יום ראשון, 12 במאי 2013

לקצץ


כשמגיעים הדיונים על תקציב הביטחון מתמלאת התקשורת באיומים הביטחוניים על ישראל. סל האיומים אומנם השתנה אבל עוצמת האיומים ירדה, אין היום איום קיומי על ישראל מלבד, לדעת רבים, האיום הגרעיני האיראני. האיום מגורמי טרור בסיני, בסוריה ובחסות איראן הוא איום מיטרדי שישראל מיומנת מאד בהתמודדות איתו. כבר כתבתי כאן שהרבה יותר זול כלכלית להתמודד עם טרור מסוריה מאשר עם צבא סורי מחומש, מלוכד ונכון לקרב, עם סלפים בסיני מאשר עם הצבא המצרי וכן הלאה.

לכן האיומים משתנים כל הזמן ומורכבים אבל הם לא קיומיים ולמעשה מעטפת האיום על ישראל רק נחלשת - לא מתחזקת. עוד אפשר לחשוד שהמטרה העיקרית של ההפצצה בסוריה היה המאבק על תקציב הביטחון ולא המאבק נגד חימוש החיזבאללה.

ישראל יכולה לצמצם מאד את נפח המילואים והימ"חים, להקטין מאד את מספר הטנקים, להיפטר מרוב התותחים המתנייעים ויש איפה לקצץ בלי לפגוע ביתרון הטכנולוגי החשוב של צה"ל. אבל המאמר נועד בעיקר למקד את הדיון לא בקיצוץ העוצמה הצבאית אלא בטישטוש התחומים בין המיותר לחיוני לביטחון.

לפי פירסומו של אמנון אברמוביץ בערוץ 2 הצטברו באגף השיקום של מישרד הביטחון עודפים של 800 מיליון שקל. חלק גדול מנכי צה"ל הם ניפגעי קרבות, אימונים או כל משימה אחרת שקשורה במילוי התפקיד כולל תאונה בשעת נסיעה למשרד. אבל חלק גדול מנכי צה"ל וחלק קטן מחללי צה"ל ניפגעו בפעולה שאינה קשורה בשום צורה לתפקידם הביטחוני - נסיעה לים עם המשפחה, חזרה בשכרות ממסיבה וכד'. יש נכי צה"ל שניפגעו בזמן עריקה תוך ביצוע מעשי פשע או נהיגה מופקרת ויש אפילו כמה חללי צה"ל שהיו עריקים במותם -בטח לא חללי צה"ל.

אלוף במיל אליעזר שטרן, בהיותו ראש אכ"א הציע רפורמה לפיה מי שניפגע באירוע שאין לו שום קשר לתפקיד הביטחוני לא יטופל במערכת הביטחון אלא בביטוח הלאומי, כמו כל אזרח. הדמגוגיה של ארגון נכי צה"ל, שהציב בחזית הטיעון פצועי קרבות אמיתיים וחוסר הנחישות הפוליטית הפילו את הרפורמה שיש האומרים הייתה חוסכת עד מיליארד שקל בשנה (אני לא יודע מספרים מדוייקים).

כבר דובר רבות על כך שמי שאינו משרת בתפקיד קרבי אלא בתפקיד פקידותי מנהלתי יצא לפנסיה רק בגיל 55 אחרי 35 שנות שרות . תפקידם לא קשה יותר מזה של השוטר למשל ואפשר וצריך לעשות זאת. לכל אזרח מחשבים את הפנסיה לפי שנות העבודה שלו לא כולל השרות הצבאי שהוא חובה, לפחות תאורתית, של כל אזרחי המדינה. לחיילי הקבע נחשבת התקופה כתקופת שרות בקבע המזכה בפנסיה - הטבה שיש להפסיק ולדרוש מכל משרת קבע שאינו בתפקיד שדה מתיש לשרת 35 שנה לפנסיה של 70% ובמקביל למצוא נוסחה מפצה לתקופת השרות הצבאי הקרבי ובשדה.

בדיון ניפרד אכנס לחיסכון הטמון בשרות החובה בצה"ל של אלפי הג'ובניקים המיותרים (הרבה ג'ובניקים אחרים חיוניים מאד למערכת הביטחון), במחזורי האימונים ומשך השרות הקרבי אבל אקדים מאוחר למוקדם שקיצור שירות החובה לשנתיים לתפקידים שלא מצריכים הכשרה או מצריכים הכשרה קצרה מאד של כחודש וחצי יכול לחסוך מיליונים (אני לא יודע כמה) ולהפנות משאבים רבים לטובת מי שמשרת יותר והכשרתו הצבאית ארוכה יותר (חייל בסדיר ללא הכשרה משמעותית וחסר מיקצוע עולה למדינה כדי 2000 ש"ח בחודש).

אז גם מבלי להיכנס לתחומים עלומים שאולי אין לנו לגביהם הבנה או ידיעה מספקת יש מהיכן לקצץ והרבה מבלי לגרוע מהטילים המתוחכמים, המזל"טים, ובניית הכוח מול איראן. אז שלא ימכרו לנו איומים ולא יפחידו אותנו בג'יהאדיסטים בסיני כי יש עוד הרבה שומן לפני שנוגעים בבשר החי. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה