בשורות

החרם, הוא כעת הנושא המרכזי להפחיד אותנו, לא שונה מסיפורי האימה מלפני חודשיים איך החיזבאללה ישמיד את ארצנו ויכבוש את הגליל, הגרעין האיראני ייבש, בעצם קיומו, את כלכלתנו, הקיפאון המדיני מול הפלשתינים יבודד אותנו מהעולם (הכינוי לאירופה המתרסקת ) דווקא כשצריכים אותנו יותר מתמיד גם שכנינו הערבים שעוד שורדים, ואחרי שהדירו שינה מעיניינו בתיאורי המינהרות שהחמאס מחדש בעזה ובטרור העממי הפלשתיני שמרים ראש  יש נושא חדש - החרם.שאעז לומר, איבד כל פרופורציה ומידה,  הוא כעת הנושא המרכזי להטרידנו

ג'יבריל רג'וב, כך הלכו עלינו איימים אך לפני חודש, יסלק אותנו מפיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, בגללנו כמובן, ואנחנו לא עושים כלום לקדם פני הרעה. איני יודע כיצד הופעלו כל הכוחות בקונגרס פיפ"א שהפך עצמו מבמה של כדורגל ל"מועצת הביטחון" של האו"מ וניכנס למיגרש של הגדולים. כך או כך הניסיון ניכשל, השחיתות שניחשפה הפכה את פיפ"א למוסד משוקץ שלהחלטותיו אין תוקף מוסרי והחלטות העבר עוברות בחינה מחדש ויכולות להסתיים דווקא בהדחת קטאר. ג'יבריל רג'וב עצמו הסתבך עם כל מי שאפשר להסתבך בעולם הערבי ומעז יצא מתוק - פיפ"א תאלץ לעבור ניקוי אורוות ולהפסיק להיות במה לגחמות פוליטיות מזדמנות ואקראיות. מי שהובילה את המהלך לרסק את פיפ"א היא ארה"ב אבל גם לישראל, מותר לנחש, היו כמה שפנים בכובע. הרי 'גבריאל רגב', כך הוא כונה בשב"כ,  יש קופה ענקית של שרצים מאחוריו - די באחוז קטן מהן כדי להפוך אותו למוקצה לעולמים בחברה הפלשתינית.

לרגע ניראה שסטפן ברישאר, מנכ,ל אוראנג' העולמית שבסיסה בצרפת,  אכן עשה זאת - הקפיץ את החרם נגד ישראל מהרמה של 'סודה סטרים' ומוצרי 'אהבה' מים המלח לרמה העליונה של טכנולוגית התקשורת והמידע - ענף העתיד העולמי והקטר של הכלכלה הישראלית. פירפורי ההתנצלות של סטפאן ברישאר מבין היטב שלא מדובר על המותג עצמו אלא מסתבר שאי אפשר כמעט להפעיל ביעילות רשתות תקשורת עולמיות ללא טכנולוגיה ישראלית, פטנטים ישראלים וידע ישראלי. הנזקים לאוראנג' יכלו להיות קטלניים ליכולת התחרות שלה בעולם.  הזובור שסטפן ברישאר עובר בימים אלה, כולל הצהרתו שהוא יבקר בישראל ושהוא מתנגד "בכל תוקף" לכל חרם על ישראל הם איתות לכל מי שמחפש רווח פופוליסטי זול מכמה הצהרות אנטי ישראליות על חרם. בפרשת ברישאר ואוראנג' מעז יצא מתוק.

אגודת סטודנטים בבריטניה שצברה עבר מרשים של החלטות אנטי ישראליות הודיעה שהיא מצטרפת ל"חרם" - מבהיל אבל התגובה של ממשלת בריטניה, שעמדותיה הולכות ונעשות יותר ידידותיות  כלפי ישראל (עברו הימים שציפי ליבני נאלצה להסתתר מחשש שיאסרו אותה בבריטניה) הייתה גינוי מוחלט של החרם על ישראל על כל צורותיו.  אתמול, כך דווח, הודיעו 40 אמנים בריטים שהם מתכוונים "להחרים" את פסטיבל הסרט הישראלי שמיועד לשבוע הבא ושמתקונתו הורחבה מאד לעוד ערי שדה בבריטניה - "קפיצת מדרגה בחרם" הגדירו את ההצהרה מספר כלי תקשורת ישראלים שחלקם, אגב, דיווח בפברואר השנה ש 700 אמנים בריטים קוראים להחרים את "כל קשרי התרבות עם ישראל". מבדיקה שעשיתי עולה, הפלא ופלא, ש 40 אמנים זה בערך 6% מ 700 - מה שברור שהחרם ממש לא עלה מדרגה אלא דועך במהירות - אגב 40 אמנים זה יחסית לאוכלוסיה  6 אמנים בישראל - בסוף מדובר בבודדים קיצוניים.  

כרגע המצב הוא ששתי ממשלות אירופיות חזקות - בריטניה וצרפת הצטרפו לגרמניה  והכריזו שהן מתנגדות ניחרצות לכל חרם על ישראל ובכך הסירו מהפרק את רעיון החרם המימסדי מדיני על ישראל. אכן רעיון "סימון המוצרים" מההתנחלויות עדיין על המדף אך כמותית הוא עוסק בשוליים של היצוא הישראלי, הוא אינו קורא לחרם על אותם מוצרים ומשאיר את היחס עליהם לקונים שלרובם המוחלט ממש לא חשוב היכן יוצרו.  'סימון מוצרים' הוא בעיקרו מהלך מדיני ולא כלכלי.  לירידת היצוא לאירופה (העולם כפי שאנחנו מגדירים) יש הרבה הסברים - החרם הוא האחרון שבהם - החלשות היורו, המשבר הכלכלי, החרם על רוסיה והחשש לשלמותו נוכח המשבר עם יוון. תחלקו את זה איך שאתם רוצים.

שלשום (08/06/2015) חילק מנכ"ל גוגל אריק שמידט מחמאות יוצאות דופן למשק הישראלי, ליזמות ולחדשנות ולטכנולודיה הישראלית - היום ישראל היא השנייה לארה"ב בעולם בחדשנות הטכנוולוגית המבעבת בה - אירופה דועכת ועוסקת בחרמות על רוסיה, העולם הערבי מתפורר והברית בינינו להודו מתחזקת - הבשורות הטובות מגמדות את  הרעות.