אני נימנה אל אלה החושבים שצדק שר האוצר כאשר התנה העברת תקציבים ברפורמות במערך הכבאות המיושן, רפורמות שהמתנגדים להם היו בעיקר הכבאים עצמם. אם היה מעביר סכום של כסף במבנה הארגוני של שרותי הכבאות לפני אסון הכרמל, כל סכום של כסף, יתכן ושר האוצר היה יוצא בזול ב מהדו"ח הצפוי של מבקר המדינה אבל הכסף לא היה מועיל בהרבה, מתמוסס במבוך הבירוקרטיה ושר האוצר היה מועל בתפקידו.
אין לי מילה טובה על שר הפנים אלי ישי - הוא אסון לכל נורמה של מנהל תקין, הוא מתייחס למדינה ולמשרד הפנים כמקור המשאבים של ש"ס והיה טוב יותר למדינה בלעדיו במשרד הפנים, אבל מחדל הכבאות הוא רב שרים וממשלות ורב גורמים, כולל איגודי הערים לכבאות וועד העובדים של הכבאים. גם אם אלי ישי היה מקבל את כל התקציבים שדרש, בנוהל תקין, הוא היה צריך להיות אלוף העולם במנהל להיכנס לתפקידו במשרד הפנים ב03/2009, להתמקד בנושא, להיאבק ברצינות על תקציבים, לחולל רפורמה מבנית נוכח התנגדות עזה מצד גורמים במערך הכבאות עצמו וליישם רפורמות מתפקדות בשטח ב 12/2010. יתכן שלא ניסה מספיק אבל כך גם כל קודמיו.
מההקלטות של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס עם נציגי משפחות נספי אסון הכרמל , שפורסמו אתמול בחלק מאמצעי התקשורת, עולה תמונה של שמץ שיגעון גדלות. המבקר מאיים שאם "לא ימלאו את הוראותיו" מצבה של הממשלה יהיה רע. הוא מתפאר שהורה להחזיר שר מחו"ל. שני הדברים הם מחוץ לסמכותו. הוא ממליץ ולא נותן הוראות. האיום לחולל לחץ ציבורי הוא למעשה משחק בפוליטיקה (לשמחת האופוזיציה) וברור שהמבקר הולך על עריפת ראשים. לפי כל ניסיונות העבר והטבע האנושי עריפת ראשים מעצימה את את תופעות הטיוח ( "כיסויי תחת" בלשון העם), מגבירה את תופעת הבריחה מאחריות ולא מתקנת דבר. דו"ח שמצביע על ליקויים בשיטה ועל המלצות פעולה לעתיד מועיל הרבה יותר מדו"ח ש"מעניש" על מחדלי העבר. יש לציין שמאז האסון ובזכותו אכן התחוללה רפורמה משמעותית בשרותי הכיבוי ובתקצובם והדו"ח לכן אינו אלא התחשבנות יצרית עם העבר. ראש קטן במערכות הממשל הם אסון זוחל ומחלחל בתפקוד של כל מערכת -האסון של כולנו.
בכלל אפשר להבין דו"ח שמציג מצב שבו היו גורמים שתפקדו בסדר, היו מערכות שנבנו נכון ובזמן אבל היו גם כשלים שהדו"ח מצליח לגלות וממליץ לתקן. הדחה אישית צריכה להיות רק במקרה של ליקוי תפקודי מתמשך. אבל הדו"ח של לינדנשטראוס, לפי הדלפות ראשוניות בתקשורת, מצא ליקויים בתפקוד של כולם!!!. החלטות שרות בתי הסהר (אני לחלוטין לא מסכים), החלטות המשטרה, תפקוד משרד הפנים, אחריות מינסטריאלית של שר האוצר ושר הפנים וכל מי שתפקד בשרפת הכרמל חוץ מאולי הכבאים הלוחמים עצמם מול האש.
מכאן יש רק שתי מסקנות אפשריות - או שכולם, ממש כולם, היו לא ראויים, מין צובר של אנשים לא מוכשרים לתפקידם שהגורל ו"הטמטום" הישראלי המתמשך קיבצו ביחד, דווקא אותם, לטפל באסון ואיוש אחר של ממלאי התפקידים היה יכל לשנות את התוצאה לטובה - או שהאירוע, קצב ההתפתחות שלו, עצמתו ומצבי האי וודאות שהוא יצר היו גדולים מיכולתה של כל מערכת לתת תשובות נכונות בזמן אמת וכי מי שטיפל באירוע היו בני אדם סבירים לגמרה, מנוסים בתחומם במצב שהוא לא סביר. עוד לא נולדה הנוסחה שיכולה לענות למצבי אי וודאות משתנים ו"ערפל קרב", תרתי משמע, שבתוכה אילוצים משתנים בין החשוב, הכלת השרפה וכיבויה המהיר, לבין הדחוף, אנשים שצריך להציל מיד ועכשיו גם על חשבון המשך התמודדות עם השרפה. בסוף זה החלטות בזמן אמת בתנאי אי וודאות. את הבעיה המסוימת הזו, אגב, טכנולוגיה מודרנית לא יכולה לפתור כי רעשי הרקע ודיווחי הסרק, במצבי אי וודאות משתנים במהירות, מטשטשים לחלוטין את תמונת המצב הכוללת.
אני מעז לקבוע שכל אחד מאיתנו, יהיה ניסיונו אשר יהיה, לו היה ניקרה לעמדת החלטה באסון הכרמל היה כעת על הכוונת של המבקר להדחה, כולל לו המבקר עצמו היה צריך להחליט באותם תנאי אי וודאות. הדו"ח שלו, אולי, מתאים לגלקסיה אחרת לא למקום שבו מתפקדים בני אדם אפילו הם מוכשרים וראויים.
בדרך כלל בעל הבלוג מביא נימוקים ומסביר את ההגיון בטענותיו ועל כך יבורך, אלא שכאשר מדובר בנושאי הדת היהודית ושמירה על ערכיה, ובמקרה דנן מדובר באלי ישי - השר היהודי הדתי נעלמת לפתע גישתו הנבונה של הכותב, והוא מסתפק בביטויים כמו ... אסון לכל מינהל תקין.. וכדומה.
השבמחקמה פסול בגישתו של שר הפנים אין הכותב מנמק, ומסתפק בהטחות וביטויים קשים כנגד השר היהודי, ללא הסבר או הנמקה. חבל, חבל שהאנטישמיות החבויה מבטלת את הויכוח והדיון ההגיוני, פשוט חבל, זה מוריד את הרמה של הבלוג כולו, כך שגם אמירותיו הנכונות של הכותב בנוגע לנושא בכללותו גם אמירות אלו מחטיאות את יעודן
השב