* ועדת גרמן, עוד ועדה שהגיע לחוכמה הקיבוצית של כל הועדות הציבוריות בארץ - אחרי כל המלל תנו עוד מיליארד שקל ויהיה טוב. עד לפני חודש דיברו בארץ על שכר ותנאי אנשי הקבע. הגיע הזמן לדון בארגון ובשכר במערכת הרפואה. רופא בכיר מרוויח לפחות פי שניים מרמטכ"ל!! ומנהלן בכיר בהדסה יותר מתא"ל בצה"ל. כמו כל ועדה סקטוריאלית הם באים בתביעות לתקציב המדינה ולא לבירוקרטיה הפנים משרדית. אגב אני משוכנע שגם אם תקציב המדינה היה מוכפל היינו מקבלים שפע של פקידים ומנגנונים, הרבה הטבות שכר ותנאי פרישה ורק מעט מאד רפואה טובה יותר (לא שיש לי טענות על הרפואה הציבורית בישראל), חינוך טוב יותר, משטרה טובה יותר וביטחון טוב יותר.
בכלל כשעושים מפעם לפעם רפורמה בנושא כלשהו, בודקים מחדש ומנסים לשפר זה בדרך כלל חיובי. וועדת בכר מ 2005 שבחנה את ריכוזיות הבנקים והמליצה להפריד בין הבנק להשקעות השונות הביאה לצמיחת "בתי ההשקעות" גרמה, בדיעבד, להשתוללות בגביית דמי הניהול ולנזק עצום למשקיעים הקטנים. לא תמיד כשיש משהו פגום במערכת האלטרנטיבה שוועדה מציעה היא באמת טובה יותר - לרוב תמהיל היתרונות והחסרונות משתנה ולא פעם ממש לרעה. כך או כך לכל דבר יש מידה - רפורמות מדודות מפעם לפעם הן חיוניות כי כל מערכת צריכה בדיקה עצמית - רפורמות כאופנה שבה תכלית העשיה הפוליטית היא "רפורמה", כמובן עם וועדה על המדוכה, היא צורה של אנארכיה וסופה סוג של גמל (לפי האגדה - סוס שהורכב, לאחר רפורמה, על ידי ועדה).
* דוגמא - בעיקבות תלונות, חלקן מוצדקות, על יחס מוטה, שרירותי ולא נאות מצד הפרקליטות הצליחה השרה ציפי ליבני להקים מנגנון ל"ביקורת הפרקליטות". עצם המנגנון כבר מרסן את פעילות הפרקליטות אבל אני מנחש שעל כל מיקרה תלונה מוצדק שבו הפרקליטות טעתה, הייתה נמהרת או אולי מוטה יהיו לפחות עשר תלונות של גורמים עבריינים שבאמצעות גוף הביקורת ינסו להטיל מורא בפרקליטות, לגרום להם להסס במקום להיות נחרצים, לתקוע מקלות בגלגלים ולהאט את תהליך מיצוי הדין. המרוויח העיקרי יהיה, בסופו של יום, עולם הפשע. זאת לדעת שככל שמספר הגופים גדול יותר, ככל שהאינטרסים השונים רבים יותר וככל שהממשק ביניהם מורכב יותר וזמן הטיפול ארוך יותר כך מצטמצמת ההגנה שהחוק מעניק לאזרח הפשוט והישר ומתרחב מרחב הפעולה והתמרון של מי שאמון על הפרת החוק. ההשקעה בגוף משפטי נוסף - ביקורת הפרקליטות - לא יכולה לטייב את שלטון החוק ובהחלט להרחיב את היקף עיסקאות הטיעון ולדכא את המלחמה בעבריינות - תהיה אשר תהיה.
* כשבן של פוליטיקאי בכיר עושה עסקים בחו"ל, מעביר כספים רבים לארץ, בוודאי לקרובי משפחתו, ומסרב להגיע לחקירה בארץ מדובר בנבל ברשות התורה שמבחינה חוקית יבשה עדיין צח כשלג - הוא ומוטבי כספו. אבל מבחינה ציבורית הציבור והתיקשורת צריכים להוקיע אותם בראש חוצות מבחינת כשרים חוקית אבל מסריחים מספיק שקשה שלא להריח כשעומדים קרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה