השלום הכלכלי - משהו זז !

ביום ראשון 09/07/2017 מנע ראש הממשלה דיון חוזר בקבינט על החלטתו מ 20/06/2017 לאשר בניית עוד 6000 יחידות דיור בקילקיליה ולאפשר הלבנת 8000 יחידות נוספות שכבר נבונו. גורם במנגנון התיאום עם הפלשתינים צייו שישראל תמשיך במדיניות כדי לעודד כפרים ורשויות פלשתיניות שאינן מעורבות בטרור. עוד לפני כן עשתה ישראל מחוות רבות כדי לאפשר לבנות את עיר העתיד הפלשתינית רוואבי, ממערב לרמאללה, ביוזמתו של המיליארדר בן שכם מוניב אל-מצרי ובמימון שחלקו מקטאר. כרגע המיזם מקרטע כי הוא כרוך בשינויי תפישה רבים בחברה הערבית הפלשתינית - מגורים שלא במתחם החמולתי, שיעבוד העתיד באמצעות משכנתא והתבססות על חיים אורבניים של מסחר ומקצועות חופשיים.

למחרת, ביום שני  10/07/2017, התקיים טקס חתימה על אספקת חשמל ישראלי בהיקף 60 מגה-ווט לאזור ג'נין וצפון  השומרון מתחנת כוח משנית שתוקם על ידי חברת החשמל בשטח ישראל. ההסכם נחתם מהצד הפלשתיני על ידי ראש ממשלת הרשות רמי חמדאללה. עוד זה הולך וסיום חמישי 13/07/2017 נחתם בנוכחות השליח האמריקאי ג'ייסון גרינבלאט והשר צחי הנגבי הסכם שמשתף את הרשות הפלשתינית בפרויקט "תעלת הימים" (למעשה "צינור הימים) המשותף לישראל וירדן שזרים מאות מיליוני קוב מים בשנה מים סוף לים המלח, יצור, תוך ניצול פערי הגובה, אנרגיה שתשמש להתפלת חלק גדול מהמים. ההסכם שלא זכה למדי הרבה כותרות למעשה מעניק, מתחת למכ"ם,  מעמד ריבוני מלא לפלשתינים על חלק מחופי ים המלח. בנוסף נחתם הסכם לאספקת 33 מיליון קוב מים לרשות הפלשתינית במחיר נוח של 100 מיליון ש"ח. ראש מנהל הים הפלשתיני, שכנראה הבין את הכיוון הכלכלי/מדיני  טרח להדגיש שההסכם לא קשור להמשך העימות והסכסוך המדיני אלא לשיתוף האזורי.  

ב כך או כך מעידים המיזמים שלישראל ברור ששטחים מסוימים ישארו פלשתינים, אזורים שכללית הם מחוץ למפת הגושים, שחזון ארץ ישראל השלמה נקבר וכי פני ישראל לאוטונומיה משודרגת/מיני מדינה דה-פקטו, גם ללא הסכם, שנהנית מחסות מדינית ירדנית וסיוע כלכלי ישראלי ושיש לה עצמאות מדינית בינ"ל אך לא עצמאות ביטחונית.

בעזה נבחר לפני שנה יחיא סנואר למנהיג החמאס ברצועה, הוא נחשב ללוחמני  קיצוני שעורר חששות גם בישראל וגם במצרים. להפתעת רבים הוא התגלה כסתגלן פוליטי שמיהר לנסות לחזק את היחסים עם מצרים, להרגיע את החזית הישראלית תמורת סיוע בחשמל, מים, בניית מתקני התפלה בחסות תורכית ובתי חולים וסיוע ישראלי ביצוא התוצרת החקלאית מעזה לעולם. מול מצרים התחייב יחיא סנואר לנתק את המגע עם דאע"ש בסיני, לבנות מערך ביטחון שיחצוץ בין קיצוני עזה לסיני. כן אפשר למוחמד דחלאן, יריבו של אבו מאזן, לבנות בסיס כוח ברצועה. המצרים חרג ממנהגם להתנתק ולהתכחש לכל אחריות לעזה ועשו שתי מהלכים שקושרים את רצועת עזה למצרים. הרחיבו את שעות פתיחת המעברים ואפשרו למוחמד דחלאן להקים מטה ברפיח המצרית ולאחרונה הודיעו על בניית תחנת כוח חשמלית ברפיח המצרית שמיועדת אך ורק לצר חשמל לרצועה.

למרות המשך הטרור בגדה המערבית היקפו, עוצמתו, תחכומו ורמת הארגון שלו נמוכים ורחוקים מאד מלהזכיר גלי אלימות קודמים. גבולות רצועת עזה נהנים משקט ביטחוני מאז "צוק איתן", לפני שלש שנים, כמותו לא ידעו זה שנים ופריחה כלכלית ודמוגרפית כשרכבות חדשות מקשרות אותם למרכז הארץ ולבאר שבע.   

למעשה "השלום הכלכלי" מחזק את הרשות הפלשתינית בגדה אבל גם את תלותה בירדן ובמקביל מחזק את הקשר של עזה, שמתנתקת מהרשות הפלשתינית, למצרים. שלום לא יצא מזה אבל ניהול מושכל של הסכסוך ושיתוף פעולה אזורי בין ישראל, ירדן, מצרים ופלגי הרשות בהחלט כן .