תורת המספרים המופרכים

בקדימון לתוכניתו המצויינת של אנריקו צימרמן על הג'יהאד העולמי,  ביום שלישי 08/03/2916, בערוץ 1, שוחחה גאולה אבו עם אנריקו צימרמן על התוכנית וסימה בהדגשה של "תקינות פוליטית" שאסור לשכוח שמדובר במיעוט קטן, רוב המוסלמים, כך אמרה, אינו תומך בטרור. אנריקו צימרמן מיהר לחזק את דבריה ואמר ש"אנחנו העיתונאים חוטאים בכך". המיספרים אכן נכונים המשמעות אחרת לגמרי.

אתחיל בדוגמה ממולנביק, הרובע הדרומי של בריסל, כ 100 אלף תושבים, רובם הגדול מוסלמים בני מהגרים. בתוך הרובע הזה קם ב 2014 תא מולנביק של דאע"ש, לכל היותר 50 פעילים, שמאז הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל ב 25/04/2014 אירגן והוציא לפועל סידרה ארוכה של פיגועים, צארלי הבדו בפריז בינואר 2015, רכבת הלילה מבריסל ב 21/08/2015, הטבח בפריז ב 11/2015 עם 135 הרוגים ולאטחרונה הטבח בבריסל אתמול. כמו כן היו חברי התא יעד לפשיטות מישטרתיות מלוות בירי והרוגים. סך הכל 50 מתוך 100 אלף שעמדו מאחורי כל !!! אירועי הטרור המשמעותיים באירופה בשלשת השנים האחרונות. .

מולנביק, מוכת העוני, היא הבסיס לחבורות פשע רבות בבלגיה ובאירופה בדגש על דוברי הצרפתית, מרכז לסחר נשק לא חוקי, לסמים, לסחר בנשים, לגניבת כרטיסי אשראי, הונאות וזיוף מסמכים וגם, בשוליים, לטרור. סך הכל האווירה עויינת את החוק, את השילטון ומעודד קשר של שתיקה וחוסר שיתוף עם כל צורה של נוכחות שילטונית ברובע. ב 22 המיסגדים מתקיימת פעילות דתית שחלקה עוסק בצדקה, באחריות קהילתית ורובה בחיזוק תחושות האסלאם וחידוד הגבולות בין מוסלמים ל"כופרים" לפי תורתו של סייד קוטוב המצרי. האווירה הדתית מובילה להלכי רוח אנטישמיים קשים ומקבלת חיזוקים מפעולות המערב כולו בעיראק, אפגניסוטן, תימן וכל מקום מוסלמי אחר - למשל המערכה הצרפתית במאלי נגד "אנסרו-דין" בינאר 2013.

מהצד השילטוני מולנביק היא "אזור שיטור מיוחד" שהמשמעות המיבצעית שלו היא נוכחות דלה של כוחות הביטחון ברובע. פשיטה משטרתית אסורה בין השעות 24:00 ל 02:00, שלא להפריע את מנוחת השכנים  וכל ניסיון להתערב ולהבין את הלך הרוח במיסגדי מולנביק, באווירה של "התקינות הפוליטית", ה"רב תרבותיות"  והחשש שהתערבות זרה בהלך הרוח המוסלמי ברובע תיחשב מייד למעשה "גיזעני".

באווירה הזו כל ניסיון של המישטרה לפעול ברובע, שהפך ל"אזור בטוח" לטרור, נתקל בקשיים. החל מהתרעה של התושבים אחד לשני על נוכחות חשודה - יש לזכור לכולם כמעט יש מה להסתיר מהמישטרה, להם או לבני משפחתם. באווירה הזו קשה לגייס מודיעים ולראיה שכמה עשרות מ"בוגרי סוריה" הצליחו לחזור לרובע, לשוטט בו בחופשיות בלי שהמישטרה מגיבה או מתוך חוסר ידיעה או חשש לעימות עם המוסלמים. סאלח עבדיסאלאם, המתאבד החי מפריז, חי 4 חודשים ברובע, זוהה על ידי כמה עשרות אנשים שכבר ידעו שהוא מבוקש והמישטרה לא רק שלא הצליחה לעצרו - היא לא הצליחה למנוע ממנו לארגן את הפיגוע הבא. כל פשיטות המישטרה במולנביק לא הניבו את התוצאה המתוכננת - או שהמחבל ברח בזמן, או שחמושים ירו על השוטרים והפתיעו אותם או שהמשטרה עצרה את האנשים הלא נכונים. הסיבה כניראה חוסר היכולת של המישטרה להתגנב ליעד בחשאי נוכח החשדנות והטינה של רוב האוכלוסיה.  תיזכרו !! בלי מולנביק לא היה באירופה טרור משמעותי בשנים האחרונות.

הבעיה אינה 50 המפגעים במולנביק אלא האווירה התרבותית ברובע, התקינות הפוליטית והרב תרבותיות הבלגית המספר 50 מתוך 100 אלף לכשעצמו חסר משמעות.   

שבועות ספורים לאחר פיגוע התאומים ב ספטמבר 2001 הזדמנה כריסטיאן אמנפור, אז כתבת החוץ המובילה של ה CNN, למסיבה בה נוכחו ה"שמנה וסלתה" של פקיסטן דאז, ברוואלפינדי, עיר הבירה המינהלתית של פקיסטן, כל הנוכחים דיברו אנגלית מצויינת, רובם בוגרי מיכללות במערב ולרובם קרובי משפחה החיים במערב. היא נידהמה לגלות, על כך עשתה לאחר מעשה כתבה נירחבת, שבין הנוכחים ה'משכילים' הייתה הסכמה כללית שפיגוע התאומים היה מזימה של המערב לסכסך בינם לבין האסלאם ולהשתמש בפיגוע כתירוץ להתערבות מערבית ניחרצת בעולם המוסלמי. הם רק היו חלוקים בשאלה האם הפיגוע היה מזימה של "המוסד" היהודי, כגירסת הרוב, או ה סי.איי.אי האמריקאי הצלבני. אגב הם לא תמכו בטרור הפוגע גם בארצם בצורה קשה אבל כן חשדו במערב העויין וכן חשו צורך להגן על אחיהם המוסלמים מ"מזימות" האימפריאליסטים - הגירסה הפקיסטנית ל"שטן הגדול והשטן הקטן" האיראנית.

לגבי העולם המוסלמי כולו - אם נצרף את אל-קאעידה לדורותיו לדאע"ש, לטאליבן, לבוקו חראם, לאל-שבאב, לג'יש מוחמד ולכל הג'יהדיסטים באשר הם לדורותיהם לא נגיע ל 600,000 מתוך מעל למיליארד וחצי מוסלמים - אכן מיעוט שבמיעוט - אבל כאשר רוב המיליארד וחצי מאמינים שפיגוע התאומים הוא מזימה אמריקאית לנצל ולפלג את העולם המוסלמי. שרובם זוכרים בתודעה הקולקטיבית את סייקס פיקו ב 1916, את הפלת השח של איראן בינואר 1979, את הפלישה לעיראק ב מרץ 2003, שלדעותיו של סייד קוטוב, שניתלה במצרים ב 1966 ושספריו הפכו ל"תנ"ך" של רעיון הג'יהאד,  שתרבות המערב, בעצם קיומה, מאיימת על ערכי החברה המוסלמית כי אז המיעוט הזניח מוביל אחריו את הרוב לפחות בסוג של השלמה בשתיקה.  

עובדתית, למרות שהג'יהאד העולמי טבח בעיקר וכמעט רק מוסלמים טובים, לא קם שום כוח משמעותי אמיתי בעולם המוסלמי הסוני להתמודד עם הג'יהאד הגלובלי דרך הטפה במיסגדים, גיוס פעילים, חנק כספי וכח צבאי - זה אומר המון. בכלל בהיסטוריה כולה העמדה של "הרוב השקט" פחות חשובה מהנחישות של "המיעוט העיקש" - הציונות היא דוגמא מצויינת  - הרוב השקט בעולם המוסלמי עדיין לא קם נגד הג'יהאד והג'יהאד הוא עדיין ורק תופעה מוסלמית ללא אופוזיציה משמעותית.