יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

על כאילו


התנופה לקראת ההתקפה האמריקאית בסוריה ניבלמה. אתמול בראיון במשרדו בבית הלבן הודיע הנשיא אובאמה עצמו לעולם שהוא טרם החליט על תקיפה ואם יחליט מדובר על תקיפה מוגבלת למטרת הרתעה בלבד.   בריטניה, שותפה טיבעית עם יהירות קולוניאלית, הודיעה שיש להמתין לדו"ח הפקחים  שיעזבו את סוריה רק ביום ראשון. זאת אם סוריה לא תמצא דרך לעכב אותם כמו "התקפת מורדים" על שדה בתעופה הבינ"ל של דמשק או כדומה, יתר על כן אחרי דו"ח הפקחים יהיה וויכוח בפרלמנט הבריטי והצבעה. איש אינו יודע מתי יוגש הדו"ח לאחר שהפקחים יצאו.  הניו יורק טיימס טוען היום שלמעשה אין הוכחה הקושרת ישירות את בשאר אסד להוראת הירי - זה אולי נכון, קצת לא רלבנטי כי הוא האחראי, אבל בעיקר נישמע כאליבי לרדת מהעץ.  ברקע יש שמועות שרוסיה וארה"ב במגעים מתחת לשולחן להסכם שיגביל את ההתקפה כך שאסאד, יכולתו לישלוט והאינטרסים הרוסיים  בסוריה לא יפגעו. בשתי המדינות המובילות: ארה"ב ובריטניה יש דעת קהל מוצקה נגד כל מעורבות צבאית בסוריה. מהכל עולה תמונה ברורה ולדעתי חיובית. מדובר בהתקפה  לצורך הכבוד האמריקאי  שניפגע ומורשת "הקו האדום" - מינימלית בנזקיה ומכסימלית ברעש שסביבה. מן התקפה "על כאילו".  בכל מיקרה המהומה הדיפלומטית עד כה תתיר מעט מאד אפשרויות התחמקות בפעם הבאה שאסאד ישתמש בנשק כימי - צריך לקוות שאסאד מבין זאת ובכל אופן הושגה מידה של הרתעה.

מכאן שני לקחים - א. מי שמחפש את ועדת טירקל המטפורית (לגיטמציה בינ"ל במיקרה דנן) שתכשיר לו את השרץ ותתחלק איתו באחריות נידון להיתקע לזמן בלתי מוגבל בצדקנות מוסרנית.
                        ב. בסוף זה בעיקר אזרחי ישראל שניכנסו להיסטריה שמשלמים את המחיר.

-------------------------------------------------------

טירקל

המושג "פוליטיקלי קורקט" - בעיברית "תקינות פוליטית" מכשיר דיבור כפול משמעות, שקרים ועיוותי תקשורת הכל בשם אלו שאולי ניפגעים מ"החופש", מוסלמים כשדנים על מוחמד או על איסלאם, שחורים כשדנים על אפליה ופער חברתי בארה"ב וכד'.   אבל "תקינות פוליטית" היא לא רק דיבור אלא גם מוסדות - "וועדת טירקל" היא מוסד קלאסי של תקינות פוליטית וכמו כל תקינות פוליטית היא מעוותת בכפל לשון את המציאות. עכשיו אנחנו מגלים, כמו שכתבתי כאן בבלוג בעבר, שכמעט לכל אדם יש אוייבים המשחירים אותו בכל מקום, שכל מי שעשה גם טעה וגם מעד והשאלה היא כמה והאם מדובר במעידות או בשיטה. שהממשלה לא יכולה למנות נגיד עד שיבררו את כל הרכילות, את כל העבר שרובו לא רלבנטי וירדו לכל פרט רכילותי קטן. יתר על כן - החומר שנאסף בוועדת טירקל יכול לשמש אין ספור בג"צים שגם אם ידחו אחד אחד יעשו את תהליך המינוי  דרך הוועדה לפארסה  ממושכת ואת המועמדים לנוכלים.  די במסננת של בג"ץ, בלחץ הציבורי של התקשורת, במבקר המדינה ובשכל היישר  של הממשלה כדי למנות נגיד. בסוף יהיה לנו נגיד שעבר הרבה וועדות בהצלחה אבל הוא הפחות מוכשר לתפקיד כי השני נתן הרצאה לפני 20 שנה שמקור המימון שלה לא ברור, הדיווח לא מלא  והנסיבות במחלוקת.

וועדת טירקל לא הופכת את החיים הציבוריים לפחות מושחתים, אפילו לא בשוליים שבשוליים, אבל היא הופכת את העשיה הציבורית למטורפת שהשומר נפשו ירחק ממנה לרעת כל עם ישראל.

--------------------------------------

בעוד 30 שנה

בתקשורת יש כלל - אם יש מצוקה, בעיה או כישלון זה לעולם לא באחריות בני האדם הנוגעים בדבר - זה תמיד באחריות הממשלה בישראל. הדוגמא האחרונה זו הטענה שמי שיצא לפנסיה בעתיד הלא מיידי, בעוד 20 שנה ומעלה, לא תספיק לו הפנסיה לחיים ברמה לה הורגל. כמובן הממשלה אשמה. אם תיקח יותר מיסים ומעמד הביניים יתרסק שוב הממשלה אשמה, אם תגבה יותר ביטוח לאומי אותו הדבר - הממשלה אשמה. במדינה שבא יוצאת חצי מהאוכלוסיה בארץ לחו"ל (שיא עולמי) בקיץ, שיש בה האחוז הגדול בעולם של משתמשי סמארטפונים ושעדיין גובה, על פי ד"ר קרנית פלוג הנגידה הזמנית של בנק ישראל עד שטירקל יגמור להתבלבל,  1.5% פחות מיסים מהממוצע ב OECD ביחס לתוצר, יש רק דבר אחד שהפנסיונרים העתידיים צריכים לעשות כדי שתהיה להם פנסיה משלהם - לוותר על נסיעה פעם בעשור לחו"ל או מפעם לפעם על צימר בגליל, להקפיד על רכב חיסכוני, להחליף סמארטפונים פעם בשלש-ארבע שנים בלבד ולחסוך את העודף - אז יהיה לכול אחד גם לפנסיה בעוד 20 שנה.  זה לא הממשלה אחראית אלא אנחנו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה