פעם כשהתקשורת הייתה דלה היה צורך לספק לחיילים תקשורת העונה להווי חייהם בצבא. שירים שהם שרו או אוהבים במיוחד, ד"שים מכל סוג, קצת חדשות ספורט האהובות על חיילים, תוכניות על יחידות שונות בצבא והווי חייהם, התרמות ואירועי תרבות הקשורים בצבא ומיבזקי חדשות. התחנה הייתה אמורה לבטא את הווי המישלטים ולא את הווי הפקקים בתל אביב. לשם כך הוקמה גלי צה"ל כתחנת שידור צבאית, כחלק ממערכת צבאית ולשימושים של הצבא. ככזו אמור להיות לה "מפקד" ולא מנהל או מנכ"ל, אמורות להיות לה משימות ולא היא שמכתיבה לעצמה את סדר השידורים והיום, והיא צריכה לעמוד במשימות. בקיצור גלי צה"ל אמורה להיות תחנה "מגוייסת" ולא מעוז נוסף של חופש הביטוי במרחב התיקשורתי הישראלי – ככזו אין לה זכות קיום בתקציב מערכת הביטחון. עם השנים הפכה גלי צה"ל לעוד תחנה במדיה העשירה במיוחד של ישראל, כזו שמתעסקת עם סוגיות כמו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת שלא לשמן התתנה הוקמה. התחנה, שמעסיקה בשכר גם מבכירי אנשי התקשורת בישראל, עוסקת גם בפרשנות פוליטית, בראיונות עם אנשים הנוגעים לחדשות היום והזמן ומגוון השידורים אינו שונה במאום ממגוון השידורים בכלל התקשורת הישראלית. תוכניות על פקקים בכבישים, עליית מחירים ואינפלציה ושאר אירועי חולין דחקו הצידה את הווי ה"מישלטים", את קשייו של החיילה הבודד וכל מה שהוא יכול לקבל בגלי צה"ל הוא יכול גם לקבל בשער ערוצי המדיה. גל"ץ לא הוקמה לשדר את גל-גל"ץ את זה יכולים לעשות, לא במימון הציבור וודאי לא במימון מערכת הביטחון, כמה וכמה תחנות רדיו אחריות.
כמו שקורה בארצנו במוסדות ממלכתיים החלו העובדים לנכס לעצמם את התחנה, לקבוע את לוח שידוריה, להגדיר לעצמם את קהל היעד בשם חופש הביטוי, התחנה והנהלתה כופרים בשם הערך ב"מגוייסות" של התחנה, בכך שהתחנה היא חלק ממערכת שאותה היא אמורה לשרת לצרכיה, בחובה לתת דין וחשבון לא רק כספי למערכת הממונה ובחובה לעמוד, כמו כל יחידה צבאית במערכת הירארכית, במשימות מוגדרות. היום התפרסם שנישקלת גם האפשרות לשדר דרכה תשדירי "חסות", מלה מכובסת לפירסומת. כידוע תשדירי חסות הם פונקציה של מידרוג (רייטינג) ויש לשער שהפופוליזם והפניה לקהל הרחב על חשבון הפנייה ליחידות צה"ל רק תתרחב. כתחנה צבאית וכחלק ממערכת הביטחון זכותו המוחלטת של שר הביטחון לפטר את מפקד התחנה יצחק טוניק גם אם הצורה שהדבר נעשה מעליבה. טיעוני הנגד של צוות התחנה אין מקומם במשרד הביטחון אלא בתקשורת חופשית במסגרת רשות השידור.
לסיכום אין לגלי צה"ל כתחנת תקשורת רגילה הקובעת לעצמה את סדר היום, את נושאי השידור ותכניו האמונה על "חופש הביטוי" ועל "זכות הציבור לדעת" מקום במערכת הביטחון. מערכת הביטחון לא צריכה לפרנס פרשנים פוליטיים, כתבים שמשתרכים במסדרונות הכנסת לראיין פוליטיקאים וגל"ץ לא צריך לשמש במה לקבוצות ולדעות פוליטיות, לא משנה מאיזה צד הם. אין לדעתי היום שום הצדקה להחזקת תחנה צבאית שמתנהגת כעוד תחנה אזרחית מהמיניין, אחת מני כמה. לדעתי צריך לסגור את התחנה, לפזר את עובדיה, לגייס את חייליה למקומות יותר מועילים ולהשתמש בתקציב לשיפור מעמדם של החיילים הבודדים בצה"ל או של חיילים ממשפחות קשות יום. את חופש הדיבור וזכות הציבור לדעת ניתן וצריך לממש מחוץ למערכת הביטחון כפי שעושות כל תחנות הרדיו האחרות. אם הצבא חושב לנחוץ לתחזק תחנה צבאית, מה שלדעתי מיותר לחלוטין, אז שתהיה תחנה צבאית "מגוייסת" עם משימות ועם חובה לתת דין וחשבון למערכת שבשליחותה היא עובדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה