יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

נושאי דיומא

המיתמחים 

קבלת רוב דרישות המתמחים, מאיכילוב, רמב"ם ובית החולים מאיר פירושה ביטול היתרון של עבודה רפואית בפריפריה ופגיעה חמורה בזכותם של אלו שלא גרים במרכז להנות משרותי בריאות טובים. עם 500 מתמחים, רובם ככולם מאותם שלשת בתי החולים שמניתי, נחושים להתפטר תטיב מערכת הבריאות שתאפשר להם להתפטר. אין אפשרות, לאורך זמן, להחזיקם בכוח ואני מקווה שבמערכת הבריאות מבינים שאין אפשרות להענות לרוב תביעותיהם. כל עוד הם בעל כרחם במערכת היא תמשיך לתסוס. זה קשה וכרוך במשבר מידי במיקצת המערכות ובמיקצת המקומות אבל תוך פחות מחצי שנה לא נבין על מה הייתה המהומה. תנו להם ללכת!!! וכן מי שמאיים בירידה מהארץ שירד מיד!!  לי, באופן אישי לפחות, אין סבלנות לאזרחים על תנאי – אני לא חייב להם שום דבר ויש עוד מצוקות חוץ ממצוקת הרופאים.

 -------------------------------------------------
עווית טרכטנברג

בסופו של יום עיקר תקציב הענק שועדת טרכטנברג הצליחה לתעל למה שניקרא "צדק חברתי" תועל למעמד הביניים שיסלחו לי כולם, לא חסר להם דבר. נישארו בשולים עובדי קבלן, קשישים וחוסים, ערי הפריפריה החברתית לוד, רמלה, גבעת אולגה ואולי גם חדרה. כולנו מביאים נתונים, כשנוח לנו,  מהארגון הבין לאומי  לשיתוף ופיתוח – OCED - כשלא נוח זה משהו אחר. בדו"ח שהארגון פרסם ב 11/08/2011 הארגון דווקא המליץ להעלות את מחיר הדלק בישראל שהוא מהנמוכים באירופה. אני הייתי משקיע 30 מיליארד ש"ח לא בהפחתת המיסוי על מוצרי חשמל ודלק – לא בשביל זה קיצצנו בתקציב הביטחון, אלא בחינוך מלא חינם – באמת חינם.  בתחבורה עירונית ובין עירונית מהירה וזולה, בעידוד הערבים, החרדים וביחוד הנשים במיגזרים האלה להתאקלם בחלק המודרני יותר של כלכלת ישראל, בביטול או צימצום דרסטי של תופעת עובדי הקבלן ולבסוף בסיעוד למי שלא יכולים וברור שלא יחזרו לשוק העבודה. בסוף יצא מטרכטנברג פופוליזם זול, מסוכן שלא תקף,  אלא בשוליים, את המצוקות האמיתיו של החברה הישראלית. יצא עקום על עקום. 


-------------------------------------------------

אור השמש

אני נגד כל חוק שנועד להגביל תרומות או להגביל את חופש הפעילות של השמאל הישראלי.  לעומת זאת אני בעד שקיפות, בעד שכולנו נדע את האמת. נכון זה מרגיז שהאיחוד האירופי מממן באמצעות אירגוני שמאל ישראלים פעילות שפוגעת בבחירה הדמוקרטית של רוב תושבי ישראל. לכן אני חוזר ומציע לא להגביל שום תרומה אבל לחייב בדיווח ורישום. צריך שכולנו נדע, בהקשה על מקשי האינטרנט, את מקורות המימון של שלום עכשיו, שתי"ל או הקרן החדשה או כל ארגון אחר. צריך שכל מי שממומן מעל לשיעור מסויים של פעילותו בכסף זר יהיה חיב ברישום ובתווית של מייצג אינטרסים זרים - בארה"ב זה ניקרא חוק הסוכן הזר. כמו שאמר הרי טרומן נשיא ארה"ב בסוף שנות ה 40 ותחילת ה 50 של המאה הקודמת – "אין מחטא כאור השמש".

----------------------------------------------------

תאונה – לא איבה

הרב דן מרצבך ז"ל מעותניאל נהרג בירי שוגג של חיילי צה"ל בנסיבות שעדיין לא ברורות עד תומן בכביש עותניאל בית חגי בדרום הר חברון ביום חמישי 10/11/2011 בערב. מה שברור שהוא נהרג מאש צה"ל – לא ממחבל, לא משוטר פלשתיני אלא מאש צה"ל. עוד לא יבש הדם כבר הכריזו על הרב "ניפגע פעולות איבה". מן הסתם לרצות את המתנחלים בסטטוס שממנו תהנה משפחת הרב. אני זוכר לפחות עוד מיקרה אחד של יהודי שנורה למוות בשגגה במחסום דרכים ביהודה ושומרון שאיש לא טרח להגדיר אותו ניפגע פעולות איבה מהסיבה הברורה שהוא לא. גם הרב דן מרצבך הוא ניפגע של אסון, של אי הבנה, של טעות או של תאונה אבל הוא לא !!! ניפגע פעולות איבה והעובדה שהוא מתתנחל, רב או סתם נשהו אחר אינה רלבנטית לעיניין. יש לי תחושה שאדגיש, איני מסוגל להוכיח, שלו  היה מדובר בסוג אוכלוסיה אחר, לאו דווקא ערבים אבל וודאי שגם ערבים, הניפגע  לא היה מוגדר "ניפגע פעולות איבה" והחייל לא היה מושם במעצר כי הוא "לא נהג על פי ההוראות". סכנת חיים של חייל בפעילות מיבצעית היא שפיטה סובייקטיבית ומבוססת בהרבה על תחושת החייל בזמן אמת. בכל ההוראות לפתיחה באש מותר לחייל לפתוח באש כשהוא חש בסכנת חיים גם אם התוצאה, לצערנו, היא אסון כבד.

תגובה 1:

  1. הסיבה שההייל החזיק נשק טעון והזדרז לירות ביהודי נובעת מהחשש המוצדק מפעולות איבה של האויב הערבי שבתוכנו.
    כפי שביטוח לאומי מכיר בנפגעי תאונת דרכים שהיו בדרכם לעבודה או ממנה כזכאים לפיצוי כעובדים. כך נכון להכיר במי שנפגע בשל תופעת פעולות האיבה - כנפגע פעולות איבה.

    אין לדבר שום קשר לא להיותו רב ולא להיותו יהודי, אלא רק לגורם הסביבתי שהביא ליצירת התנאים בהם הוא נפגע.

    השבמחק