הנגיד המועמד יעקב פרנקל היה נגיד טוב בתקופתו 1991-1999 שעזר מאד לייצב את המשק ולהעלותו על נתיב של צמיחה מתמשכת. הוא הפך לאחר מכן לדמות מרכזית בשוק ההון העולמי בעיתות משבר עמוק ואין אפשרות להיות בתפקיד עולמי בכיר בתקופה כזו בלי קצת בוץ על החליפה. למרות מספר כישלונות הקשורים לשמו הוא עדיין דמות מבוקשת ביותר בצמרת העולמית. אין לי מושג ודעה לגבי תקרית הונג-קונג מ 2006 בה הוחשד פרנקל בניסיון להוציא מחנות הדיוטי-פרי המקומית תיק מהודר לחליפות. מטבע הדברים כעבור 7 שנים יש הבדלי גירסאות. כרגע אי אפשר לדעת האם פרשת פרנקל היא תופעה של מערכת מישפטית ומנגנוני בדיקה מתחסדים, טהרניים ומוסרניים שיצאה משליטה או מערכת בדיקה נאותה לבדיקת כשרותו "האתית" של מועמד בכיר לשרות הציבורי. בתחושתי ולא לידיעתי מערכות הבדיקה המישפטיות והיועצים המשפטיים השונים יצאו כבא מזמן מכלל שליטה וזה כבר נושא אחר.
לדעתי, מבלי שאני יכול להוכיח זאת ומבלי שיש לי עובדות מול העיניים, ועדת טירקל התגלתה בקלונה בפרשת מינוי הרמטכ"ל המיועד יואב גלנט מינואר 2011 כשהוועדה הסתפקה בעדותו של יואב גלנט ש"הכל בסדר" . מבוכה כזו מובילה בדרך כלל לדקדקנות וחטטנות יתר במיקרים הבאים. אם נוסיף לחטטנות של ועדת טירקל את האיטיות עד כדי שערעוריה של היועץ המישפטי יהודה וינשטיין, את התקשורת הרעבה לשערעוריות או להבכת ביבי, זה ממש לא משנה, יעקב פרנקל יכל לדעת שבלי קשר לעובדות, לא היה לו סיכוי לצאת נקי והתקשורת הייתה עושה ממנו מטעמים, אולי לא כל כך בגללו אלא בגלל ביבי. כן - יש לתקשורת יכולת לשפוט, בדרך כלל בצורה מעוותת ורוויות אינטרסים, וגם להעניש (ראו גלנט ופרנקל). זה אולי מאד לא צודק אבל אלו החיים במדינה עם תקשורת חופשית. מאותו רגע של מבוכה ראשונית לא היה ליעקב פרנקל מוצא אלא להסיר את מועמדותו וככל שהיה מקדים היה מטיב עם עצמו.
בשעתו כתבתי כאן נגד הארכת המינוי של ראש המוסד מאיר דגן לשנה תשיעית. מעבר לשאלת הקישורים האישיים והמסוגלות כהונה כזו ארוכה חוסמת כוחות צעירים, מאבנת את השיגרה המיבצעית, מקפיאה את חלוקת הכוח הפנימית (כן! למאבקי כוח בתוך מנגנונים יש הפריה יצירתית על כל מערכת), שקיימת בכל מנגנון, ופוגעת ביצירתיות ובחדשנות של כל מנגון בעולם כולל זה של המוסד הישראלי. זה, בהבדלים, גם המיקרה של פרנקל - במקום לקדם דור של פקידי ציבור באמצע שנות החמישים לחייהם דוחקים אותם אחורה לטובת בני שיבעים פלוס שברוב המיקרים עתידם מוגבל מעברם וחדשנותם מהצלחות העבר שכבר לא כל כך רלבנטי.
מתוך שלא לשמו יצא לשמו -פרישת יעקב פרנקל, איש ראוי ורב הצלחות אבל גם כמי שדוחק כוחות חדשים לשורה השניה ומי שבעצמו כבר ניחשב לפיגורה שמרנית היא לטובת כולנו. אני מניח שכשד"ר סטנלי פישר הביע תמיכה בסגניתו, ד"ר קרנית פלוג הצעירה (58) הוא עשה זאת באותו שיקול דעת שבו ניהל את בנק ישראל לאורך 8 שנים בהצלחה עולמית. איני מכיר את ד"ר קרנית פלוג אבל אני משוכנע שיש בישראל דור צעיר יותר מפרנקל ומוכשר לא פחות. מוכשר ככל שיהיה וראוי ככל שיהיה עתידו של יעקב פרנקל כבר מאחוריו ואחריות הממשלה היא לעודד כוחות צעירים ולקדמם במנגנון הפקידות הציבורית ולא לדחוק אותם החוצה. הדבר היחיד המבזה והרע זה הצורה שבה יעקב פרנקל נידחה והעלבון שלא מגיע לו אבל, מצער לומר זאת, כולנו הרווחנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה