יום שני, 13 במאי 2013

משחק ה300


באחרונה נפוצו ידיעות שרוסיה שוקלת או מתכוונת לספק למשטר המתפורר בסוריה מערכות נ"מ מתקדמות מסוג S-300 שיגבילו את פעולת חיל האוויר הישראלי או כל חיל אוויר אחר מעל סוריה ובקירבת גבולותיה. מותר וצריך לפקפק בהיגיון ובהנחה שרוסיה אכן מתכוונת באמת לימכור מערכות כאלו ובעיקר לסוריה.

ראשית ישראל הוכיחה שמבחינה מודיעינית סוריה ומערכות הנ"מ שלה פרוצות וחשופות בפני ישראל. ישראל הוכיחה שהיא מסוגלת לדעת הרבה, לא הכל, על הטכנולוגיה הרוסית המושקעת בסוריה, על התנועות חשודות ומשמעותיות ויש לה שיטות להתמודד בהצלחה עם פאר הטכנולוגיה הרוסית. רוסיה לכן צריכה לחשוש מאד שכל טכנולוגיה שתספק לסוריה תזלוג במהרה למאגרי המידע של גורמים אחרים כמו המוסד והמודיעין הישראלי ובעיקבותיו לשאר קהיליות המודיעין במערב.

יתר על כן, במצב הנזיל בסוריה, בו כבר הותקפו מערכות בקרה אוויריות וסוללות נ"מ בידי המורדים, רוסיה חייבת לקחת בחשבון את הסיכון המשמעותי שלבסוף חלקים ממערכות ה S-300 יפלו, שלמים או פגומים, בידי המורדים ומשם הלאה לכל העולם. צוותי ההפעלה הסורים, למרות שכבר פיתחו היכרות עם המערכת, עדיין רחוקים מיכולת שליטה מוחלטת בטכנולוגיה המלווה את ה S-300. לכן הצורה היחידה שרוסיה תוכל להשמיש את הסוללות מהר, להגן עליהן מודיעינית עד כמה שאכן ניתן ולהגן עליהן פיזית מתקיפות של המורדים היא על ידי משלוח צוותי "הדרכה" והגנה רוסיים. מעורבות רוסית על הקרקע סביב מערכות נ"מ מתוחכמות כמו בתעלת סואץ ובוויטנאם בשנות השיבעים היא צעד מרחיק לכת של התערבות מחייבת שתעמיד בפני הרוסים דילמה כיצד להגיב כאשר כמה רוסים יהרגו למשל בתקיפה של מורדים סורים. ספק אם פוטין מוכן להכניס יחידות רוסיות למדינה שנימצאת בתהליך התפוררות מהיר רק כדי לצמצם אך לא לבטל את הסכנה המודיעינית והפיזית לאותן סוללות. אני משער שלוחמי ג'בהת אל-נוסרה, הסניף המקומי של אל קאעידה בעיראק, ישמחו להרוג כמה רוסים כופרים באיזה סוללת נ"מ אפילו היא מאובטחת בידי רוסים וסורים.

אחרון חביב, אספקת טכנולוגיה רוסית לערבים הוכיחה את עצמה בעבר כמקור למבוכה קשה לרוסים עצמם. התבוסות בששת הימים ויום הכיפורים עוררו ביקורת ערבית על הטכנולוגיה הרוסית שהכזיבה, למעשה הם איכזבו בשימוש בה, הרבה מסודות הטכנולוגיה הרוסית זלגו למערב לאחר שניתפסו בידי ישראל ושיא המבוכה, לשמחת המצרים, היה קרב האוויר הגדול מעל מפרץ סואץ (מיבצע "רימון 20") ב 30/07/1970 בין טייסים רוסיים לישראלים בו הופלו 5 מטוסים רוסיים מדגמי מיג 21 מהתצורה הכי מתקדמת.

תקיפת מערך הנ"מ הסורי בביקעת הלבנון בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב06/1982, מערך שניחשב אז המתקדם והצפוף בעולם, לצד מערך הנ"מ של צפון קוריאה, היווה מפלה קשה לא רק לסורים אלא גם לדימוי של הטכנולוגיה הרוסית בעולם.

לאור העובדה שרוסיה תומכת ללא סייג במישטרו של בשאר אסאד בסוריה יש לשער שהאיום במכירת מערכות S-300 מרוסיה לסוריה הוא בעיקר ניסיון דיפלומטי רוסי להגדיר קווים אדומים ולאלץ את ישראל להימנע מתקיפות בסוריה - תקיפות שמחלישות מאד את בשאר אסאד. לגבי זליגת נשק מתוחכם לחיזבאללה יש לישראל תמיד את האפשרות לעשות אותו הדבר בצד הלבנוני ולא על יד הארמון של בשאר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה