בתום 6.5 שנים למה שכונה על ידי הדיוטות "האביב הערבי" העניינים מסובכים ויגעים מתמיד. יש עד כה שתי תופעות ברורות עם השלכות היסטוריות שקשה כרגע להעריך ולהבין את משמעותם. התופעה הראשונה - נדידת העמים הגדולה לאירופה שכבר משנה ללא הכר את היבשת ועתידה מדאיג ביותר. התופעה ההיסטורית השנייה - התגבשות הגוש השיעי בהנהגת איראן ותמיכת רוסיה והתגברותו על הגוש הסוני המתפורר למחנות ולפלגים יריבים המתקוטטים זה עם זה.
לגבי אירופה - בנאומו בוורשה של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ביום חמישי 06/07/2017 שאל דונאלד טראמפ את שאלת המפתח - האם יש לאירופה את הרצון להתקיים ולהגן על ערכיה ? מהדברים עולה בברורו שיש ספק גדול . זה זמן רב מפגינה אירופה קוצר ראות מדאיג - הדוגמה הבוטה והקיצונית היא האסון שהמיטו על עצמם בלוב כשהפילו בהתלהבות בלתי מרוסנת את קדאפי ב אמצע 2011, עד אז מזה כמה שנים שותף יעיל בבלימת ההגירה לאירופה והבטחת מקורות האנרגיה שלה . התפוררות אירופה, היחלשותה והעתקת מרכז הכובד המדיני והכלכלי של העולם לדרום מזרח אסיה מחוללת ותחולל שינויים בסדר היום העולמי כשכרגע צפון קוריאה היא הדוגמה . היא גם מחייבת שינוי במבנה המוסדות הבינ:ל שמבוססות על עליונות אירופית מוחלטת ועל הניצחון על גרמניה הנאצית ב 1945. לכן שתי כלכלות העל גרמניה ויפן אינן שותפות בו. הדבר לא מתבטא רק בהרכב מועצת הביטחון שבו חברות קבועות כמו צרפת ובריטניה לא הודו ויפן למשל אלא במיקום המוסדות המרכזיים במערב. יחד עם שינוי משקל הכובד הכלכלי והמדיני מאירופה והמזה"ת לדרום מזרח אסיה ישתנו לבסוף גם המוסדות הבינ"ל . כבר עכשיו ההשקעות הסיניות והיפניות באפריקה מגמדות את השקעות המערב ויוצרות נאמנויות פוליטיות חדשות.
ב 05/2013 הקימו מדינות ה"בריקס" - BRICS ׁ- סין, רוסיה, הודו ברזיל ודרום אפריקה בנק משותף בינ"ל להשקעות - מתחרה ל"בנק העולמי" שבשליטה מערבית מוחלטת. הבנק הזה כבר מוביל בפיתוח בינ"ל באזורים רבים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה וזו רק ההתחלה. העתיד בדרום מזרח אסיה עם כלכלות כמו אינדונזיה, וויטנאם, טייוואן ודרום קוריאה. .
לגבי המזה"ת יצר האביב הערבי מצב היסטורי חסר תקדים בהיסטוריה המוסלמית - השתלטות שיעית על שטחים נרחבים מאוכלסים באוכלוסיות סוניות גדולות בסוריה ובעיראק. איום על ההגמוניה הסונית במפרץ ותקיפת הסונים דרך חזיתות רבות באמצעים שונים כשהסונים במגננה ונסיגה. מליציות שיעיות כגוו החיזבאללה הלבנוני וה"חאשד אל שעבי" (התקהלות עממית) העיראקי הובילו ומובילים את ההשתלטות על מעוזי הסונה המסורתיים בחאלב ומוסול: שבטים שיעים תימניים המכונים "הוט'ים" תוקפים את סעודיה הסונית מדרום כולל שיגור טילי סקאד למכה ומדינה : מהגרי עבודה שיעים מעוררים, בסיוע איראני, מהמות ואי שקט במחוזות הנפט של ערב הסעודית והמיפרציות והעולם הסוני, בייחוד הערבי, נראה חסר אונים, הססן, מפגר מאד טכנולוגית, וודאי אחרי איראן, ומפולג בתוך עצמו בצורה חסרת תקנה . כרגע העימות המרכזי במחנה הסוני הוא בין הגוש הקטארי-תורכי שמחפש דו קיום ופשרה עם איראן והדומיננטיות השיעית לבין סעודיה ובנות בריתה שרואות בשיעה ובאיראנים אויב דתי ולאומי היסטורי.
כמו שגרמניה לא יכלה לחיות לאורך זמן עם מפלתה במלחה"ע הראשונה. בדיוק כמו שהפלשתינים לא יכולים ועדיין לא השלימו עם מפלתם ב 1948 - מה שהם מכנים "הנכבה" כך הסונים לא יוכלו לחיות עם מפלתם בסוריה ועיראק ועם הדומיננטיות והחתרנות השיעית. היצרים התוססים והמסוכנים של אסלאם סוני שתחושת מצוקה, קיפוח, מצור ומגננה דתית ותרבותית יצרו את האסלאם הפוליטי הרדיקלי, את "האחים המוסלמים", את "אל-קאעידה" ולאחרונה את דאע"ש ומאות ארגונים בכל המרחב המוסלמי סוני . האסלאם הסוני המקצין והג'יהאדיסטי מתחיל לנתב את כעסו ונקמתו להשפלה שספגו מידי השיעה במזה"ת. עד שיקום הביטחון העצמי, בייחוד של הערבים הסונים, השבת המצב לקדמותו, החזרת איראן לממדיה השיעים ושיקום תוצאות התבוסה קשה לראות שהמזה"ת פונה להסדרים אמינים ומעריכי ימים, לשיקום ובניה ולפיתוח של החברות שבתוכן. תוצאות ה"אביב הערבי" עד כה הן לא רק חורבן העולם הערבי אלא הנצחת "הסכסוך" כן ! לא זה בין ישראל לפלשתינים אלא בין סונה לשיעה. הדם שנשפך לא מתאייד אלא מזין את המאבק הבא.
לגבי ישראל את שתי התהליכים הגדולים - שקיעת אירופה והתחדשות הסכסוך הסוני-שיעי סימל יותר מכל ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל. הוא סמל את העתיד הרבה יותר מאנגלה מרקל בגרמניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה