החלטת הדרג הפקידותי באיחוד האירופי שפורסמה אתמול כסוג של טיוטה, שכניראה צריכה עדיין לעבור אישרור מדיני, לעשות בעתיד אבחנה ברורה בין מדינת ישראל בגבולות 67 לכל מה שמעבר לגבולות, להכניס זאת בסעיף מפורש בכל חוזה עתידי עם מדינת ישראל ולמעשה לאלץ את ישראל בכוח להכיר בגבולות 67 - היא התעלמות קשה מהמציאות שכבר קיימת. היא מייתרת את המו"מ בינינו לפלשתינים "ללא תנאים מוקדמים" ומציבה עמדת פתיחה למו"מ - "גבולות 67", שאגב לעולם לא הוכרו רישמית על ידי מדינות האיחוד עד כה. כמו בהקפאה של 2009, ההודעה מעלה את הפלשתינים על עץ גבוהה שממנו ספק אם ירצו או יוכלו לרדת. ארגיע שהשפעתה הכלכלית של ההחלטה קטנה ביותר.
עליית מעמדה של ישראל כיצואנית גז קטנה (בינתיים), כצומת תעבורה ושינוע אזורי והדרישה לטכנולוגיות ישראליות יביאו לשפע של ניסוחים יצירתיים של ללכת עם ולהרגיש בלי - יש לזכור שהכלכלה האירופית במשבר, מתכווצת בפועל וזקוקה ליחסים הכלכליים עם ישראל. לישראל יש תחליף כלכלי בסין, מרכז אסיה ודרום אמריקה - לאירופאים הרבה פחות.
לדעתי לא יכול להיות ספק שההכרזה, עדיין בשלב עבודת המטה הפקידותית, תואמה עם מזכיר המדינה ג'ון קרי בהגיעו לרבת עמון לסיבוב שיחות נוסף עם הפלשתינים על התנעת תהליך "השלום". ראשית - מפני שעוד בתחילת מסע הדילוגים הסביר ג'ון קרי שמסעו מתואם עם קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, ועם טוני בלייר, נציג הקוורטט לתהליך השלום. שנית - מפני שעיקר המחלוקת כרגע הוא על דרישת הפלשתינים שבסיס השיחות יהיה גבולות 67 מראש עוד טרם החלו השיחות. ישראל מסרבת להתניה מראש וקרי מנסה לייצר את הרושם שלמרות הסירוב הישראלי הפומבי גבולות 67 הם במהות השיחות כי היא תאולץ לעשות כך בקרוב. יתר על כן, לפי כמה מקורות, קרי הציע ערבות אמריקאית שהשיחות יובילו לגבולות 67 עם חילופי שטחים ביחס של אחד לאחד. שלישית - התיזמון.
המיכשולים שבפני ג'ון קרי, שכבר הוגדר בחלק מהתקשורת האמריקאית כ"אובססיבי" ו"מקובע", אינם קשורים בישראל, למרות שהיא כניראה תשלם מחיר כל שהוא, אלא ביחסי ארה"ב עם העולם הערבי בכלל. ערב הסעודית ובני בריתה באיחוד הנסיכויות וכוויית אחוזות זעם, זו המילה הנכונה, על ארה"ב בשלש סוגיות שבהן מפנה להם ארה"ב עורף: א. - המלחמה בסוריה והתמיכה הצבאית במורדים - לדעתם אפשרה ארה"ב בהססנותה לגורמים קיצוניים ומסונפים לאל קאעידה להשתלט על המרד שניראה כעת כנידון לכישלון, ב. - ארה"ב לא מפגינה החלטיות נגד איראן האצה לגרעין. רחוק מהעיין רחוק מהלב אבל במיפרציות ובערב הסעודית יש חשש אמיתי ומוחשי ממלחמה עם איראן ומהשתלטות מהגרי העבודה השיעים מאיראן על חלק מנסיכויות המיפרץ וג. - ממדיניות ארה"ב לגבי מצרים, התמיכה החפוזה בהדחת מובארק, התמיכה באחים המוסלמים, המאיימים, בטווח הארוך, על המונרכיות הערביות והשואפים להשליט את האחים המוסלמים על כל המרחב. תמיכת הערבים בג'ון קרי וגיוס הליגה הערבית לתמיכה במהלך מקיף מול ישראל לא תינתן אלא במחיר שידוד מערכות כללי במדיניות האזורית של ארה"ב נגד סוריה ואיראן ותמיכה במשטר הצבאי המצרי החדש שקם.
הליגה הערבית מונהגת על ידי מצרים - כרגע מתחולל במצרים מאבק כוח ענק בין ארה"ב, שמנסה להחיות את האחים המוסלמים ככוח פוליטי במצרים, מה שמעורר נדודי שינה בצמרת הצבא המצרי, לבין המיפרציות וסעודיה שמנסות לסלק את האחים המוסלמים וכבר הזרימו מיליארדי דולרים - שווה הסיוע הצבאי של ארה"ב למצרים ל 10 שנים, $13 מיליארד (בהנחה שכוויית תזרים את חלקה, 5 מיליארד דולר, בעוד כחודשיים).. הסכסוך לא מעניין אותם והם לא יתנו לארה"ב מתנות חינם אלא אם היא תיישר אתם קו בנושא איראן וסוריה לפחות. תורכיה, בת הברית של האחים המוסלמים במצרים והפטרונית מטעם עצמה על החמאס בעזה, לא תיתן לארה"ב לדחוק את החמאס מהמשוואה ולהפקיד את המפתחות לסוגיה הפלשתינית בידי אבו מאזן - יריב החמאס. מה שג'ון קרי לא מבין שהמזרח התיכון לא מחולק יותר לפי הסוגיה הפלשתינית אלא לפי המאבק בין הלאומיות המדינית, המונרכיות השושלתיות, האסלאם הפוליטי והמאבק הסוני-שיעי. אבו מאזן מבין זאת היטב והוא גם מבין שנקודת האיזון בין כל הלחצים הסותרים היא כרגע לא לעשות דבר, מה שמקבל חיזוק מההנחה (המוטעית) שבידודה של ישראל רק מחריף עם הזמן. ג'ון קרי מנסה לבודד את הסכסוך מכלל המזה"ת והמזה"ת מנסה לגרור את ג'ון קרי אל תוך המזה"ת. כרגע זה ניראה מבוי סתום שאין בו מתנות חינם (אלא על חשבון ישראל) אבל הרבה נזקי חינם.
* המדינה מרוויחה !!!
אתמול פורסם שמדינת ישראל נתנה הטבות מס של 25 מיליארד שקל, בשש שנים, לחברות ענק ישראליות כמו טבע וצק פוינט. סה"כ מדובר בכ 4.16 מיליאד ש"ח בשנה, סכום פעוט !!! כדי לתמרץ תעשיות מתוחכמות לייצר מקומות עבודה, להגדיל את הצמיחה, להרחיב את המחקר והפיתוח ובעקיפין את הגביה ממיסים. רק תארו לכם את המשק הישראלי לו טבע הייתה מעבירה חלק מהפעילות שלה לארה"ב וצק פוינט ללונדון. כמה זה היה עולה למשק בצמיחה, מס הכנסה ממשכורות ו/או דמי אבטלה? כל המדינות נוהגות לעודד השקעות, אוסיף - כמעט בכל מחיר - ואם הסכומים נכונים, כדי 1.6% מהתקציב , אז ישראל מפגרת בהטבות שלה מהמקובל ברוב המדינות המתועשות . אגב, למרות שלא בדקתי, אני משוכנע שכמעט כל מדינות העולם היו נותנות הטבות מפליגות הרבה יותר לטבע, אינטל, נשיונל סמיקונדקטורס וצק פוינט לו היו מעבירות את פעילותן מישראל עליהן. הפכו את הטוב והאחראי לרע ולמופקר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה