יום חמישי, 3 במרץ 2016

הגזמנו !- הBDS מטרד - לא איום !!

אולי רגע השפל במעמד ישראל בעולם היה ועידת דרבן, בדרום אפריקה, נגד גיזענות שההסתיימה שלשה ימים לפני פיגוע התאומים בניו יורק וכשנה אחרי פרוץ האינתיפדה השניה ופרשת מוחמד-א-דורה מאוקטובר 2000.. קשה לתאר את עוצמת השינאה נגד ישראל באותה וועידה שהאפילה וגימדה את כל שאר מצוקות העולם. קשה לא פחות לתאר את הנזק האסטרטגי שפרשת מוחמד-א-דורה גרמה לישראל וקשה לדמיין את הרצף והשילוב בין השתיים.

בכל קנה מידה פרשת שריפת משפחת דוואבשה בדומא ב 31/07/2015 חמורה לאין ערוך, מזוויעה ומחרידה מפרשת מוחמד-א-דורה. לו היינו בימי דרבן העליזים היו כרגע, אם סיום משפט רוצחי דומא היהודים, מתנהלות הפגנות ענק עם עשרות אלפים שונאי ישראל בכל הפגנה בפריז, לונדון, בריסל וברלין. למעשה קשה למצוא איזכור לפרשה המזוויעה בתקשורת הערבית והאירופית - התקשורת היחידה שעוד עוסקת בנושא היא הישראלית והפלשתינית ובצדק. אז, בספטמבר 2001, כשנה וחצי לאחר היציאה מלבנון היה החיזבאללה מושא להערצת הערבים וחסן נאסראללה מודל לחיקוי - אתמול הוכרז החיזבאללה ארגון טרור על ידי סעודיה ונסיכויות המיפרץ לאחר שמצרים כבר הגדירה אותו בעבר ככזה. הוא, חסן נאצראללה, מושא ללעג שנאה וקלס של כל קרקטוריסט ויוצר סוני בעולם - אז, ב 2001 הקרקע, הדשן, ההשקיה ומזג האוויר יכלו לצמח עץ עבות של שינאת ישראל ויער של BDS - היום כשהקרקע השתנתה והפכה למורעלת, אין דשן ואין השקיה ומזג האויר מלוח וקר ה BDS יכול לצמח, לכל היותר,  שיח דל עלים. אנחנו עוד מפחידים את עצמנו בתוכניות החיזבאללה ליפלוש לגליל ובמלאי הרקטות העצום שלו. כשהוא רועד מאימת הסונים הקמים לכלותו  אותו הדבר עם ארגון החרם BDS בהנהגת עומר ברגותי, תושב עכו.

באווירה של 2001 הארגון יכול היה להוות בעיה קיומית לישראל - באווירה של 2016 מספר המתעניינים בו הולך ודועך במהירות. עד כה הישגיו דלים ביותר - מספר קטן של אמנים עם יוקרה בין לאומית שסירבו להופיע כאן ושניבלעו במספר הגדול פי כמה של אלו שכן באים, גאים בכך, חלקם מדגישים שהם באים במפורש כדי לאתגר את ה BDS וקול המחרימים בקושי נישמע ומשפיע. אכן מפעלים כמו "סודה סטרים" נאלצו לעקור ממעלה אדומים לרהט אבל הניפגעים כלכלית היו בעיקר הפלשתינים. מבול, ממש צונאמי מדיני, של חוקים ניחקקו ברוב מדינות המערב ובכל החשובות שבהן האוסרות חרם על ישראל ומטילות סנקציות חמורות על מי שכן מחרים - ראו את פרשת מנכ"ל אוראנג' העולמית שמיהר, ב 05/06/2015 לבטא כל סוג של חרטה אפשרית על שאמר בקהיר, יומיים לפני כן, שלו יכל היה מפסיק לפעול בישראל. אני מעריך שהחרטה ותשלום הפיצויים לאוראנג' הישראלית נבעו בעיקר מאימת הסנקציות הכלכליות שחברתו יכלה לספוג בארה"ב לו דבק בעמדת החרם.  אירופה, שאנחנו מכנים אותה יחד עם ארה"ב "העולם" (שכולו, כמובן, נגדנו) - כבר לא המרכז הכלכלי של העולם אלא, בהפוך על הפוך, הבור הכלכלי שלו - מרכז הכובד, בצד ארה"ב ומשקלה היחודי בכלכלת העולם, נדד כבר מזמן לדרום מזרח אסיה  ויחסינו עם כלכלת העתיד - הודו (סין לפני משבר ענק שנובע מחוסר ילודה ) יותר ממצויינים.

אכן בחלק ממשקי היחוס שלנו באירופה וגם בצורה חלקית בארה"ב יש הבדלה בין שטחי מדינת ישראל של טרום 67 לשטחי "הכיבוש" כגירסתם ויש בירוקרטיה שמבדילה בין השטחים בסימון או במכס אך לא קוראת להחרמה. הבעיה מטרידה אך היא במהותה בעיה מדינית וממש לא בעיה כלכלית.  עיסקות היצוא שלנו גדלות כל הזמן, בעיקר בתחומי כלכלת העתיד - היי-טק, תקשורת ותעשיית המידע והייתה יכולה לצמוח עוד הרבה יותר לו ידענו להתגבר על ה"פלונטר" של מתווה הגז ולרוץ עם משק האנרגיה קדימה. אגב העיקוב במיתווה הגז עולה לנו במונים יותר מכל הנזק הפוטנציאלי של ה BDS.

כרגע עדיין יכול ה BDS, שנימצא תחת מצור חוקי מתהדק במקומות בהם הוא פועל ושאנחנו מכנים "העולם"  לגייס פעילים למיבצעי "התגרות" - שלטים בתחנות התחתית בלונדון או בפרלמנט הבריטי ו"לפוצץ" הרצאוטת של נציגים ישראלים אבל הוא כבר מזמן לא יכול לגייס הפגנה של 60,000 מפגינים נגד ישראל בפריז או בכל עיר מערבית אחרת כמו בתקופת מוחמד א-דורה. למעשה אפילו באירופה הקואליציה "האדומה-ירוקה" - שמאל ומוסלמים, שהובילו את שינאת ישראל, נימצאים במיגננה נוכח בעיית המהגרים המחריפה ומתעצמת, אובדן הביטחון הבסיסי בחלק ממרכזי הערים ועלייתו הדרמטית של הימין. תופעה של פעילים שפורצים למרכולים ומשליכים מהמדפים תוצרת ישראל פסקה לחלוטין כשהפעילים ניתבעו ונענשו על גרימת נזקים וחבלה ברכוש וכשהחקיקה נגד התופעה התהדקה.

למרות שהנתונים האחרונים מראים במפורש שיש עליה בתמיכה של ארה"ב בישראל בכל חתכי דעת הקהל בארה"ב עדיין יש ל BDS אחיזה חזקה במיכללות הליברליות של ארה"ב. יש חשש שבוגרי אותם מיכללות, שבדרך כלל מהווים נתח ניכבד מהנהגת העתיד של ארה"ב, יקחו איתם את הרדיקליות האנטי ישראלית למוסדות השילטון העתידיים בארה"ב.  אלא שבדיקה אחורה מגלה שילדי הפרחים של תחילת שנות ה 70 הפכו לפוליטיקאים ציניים, טכנוקרטים נוקשים ומנהלי תאגידים תאבי בצע . ג'ון קרי, מי שבעדותו בקונגרס ב 1971 הגדיר את מלחמת וויטנאם "הכלום הכי גדול בהיסטוריה" הפך לפוליטיקאי ציני, חלול וחסר אמינות. סמנתה פאורס, השגרירה באו"מ שכפעילה רדיקלית חברתית המליצה "להפציץ את ישראל ולגמור את הסיפור", הפכה לידידה של ישראל כשניקלע לדילמות האמת של העולם - אין סיבה להאמין שהעתיד יהיה שונה עם תומכי ה BDS. בקיצור הגזמנו - ה BDS הוא בקרב מאסף עם התפיסות הישנות שקדמו ל"אביב הערבי", הוא מייצג את האתמול שכבר לא רלבנטי, אפילו שחלקנו עדיין לא יודעים זאת, והוא לא איום אלא מיטרד דועך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה