לקראת העצרת הכללית של האו"מ בספטמבר השתא ונוכח העובדה שהנושא הפלשתיני הולך וטובע בשלל בעיות אחרות חמורות ממנה ניסה אבו מאזן נואשות לכבוש, ולו לזמן קצר, את הכותרות ואת תשומת הלב העולמית. באופן שלא ברור לי עד הסוף נהנה אבו מאזן מרוח גבית של המלך עבדאללה מירדן . לשם כך נישלפה הסיסמה הישנה מימי חאג' אמין אל חוסייני "אל אקצה בסכנה" - מין עלילת דם מודרנית, שיקרית שדורות של מסיתים, מחאג' אמין עצמו, דרך שייח ראיד צאלח ועד אבו מאזן בכבודו עשו עליה הון פוליטי לסיסמה הזו יהיו תמיד קונים נילהבים, הציבור המוסלמי והפלשתיני בפרט תמיד יאמין לה, בלי קשר לעובדות בשטח, רבים יהיו מוכנים להקריב את עצמם, היא תמיד סופר נפיצה וניתנת לשליפה בכל רגע כראות עיני המסית התורן. כמטרה אסטרטגית מיידית סימנו לעצמם הפלשתינים שינוי הסטטוס קוו הקים למה שהיה מלפני פרוץ האינתיפדה השניה בשנת 2000. כלומר שלווקף הירדני יהיה זכות ווטו על מי עולה להר. מכאן הדרך לשלילה כמעט מוחלטת של עליית יהודים להר וביסוס ריבונות אקס-אריטוריאלית בלב ירושלים על הר הבית היא קצרה.
למרות שאבו מאזן אכן זכה לכותרות ריגעיות ויחד איתו הבעיה הפלשתינית לא הוליד המהלך כל רווח אסטרטגי לפלשתינים מפני שכולם רצו "להרגיע" את הגל אבל לא להתעסק מחדש בסכסוך - בטח לא כעת ודי להביט מהחלון החוצה למזה"ת כדי להבין למה.
המלך עבדאללה מירדן שישר קו בשלהי אוגוסט עם אבו מאזן ופעל בניגוד לאינטרסים שלו כשאיחד את הנרטיב הפלשתיני עם זה הירדני - עשה דילוג קטן אחורה - אפילו את הפגישה עם קרי הם כבר לא עשו ביחד. הסיבה כניראה שהמלך עבדאללה הבין שהפלשתינים הולכים לסבך אותו בצורה מתמשכת עם ישראל והוא, בסופו של יום, זקוק לה מאד. ברגע האמת העדיף המלך עבדאללה את הקשרים עם ישראל על התלות בגחמות הפלשתיניות. הם התחילו את המשבר כזוג אחים תאומים וסיימו כקרובי משפחה מדרגה שניה.
נאומו המוזר של בנימין נתניהו שבו טען שחאג' אמין אל-חוסייני הוא זה שלמעשה שיכנע את היטלר ההססן להשמיד את היהודים היה עיוות היסטורי. לגופו של עיניין הנאום לא טרם ליושרה הבין לאומית של ביבי - מצד שני הנאום הוליד גל של התעסקות תיקשורתית בין לאומית בדמותו של הארכי דמגוג -בעל זכוח היוצרים למשפט "אל-אקצה בסכנה", חאג' אמין אל חוסייני, והעלתה את אל-אקצה לקידמת הזיכרון הקולקטיבי המוסלמי ממחשכי השיכחה. בסוף כל הכתבות לא הצליחו להימנע מהמסכנה המינימלית שחאג' אמין אל חוסייני אכך תמך בהתלהבות בהשמדת היהודים. ביבי יצא כסלפן קטן של ההיסטוריה אבל אבו מאזן לא הצליח לנתק את הקשר הרעיוני לחאג' אמין אל חוסייני. רבים יודעים היום שהייתה דמות כזאת, מנהיגה ומובילה ברחוב הפלשתיני, שתמכה בנאצים, בהשמדה וסיעה לגרמנים לגייס מוסלמים מהבלקנים לחטיבה בצבא גרמניה. יתר על כן הקונגרס בארה"ב חסם סיוע של 360$ מיליון לרשות הפלשתינית (מן הסתם בעזרת תומכי ישראל הרבים בקונגרס) עד שיתקבל דיווח ממשרד החוץ שהרשות כבר לא עוסקת בהסתה - ההסתה חזרה לאבו מאזן והוא זה שצריך כעת להוכיח שלא היו דברים מעולם.
בסוף הגל החמאסי מחברון מאיים בעיקר על אבו מאזן והרשות הפלשתינית שמיהרה להצית עסוקה כעת במאמצים להרגיע.
לסיכום - אבו מאזן קיבל , יחד עם הירדנים, שיהודים לא יתפללו על הר הבית, מה שהיה ממילא מוסכם בסטטוס קוו וקיבל אישרור נוסף שאולי יוליד קפדנות יתר ולא יותר. הסעיף השני של התקנת מצלמות ביטחון לכיסוי מלא של הר הבית הוא יריה בבטן של הרשות שלא יכלו לסרב כי, לטענתם רק היהודים הם סרבני הסטטוס קו. המצלמות אמנם יחשפו מפעם לפעם יהודי המתגרה בתנועות דמויות תפילה אבל גם את בנות המוראביטט ובני המוראביטון המשבשים כל ביקור בהר, את הנוער הפלשתיני מתבצר עם אמצעים שונים וגם את שפע הפרובוקציות וההפרות הפלשתיניות. לא אתפלא אם יד מיסתורית תמהר להשבית את המצלמות.
הצעתה של ישראל לסיע בבניית כפרים חדשים לפלשתינים היא לטובתם למרות שאני בספק אם הפלשתינים מסוגלים להרים את הכפפה. אספקת הגז לעזה היא ממילא רעיון שלובן סביב הרגיעה היחסית בעזה בתיווך קטאר ומשרתת את שתי הצדדים . ההצעה השלישית לשדרג את רשת הטלפון הסלולרית הפלשתינית היא למעשה שוחד אישי לאבו מאזן שבנו הוא בעל חברת הסלולאר היחידה ברשות הפלשתינית ג'וואל. לביבי יזכרו לטובה קצרת מועד שהוא "צייד" את מזכיר המדינה ג'ון קרי בסולם לרדת מהעץ.
אז מה היה לנו - מהומה עונתית שלא שינתה דבר ברמה האסטרטגית ואם כבר שינתה קצת אז לרעת הרשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה