשל בארה"ב לא יאהב אותו בכל מה שיעשה והיחסים עם ארה"ב יהיו מתוחים עוד זמן רב. זה לא ישראל אלא ארה"ב שנכנסה כמו פיל (עיוור) לחנות חרסינה ושנחפזה לייצר תהליך מדיני לפי לו"ז אמריקאי ויצא לה גן ילדים עם מאפיינים של המזה"ת.

* ראה גם - יותר עדיף הסדר קבע : הבלוף של עריקאת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה