יום שני, 17 ביוני 2013

ה'צומוד' ו'הפליטות' - פרק ג


יש הרבה פליטים בעולם, בהערכה גסה אפשר לדבר על הרבה מעל ל 100 מיליון פליטים מאז מלחמת העולם השניה. באירופה היו תזוזות משמעותיות של כ 20 מיליון עקורים, כך הם כונו, במיסגרת הרה-ארגון של אירופה לאחר מלחמה העולם השניה. בין פקיסטן להודו נדדו 20 מיליון פליטים כשהמדינות הוקמו ב 1947. ב 1949 נדדו עוד כ 5 מיליון מסין הקומוניסטית, ב 1976 ברחו כחצי מיליון קפריסאים מבתיהם ובשנות התישעים כ 2 מיליון יוגוסלבים וקשה לספור ולכמת את מיספר הפליטים שנדדו באפריקה בורחים מהמלחמות השונות ומהטיהורים השיבטיים. כרגע יש כ 2 מיליון אפגנים פליטים בפקיסטן, כמיליון סורים, כ 2 מיליון עיראקים בנוסף לפליטים הרגילים באפריקה. סך הכל טיפלה הסוכנות לפליטים של האו"ם,UNCHR, לפני נתוני האו"מ ל 2009, בו זמנית בכ 17 מיליון פליטים. תקציב אונצ"ר עמד ב 2011 על 3.15 $ מיליארד.


5 ימים לאחר הקמת UNCHR, סוכנות הסיוע לפליטים של האו"ם, ב 03/12/1948 הוקמה, בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"מ מספר 302 בלחצן של המדינות הערביות, סוכנות סעד נוספת לפליטים UNRWA - מיוחדת לפליטים הפלשתינים. הסיבה - משימת UNCHR הייתה "שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים" במשתמע שיקומם ובניית חייהם מחדש בארצות הקליטה שלהם. הערבים דרשו רק לספק לפליטים קורת גג שרותי סעד ובריאות. מספר הפליטים הפלשתינים ב 1948 העורך על ידי גורמים שונים בין 450 אלף ל 700 אלף והמיספר המקובל נמצא באמצע - 575 אלף פליטים. מנדט UNRWA מתחדש כל שלש שנים ותקציבו עמד ב 2011 על 1.2 $ מיליארד כשהוא מטפל, רישמית, בכ 4.5 מיליון בני אדם. UNRWA מעסיק מנגנון של כ 23000 עובדים רובם פלשתינים. מטרתו בפועל לא שיקום הפליטים אלא הנצחת הפליטות כנשק נגד ישראל. בהגדרה "פליט פלשתיני" נכלל כל מי שחי בשטחי המנדט הבריטי בפלשתינה לפחות שנתיים - כלומר כולל כ 20 אלף "חוראנים" (הוותיקים וודאי זוכרים את הביטוי המתנשא "עבודה חוראנית") - מהגרים מדרום סוריה שבאו לעבוד במשק המנדטורי המתפתח כמו בבתי הזיקוק והנמל של חיפה.
 

בפועל קשה להתעלם מהעובדה שמה שמחזיק את UNRWA בחיים זה הרצון הפוליטי של מדינות ערב והאינטרסים הכלכליים שסביב קיום הסוכנות. בקרבות במחנה הפליטים נהר-אל-בארד בצפון לבנון בקיץ 2007, התגלה שכדי מחצית מ 40 אלף תושבי המחנה אינם פליטים פלשתינים אלא דלת העם המקומית ונירדפי חוק. חלק מהפליטים הפלשתינים נירדפו בשנית - חלקם גורשו מכוויית, רבים גורשו מעיראק, חלק גדול מהם בורחים כעת מסוריה וקבוצות אחרות ברחו מלבנון. הדור הרביעי, אלו שהיום הם בני עשרים ושלושים כבר לא משלימים עם מצב הפליטות הכפוי עליהם והם מהגרים למערב, נישאים עם מקומיים ומשיגים אזרחות מקומית, רוכשים השכלה מיקצועית ומשתלבים בכלכלות הערביות והמערביות. באופן טיבעי הבעיה דועכת גם אם המנגנון נישמר.


בכל סיפור הפליטים, בין אלו המטופלים על ידי UNCHR או על ידי UNRWA ניפקד מקומם של כמיליון פליטים יהודים שנאלצו לברוח ממדינות ערב השונות ולעולם לא קיבלו יחס או מימון כפליטים - כאן נעוצה חלק מבעיית "הפליטות" הפלשתינית. יש בעיית פליטים פלשתינית ואין בעיית פליטים יהודים. לכן ישראל צריכה לפנות למוסדות האו"מ, למוסדות בינ"ל בכלל ולתקשורת העולמית ולהציף את בעיית הפליטות היהודית כמשקל נגד לפליטות הפלשתינית. היא צריכה לדרוש ממוסדות האו"מ להקים מנגנון לפיצוי היהודים על הסבל והרכוש שניגזל מהם במדינות ערב כשאולצו לעזוב. להצעה אין סיכוי לעבור את המנגנונים הבין לאומיים בהצלחה אבל היא תציף לסדר היום העולמי את הסוגיה ותעורר ויכוח בינ"ל. ישראל חייבת להסכים לדון בסוגיית הפליטים הפלשתינית רק כחלק מסוגיית הפליטים ההדדית שנוצרה בעיקבות מלחמת השחרור ולא להסכים בשום תנאי לבידוד סוגיית הפליטים הפלשתינית כעומדת תלויה בזכות עצמה. בשנים 1945-50 היו חילופי אוכלוסיות בקנה מידה עצום גם באירופה וגם באסיה וישראל צריכה להסתמך על התקדימים האלה.


יש בישראל נטיה לקצר את הנוסחה "שתי מדינות לשני עמים" ולהשתמש בקיצור "פתרון שתי המדינות" שזהה לביטוי הפלשתיני ומטשטש את הוויכוח על זכותם של היהודים למדינת לאום משלהם. הביטוי "שתי מדינות לשתי עמים" שהפלשתינים חומקים ממנו כמאש מחדד לא רק את ליבת הסכסוך - זכות היהודים למדינת לאום משלהם אלא גם את קישור בעיית הפליטים לשלילת זכותם של היהודים למדינת לאום. הייתי ממליץ לא לטשטש את הוויכוח ולחדד ולהרחיב את הביטוי "שתי מדינות לשני עמים".


לבסוף הייתי מתחיל במאבק בין לאומי לדה לגיטמציה לאונר"א עצמה לעומת UNCHR ולמטרה להנציח את הפליטות. הדוגמאות המעודכנות מסביבנו רבות ומדינות רבות עלולות או עשויות לשאול את עצמם למה הפליטים שלי לא מטופלים כדרך הפליטים הפלשתינים.


לסיכום - בעיית הפליטים הפלשתינית דועכת מעליה ו"האביב הערבי" רק מאיץ את התהליך. יש המון פליטים ערבים שהיו שמחים לקבל את הסיוע הפלשתיני. ישראל יכולה לסיע בהאצת התהליך על ידי העמדתו מול בעיית הפליטים היהודית כבעיה שלובה והדדית וישראל חייבת לפעול, גם אם ללא תוצאות רשמיות, נגד המטרה והלגיטמציה של אונר"א עצמה. בעיית 'הפליטות' הפלשתינית צריכה להיות מטופלת ברצף וללא קשר למו"מ עם הפלשתינים. 

תגובה 1:

  1. רציתי להביא לתשומת ליבך את העובדה שכל הסכם של ישראל ואש"ף מעולם לא הובא לאישור של הועד הפועל של אש"ף, מן הראוי היה להביא זאת לידיעת הציבור בכל דיון בנושא הפלשתינאי.
    http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?itemId=27&katavaId=3732&levelId=65526&archLev=1
    שים לב מי הם אלה שהביאו לגילוי
    פנחס ענברי שישב אז בתוניס כנציג עיתון מפ"ם "על המשמר"
    המזרחן פרופ' יהושע פורת, ממייסדי "שלום עכשיו" ומועמד "מרצ" לכנסת ב-1992

    אנונימי מעוטף עזה

    השבמחק