יום ראשון, 7 בפברואר 2016

המילון שנשכח - כוח לא מידתי



יש סידרה של נוסחאות בין לאומיות שיחודיות לסכסוך הישראלי פלשתיני.  "פתרון שתי המדינות" שניתן לפרשנויות, "שתי מדינות לשני עמים" כגירסה הישראלית או "שתי מדינות החיות בשלום זו לצד זו" כגירסה הפלשתינית אך על כולם מוסכם הרישא - שתי מדינות. "פתרון צודק ובר קימא" לפליטים הפלשתינים - לכל שאר הפליטים בעולם  הפתרון מתעלם מה"צדק" ומציע שיקום, רווחה, התאקלמות או ישוב מחדש - לפליטים הפלשתינים יש סוכנות ניפרדת לפליטים מזו העולמית לשאר הפליטים ויש נוסחה ניפרדת "פתרון צודק". אפשר לחשפש ולמצוא עוד ביטויים שיחודיים לסיכסוך שלנו, למשל :הכיבוש". הביטוי לא מתייחס לכיבוש טיבט בידי סין ב 1953, לכיבוש מערב קפריסין בידי תורכיה ב 1976, לכיבוש מערב הסהרה בידי מרוקו ב 1976 או כיבוש קרים בידי רוסיה ב 2014 אלא רק !!! לכיבוש כביכול של ישראל את הגדה המערבית.  


אין ספק שאחד הביטויים הבולטים היחודיים לסכסוך הוא "כוח לא מידתי". מכל מאה מיקרים שבהם התבטאו באירגוני זכויות אדם או במוסדות בין לאומיים על "הפעלת כוח לא מידתית", מתכוונים  ב 99% מיקרים לישראל במאבקה מול הפלשתינים. למעשה כל מה שישראל עושה מול הפלשתינים, אפילו הוא קמצוץ זניח מזוועות וויטנאם או פלוג'ה בעירק, שבוצעו על ידי צבא ארה"ב, אפילו הוא רחוק מרחק שנות אור ממעשי הרוסים באפגניסטן, צצניה ולאחרונה בסוריה, אפילו אינו מזכיר בקירוב את מיליון האלג'יראים שצרפת חיסלה באלג'יר, והרשימה ארוכה ארוכה, כל מה שישראל עושה מול הפלשתינים מוגדר אוטומטית כ"כוח לא מידתי".  דומה שאין מדינה בעולם שאכן נוהגת ב"מידתיות" כל שהיא בהפעלת הכוח (אולי, רק אולי, בריטניה הגדולה כחריגה) ועדיין הביטוי שמור כמעט רק לישראל ולסכסוך.


ישראל, בלחץ בין לאומי, פיתחה תחמושות מיוחדות שממזערות את הנזק הסביבתי, למשל בחיסולים ממוקדים. אין אף מדינה שהרחיקה עד כדי כך בניסיון למזער את הנזק הסביביתי במאבקה הצבאי באויב. ישראל פיתחה טכנולוגיות ושיטות פעולה יחודיות רק לה בעולם - החל מ"הקש בגג", דרך שליחת מיסרונים לכל אזרח באזור מיועד לתקיפה ועד הקפדה רבה על נוהלי הפתיחה באש. אחוז החימוש המונחה המדוייק שישראל מפעילה במלחמותיה בעשור האחרון, מסך החימוש הנורה, הוא, כניראה, הגבוהה בעולם והנתונים מוכיחים שישראל, באופן יחסי,פוגעת פחות בחפים מפשע מצבא ארה"ב למשל כשההשוואה מבוססת על הפעלת האש של צבאות בריטניה וארה"ב בפלוג'ה, עיראק ב 12/2004, עליו יש שפע של נתונים.


כמובן שאיש לא מצפה מרוסיה ל"כוח מידתי" כי היא רוסיה, כביכול לא חלק ממשפחת העמים "הנאורים". איש לא מתצפה ממדינות ערב המחריבות עצמן לדעת בהרס שיטתי של עריהם וישוביהם כי הם הרי "ערבים", להם מותר מה שלאחרים אסור. לאחרונה 'שיטחו' מטוסי ארה"ב, שנתנו תמיכה לצבא עיראק ברמאדי, את העיר עד היסוד. כעיר היא כבר לא ראויה למגורי אדם ורוב אוכלוסייתה שעוד נותרה בה ברחה צפונה. יהיו השיקולים אשר יהיו דבר אחד ברור לחלוטין - לא היה שם, ברמאדי, אפילו גרם אחד של שיקול "מידתי" בהפעלת הכוח - לא של הרוסים שמהם איננו מצפים, לא של הערבים שלהם מותר אלא של מטוסי ארה"ב שפעלו ברמאדי ממש לאחרונה .


יש אכן ניסיון במדינות המערב להימנע מפגיעה בחפים מפשע אך הוא רחוק מאד מההקפדה שאנו נוהגים בהוראות הפתיחה באש, בחימוש שניבחר, באיכות המטרה ובמודיעין הרב שמלווה את התקיפות וההפצצות.  אין לישראל הרבה מה לעשות אבל בכל אופן הייתי מזכיר לקהיליה הבין לאומית המערבית, השקם וההערב שהם ציפו מאיתנו לכוח מידתי - הייתי מזכיר להם במאמרים וכתבות ובתדרוכים לעיתונאים את המושג "כוח מידתי". הם הרי נאורים, מערביים והומנים או לפחות אמורים להיות.  כרגע זה מבחינת שלח לחמך על פני המים - אני מאמין שבעתיד יהיו לכך פרות .


.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה