ביום חמישי האחרון, עדיין בניו יורק, שיתף אהוד ברק את התקשורת הישראלית בהגיגיו. ישראל שוקלת התנצלות מוגבלת בפני תורכיה על "טעויות שאולי קרו" בפרשת המשט. בכל מעשה אנושי יש טעויות אבל אין התנצלות בלי אחריות ואם ישראל תתנצל סביר מאד שהתורכים ידרשו דין וחשבון כיצד ישראל טיפלה "בטעויות" ובעיקר במי שטעה. הטענה שההתנצלות נועדה להגן על חיילי צה"ל היא עורבה פרח שרק המוח המפותל של ברק יכול להאמין בה. רצה הגורל ולמחרת התפטרה הצמרת הביטחונית התורכית. להם אין אמון בארדואן ובעיקר הם אינם יכולים לעכל את האסלמיזציה של החברה התורכית. כמו שאמרנו - אהוד ברק אלוף הטקטיקה והתימרון ועלוב האסטרטגיה. כתנא מסייע הביא ברק את הילארי קלינטון, מזכירת המדינה של ארה"ב, שיש לה עיניין בפיוס והסרת המהמורות ביחסי ישראל תורכיה. כרגע מדיניות החוץ של ארה"ב היא פיאסקו אחד גדול. לאיש לא ברור לאן ארה"באמת חותרת, מה סדר העדיפות שלה והאם יש לה גם קווים אדומים. אפשר לומר על מדיניות החוץ של ארה"ב שחוץ משיפור היחסים עם דרום סודן החדשה ארה"ב לא הצליחה לשפר את יחסיה עם אף אחת ממדינות תבל מאז ניכנס אובאמה לתפקיד לפני שנתיים וחצי. כרגע ארה"ב רק מייצרת ווקום פוליטי, בלבול וחולשה מחריפה. כדאי לקחת את ההמלצות של הילארי קלינטון, לאור הרקע הקצר שלה כשרת החוץ, בערבון מוגבל ביותר. אפילו תורכיה כבר מזמן לא מחשיבה את ארה"ב כמי שצריך להתחשב בה ברצינות.היכן לקצץ
כמובן שמשרד הביטחון, בולע הכספים הגדול של המדינה, הוא מאגר הקיצוצים המשמעותי ביותר בתקציב המדינה. אי אפשר לקצץ בפעילות ההרתעה וההתגוננות מפני איראן, בין אם מדובר בצוללות חדישות, טילי שיוט, מזלט"ים, מערכות ירוט טילים כמו החץ והפטריוט המשודרג. ישראל צריכה כושר פעולה מצויין במלחמה הזעירה נגד טרור וגרילה בצורת יחידות מיוחדות ומסוערבות, כושר ניוד במסוקים, בצורה מסוערבת , מהים וגם באמצעות שיריון. אבל יש שני פרוייקטים ענקיים שמותר לשקול את נחיצותם: פרויקט האף-35 שכבר כתבתי נגדו כאן. כרגע ממילא הפרויקט בקשיים בגלל המשבר הכלכלי בארה"ב. אמנם המטוסים אמורים להיות ממומנים בכספי הסיוע האמריקאי אבל האחזקה, כולה עלינו. חוץ מקנדה אף מדינה בעולם, כולל מדינות שותפות בפרויקט, אינן מעונינות במטוס בשל התלות האסטרטגית שהוא מייצר בארה"ב. הפרויקט השני הוא אלף נגמשי ה"נמר" על בסיס טובת המרכבה בעלות של 10 מיליארד שקלים. מלחמת אוגדות משוריינות הדוהרות במדבר באיגופי ענק אינה אפשרות ריאלית בעתיד הנראה לעין. יש לישראל שפע של גיבויים תחליפיים היה וכן ניזדקק למלחמה ניידת משוריינת - החל מעליונות אווירית ועד טיל התמוז שנחשף אתמול. אולי צריך כמה מאות בודדות לבט"ש. מותר וישראל חייבת לקחת סיכון ולוותר על הפרוייקט ומימונו. יש מהיכן לקחת בביטחון בלי לסכן את הביטחון. התקווה
בהפגנת מוצאי השבת בתל אביב זעקה מפגינה אל מול מצלמות הטלוויזיה "אנחנו הקמנו את המדינה, לא ניתן לאיזו חבורה שם למעלה ....(לא זוכר את ההמשך)". חן-קוטס בר מידיעות הגדירה את אנשי המחאה במוסף סוף השבוע של ידיעות "אלו שנתנו הכל למען המדינה". אם כך ומדובר בחברה הטובים כל כך שבנו, הקימו והובילו את המדינה איך זה שלשיר "התקווה" כל כך קשה להם בסוף ההפגנה.
קשה לשיר את התקווה כי אין תקווה. כשה"מדינה" הזו תהיה מדינה אפשר יהיה לשיר.
השבמחקשי