תמונת המצב בהתייחס לעתיד הפלשתיני היא בלשון המעטה "עגומה". הכוונה אינה דווקא לשינויים הגיאואסטרטגיים מסביב, שדוחקים את הסוגיה הפלשתינית לשוליים, אלא לתהליכים בתוך החברה הפלשתינית עצמה. אתחיל בהנהגה.
את ההחלטות הגדולות בהקשר לתהליך השלום עם ישראל לא מקבלת "ממשלת" פלשתין אלא הוועד הפועל של אש"ף - P.L.O. יומרתו וסמכותו, לפי תפישתו, היא לייצג את כל העם הפלשתיני בפזורה שהפלשתינים בגדה המערבית הם חלק קטן ממנו. ההנהגה הזו לא ניבחרה זה מעל ל 35 שנה. כל חבריה בלי יוצא מהכלל עשו היטב לביתם הפרטי אבל כלום למען הפזורה הפלשתינית. בינתיים הפזורה הפלשתינית מתפוררת, הפליטים הפלשתינים גורשו מעיראק, מחנות הפליטים בסוריה, לא בהכרח מאוכלסות על ידי פלשתינים אלא גם ובעיקר על ידי דלת העם המקומית, הפכו זירת קרבות מדממת. בקיץ 2007 חוסל ונחרב כליל מחנה הפליטים הפלשתיני הגדול נהאר אל-בארד ליד טריפולי בצפון לבנון. הסיבה - המחנה הפך למעוז ג'יהאדיסטי רב לאומי שאיתגר את ממשלת לבנון. מחנה הפליטים הגדול השני בלבנון ליד צור "עין אל חילווה" הפך מזמן לזירת קרבות בין ארגונים פלשתינים שונים ולמעוז לארגונים ג'יהאדיסטים ובראשם "ג'ונד אל שאם". המקום היחיד שיש בו עדיין מחנות פליטים מאוכלסים בעיקר על ידי פלשתינים זה בשטחי הרשות ועזה. אפשר להגיד בצורה הכי בוטה שהנהגת הארגון לשחרור פלשתין, שהתעקשה ועדיין מתעקשת על הנצחת "בעיית הפליטים", הדוחה בשיטתיות כל הסדר שבו הפליטים אינם כלי להשמדת ישראל כמדינה יהודית, אחראית יותר מכל גורם אחר לסבל הקשה והנורא של הפליטים הפלשתינים מצד אחד ולהתמוססות הבעיה מהצד השני. הנהגת אש"ף לא השתנתה, לא מחוברת לפלשתינים בתפוצות, נהנית מאשראי מוגבל מאד בתחומי הרשות אבל נהנית באופן אישי מכל מה שמנעמי השילטון והלהיטות הבין לאומית להסדר יכולים להציע. כל הנהגת אש"ף, בניגוד משווע לסבל הנורא של הפזורה הפלשתינית בחלק ממדינות ערב, טובלת בעושר ושפע.
הנהגת אש"ף הקפידה לא לקדם ולא לטפח הנהגה פלשתינית מקומית ברמת ההכרעות הלאומיות. מנהיגים כמו מוחמד דחלאן, עכשיו אופוזיציונר מושחת בעצמו, ג'יבריל רג'וב, ראש פדרציית הכדורגל הפלשתינית, פארס כדורה, ראש מועדון האסיר, הישאם עבדל ראזק, מחזיק התיק הישראלי לשעבר, סרי נוסייבה ומרוואן ברגותי (היחידי מתוכם שבכלא הישראלי), כולם מחזיקים או החזיקו תיקים בכירים אבל לא היו חלק מפורום ההכרעות האסטרטגיות "הוועד הפועל של אש"ף" שיובא מבחוץ. הפיצול בין הגדה לרצועת עזה אינו רק פיצול, כביכול אידיאולוגי, בין חמאס ופת"ח אלא גם פיצול דורי בין הנהגת אש"ף המזדקנת, העשירה והמיובאת לבין הנהגה אוטנטית, צעירה יותר, שצמחה מהשטח.
אבו מאזן, מי שעשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת 'פטריס לומומבה' במוסקבה ב1982 על הנושא : "הקשרים בין הנאציזם לציונות בין השנים 1933 - 1945" ובו הוא מכחיש חלקית את השואה וטוען שהיא תירוץ שניבנה להצדיק את ההשתלטות הציונית על פלשתין. מחזיק באמונה העיקשת שאין דבר כזה "עם יהודי", לדידו היהדות היא דת בלבד, לא שונה מהאסלאם או הנצרות. לא ידוע על איזו הגמשה שהיא בדעותיו ועמדותיו מאז ימיו הראשונים באש"ף וכתיבת האמנות הפלשתיניות בנושא הגדרת העם היהודי, זכות השיבה, תורת השלבים - הגדה כמדינה פלשתינית "נקיה" וישראל כמדינה דו לאומית שסופה להיות פלשתינית. אם הוא מוגדר "מתון" הרי זה בעיקר בגלל נועם הליכותיו ושלילה מוחלטת של טרור ואלימות - לא כעיקרון אלא כטקטיקה שכן האלימות היא חרב פיפיות נגד החברה הפלשתינית עצמה (בנושא הזה הוא צודק). לצידו בועד הפועל של אש"ף יושב עבאס זאכי, האידיאולוג של אש"ף קיצוני בעמדותיו אף יותר מאבו מאזן.
אפשר לכן להגדיר את ההנהגה הפלשתינית הנוכחית כהנהגה "מיובאת", מזדקנת, שמדכאת כל הנהגה צעירה, מקומית ואוטנטית, מושחתת, לא דמוקרטית ודבקה בדוגמות שהביאו סבל נוראי על הפזורה הפלשתינית ולפיצול אסוני בחברה הפלשתינית עצמה בין עזה לגדה, בין אנשי דחלאן ליריביו, בין דור הפזורה למנהיגות המקומית, מאובנת ומזיקה לעיניין הפלשתיני עצמו. הנהגה שאיתה לא ניתן להגיע לשום הסדר משמעותי יהיו הוויתורים אשר יהיו.
לישראל חלק בתמונת המצב - דור שלם של פוליטיקאים צמח בעשור האחרון, מאז מות ערפאת, "השאהיד המורעל", ב 2004 על הסיסמה "לחזק את אבו מאזן", "אין פרטנר מתון ממנו" וכדומה. כבר כתבתי כאן בעבר ש: (א) זו איוולת באבחנה - אין מקובע וקיצוני מאבו מאז; (ב) הצגתו כמתון מזיקה למעמדו ברשות ומקצינה את גישתו הטקטית - את האסטרטגית ממילא אי אפשר להקצין יותר; (ג) היא מתיימרת שאנחנו בישראל נעצב לפלשתינים הנהגה "נוחה" כרוחנו לעשות איתה שלום. לדעתי כל הסדר מדיני עם הפלשתינים לא יכון אלא מול הנהגה אוטנטית שצמחה מהשטח, שמקור כוחה בשטח ושיש לה לגיטימיות מקומית. בכוונה כתבתי הסדר מדיני ולא שלום סופי (אגב ניצנים של הסדר כזה מתגבשים דווקא מול הנהגת החמאס בעזה - שקט תמורת זרימה של סחורות ושרותים ולדעתי בעתיד הקרוב אפילו יצוא מעזה דרך אשדוד - זה כבר היה בעבר).
הנושא חייב להיות מובהר בעתיד על ידי כל צוות מו"מ ישראלי לכל המתווכים מאירופה וארה"ב עם הכוונות הטובות והבורות הפוליטית.
בפרק הבא - דעיכת החברה הפלשתינית בגדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה