כבר כתבתי כאן בבלוג מספר פעמים שהסכסוך בינינו לפלשתינים מפסיק לעניין את העולם. הוואקום הפוליטי שארה"ב יוצרת ושינויים בכלכלת העולם ובייחוד במשק האנרגיה עוררו סוערות ענק בעולם והפכו את הסכסוך לבלתי רלבנטי להתפתחויות בעתיד. בלתי רלבנטי לעולם ועדיין מאד רלבנטי לנו.
למעשה ישראל כבר לא מאוימת, וודאי לא כפי שהייתה בעבר. הצבאות הערביים התפוררו או שקועים במאבקים פוליטיים פנימיים, האיום האיראני עובר להקפאה. מספיק כדי להרתיע את אויבי איראן מהרפתקה צבאית נגדה ורחוק מספיק מהיכולת להנחית מכת פתע גרעינית עלינו או על האויב החדש של איראן, ערב הסעודית. בניגוד לעבר מתפתחת זהות אינטרסים מובהקת בינינו לחלק מהמדינות הסוניות ובראשם ערב הסעודית. איום הטרור עדיין איתנו, בין אם מדובר בטרור ג'יהאדי עולמי נגד המערב או טרור פלשתיני נגדנו ולמעשה כרגע זה האיום הפעיל היחיד על ישראל - איום מטרדי ולא קיומי.
רק בשבוע החולף התבשרנו על השקעת ענק של אינטל בישראל בסך 6 מיליארד שקל, מפעל להבים של משפחת ורטהיימר, שימשיך לעבוד כאן בישראל, נימכר למשקיעים חיצוניים במאות מיליוני דולרים ותל אביב שלנו מובילה את שוק דירות היוקרה העולמי. מדובר בהצבעת אמון חד משמעית ביציבות הפוליטי של ישראל, בביטחון שלה על כל ממדיו ואפילו בבירוקרטיה הישראלית שאנחנו כה אוהבים לנגח. המסקנה חד משמעית - ה"חרם" הוא בעיקר איום סרק של ג'ון קרי ושל כמה קבוצות קיצוניות שמכלות את זעמן על מוצרי "אהבה" מים המלח או על ירקות מהבקעה והשפעתו זניחה. גם "הבידוד" הפוליטי לא ממש צובר תנופה - מדינות אירופה עסוקות ושוקעות בנושאים בוערים אחרים, חלק ממדינות אירופה בדרום מזרח היבשת אף מחזקות את קשריהן עם ישראל וזה לא הזמן לעוד חרמות חסרות תועלת מבחינתן.
פעם בעבר כל משבר פוליטי בעולם הערבי היה מקפיץ את מחירי הנפט, מזעזע את כלכלת העולם ומרעיד את המערב ובראשן ארה"ב.. היום משק האנרגיה העולמי מצוי במשבר משולש. רוסיה, יצרנית ויצואנית האנרגיה הגדולה בעולם, נמצאת בעימות חזיתי עם המערב על השאלה האוקראינית, איראן עדיין מוגבלת מאד ביצוא האנרגיה שלה ועדיין מייצאת פחות מחצי מיצוא האנרגיה שלה בעבר והעולם הערבי מצוי כמעט כולו במלחמת אזרחים. פעם זה יכל לגרום למשבר כלכלי עולמי ענק - היום ההשפעה של שלושת המשברים ביחד על משק האנרגיה העולמי זניחה ומתבטאת בעליה של אחוז אחד בלבד במחיר האנרגיה בעולם. מדובר בשינוי ענק במשוואת הכוחות הכלכלית והפוליטית העולמית. נשק הנפט נמוג מהעולם.
לגבי ארה"ב, בת בריתנו האסטרטגית. בניגוד לתחזיות מהשנים האחרונות ארה"ב תגביר את הפער בינה לעולם ובינה לסין אבל, במקביל, תאבד בו עיניין ותשקע בבדלנות יחסית. ארה"ב היא היום המבוע של רוב החידושים הטכנולוגיים בעולם, היעד הסופי לבריחת המוחות העולמית שיש לו רק כיוון אחד - ארה"ב, אוכלוסייתה גדלה בשיעור הרצוי של כ 0.8% בשנה. בניגוד לאירופה הקולטת בעיקר הגירה מוסלמית ארה"ב קולטת בעיקר הגירה היספנית נוצרית ותהיה לכך השפעה על היצרנות והיצירתיות העתידית של ארה"ב ביחס לאירופה. בעוד סין, המעצמה הכלכלית השניה בעולם, סובלת מקיפאון ודעיכה דמוגרפית, ממחסור חמור בכוח אדם מתחדש כתוצאה ממדיניות הילד האחד רבת השנים, מהזדקנות מהירה של האוכלוסייה ועליה מסחררת בתשלומי הרווחה. סין נכנסת לתקופה של קיפאון כלכלי.
יתר על כן ארה"ב עצמאית באספקת האנרגיה שלה, תיהפך בקרוב ליצואנית ענק של אנרגיה ולמעשה אין לה סיבה להתערב יותר בתחלואי העולם - היא יכולה להסתדר לבד לא בטוח שהעולם יכול. לגבי היהודים בארה"ב הם כוח דועך ונעלם ותוך שנים מועטות הלובי היהודי ובכלל יהודי ארה"ב יהיו, למעשה הם כבר היום, חסרי השפעה על הפוליטיקה הפנימית של ארה"ב. האיום האמיתי היחיד על ארה"ב הוא איום הטרור המוסלמי, שיכול בהחלט להיות גם טרור גרעיני, שנובע לא ממעשה כזה או אחר של ארה"ב אלא מאופיה הפתוח כמובילת העולם המערבי וכאנטי-תזה לדעיכה הקשה של העולם המוסלמי ובעיקר הערבי. עדיין יש לישראל אחיזה חזקה בחברה האמריקאית כמדינה דמוקרטית, שותפות בערכים ושותפות טכנולוגית ועדיין ישראל היא בת ברית ומעצמה צבאית אזורית שאפשר להישען עליה, במקרה חירום, באזור מסוכסך והפכפך - המזה"ת. ארה"ב מתרחקת מישראל ותתרחק, כמו מכל שאר העולם, ועדיין היחסים יהיו טובים ובעיקר הדדיים.
בקיצור - נשארנו לבד מול הפלשתינים, כמעט חזון אחרית הימים - מה עושים כדי להישאר גם מדינת הלאום של העם היהודי וגם מדינה דמוקרטית לעילא ולעילא? על כך בפרק הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה