אתמול, יום רביעי 03/02/2010, בפגישה עם מיגל מורטינוס, שר החוץ הצמברליני של ספרד שהגיע זה עתה מדמשק, אמר ביבי נתניהו "הבנתי היטב את אסד האב, לצערי את הבן אני פשוט לא מבין". זאת אחרי שאהוד ברק הלך עלינו אימים שאם לא יתחדש התהליך עם סוריה האזור עלול להתדרדר למלחמה. ברק (אהוד לא אובאמה) הרים לסורים להנחתה והם החזירו לו באותה לשון. לסורים יש אינטרס בתיווך החד צדדי התורכי המוטה לרעתנו שמלבין את מעשיהם בעיני האירופים ולברק יש אינטרס למכור מזל"טים למערכת הביטחון התורכית בתקווה לשמר את גחלת היחסים עם תורכיה לימי המשבר עם איראן או עד לאחרי ארדואן - ראש הממשלה התורכי הנוכחי. כאן נפגשים האינטרס הסורי והברקי להלך עלינו אימים במלחמה – נכון שהסורים מסוגלים לפגוע בערינו אבל ברור שהם מבינים מה יקרה אצלם. לכן האיומים משני הצדדים הם איומי סרק וממילא מלחמה לא תפרוץ אלא בהתאם לאינטרס האירני שאינו תלוי בנו, בסוריה ובחיזבאללה. השאלה לביבי היא האם את ברק, מי שזורק גפרורים בחדר מלא בנזין, הוא כן מבין. מסוריה אין ולא צריך שיהיו ציפיות אבל לצערי ברק כן מסוגל לגרור אותנו לכל מיני מקומות. אתמול בכנס הרצלייה חזר ברק על הסכנה לישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בלא הסדר עם הפלשתינים ולכן חזר, שוב, על הקלישאה על הצורך בהסדר "במחיר כואב". אני מצדי חוזר על הקלישאה שאם המפתח לקיומנו כמדינה יהודית דמוקרטית מצוי בידי הפלשתינים למה יסכימו מרצונם להסדר שכזה. יש רק דרך אחת מעשית למדינה יהודית דמוקרטית – החלטה ומעשה חד צדדי שאינו תלוי בפלשתינים. זה לא אומר שלא צריך לדבר אתם – צריך גם צריך – אבל זה אומר שלא צריך לחכות להם ובטח לא להיות תלויים בפלשתינים אחרת זה בסוף יהיה סופנו.
השאלה הבאה לביבי היא לכן לא רק האם הוא מבין את ברק, לא ברור שמשהוא באמת מבין את ההבלחות שלו, אלא מי בסוף קובע את המדיניות המעשית ומי רק משליך גפרורים בחדר מלא אדי בנזין. בכל מיקרה ממשלה שמדברת בשני קולות, לא מניתי את קולו של ליברמן שכמעט לא נישמע, רעה לישראל.
-----------------------------------------
לאיראן יש ריטואל קבוע, כל פעם שמתגבשת חזית מדינית נגדם, שמתגבשת איזו נחישות להתמודד עם תעלוליהם הם זורקים הצעה מדינית לאוויר שמייד מפוררת את הנחישות של הצמברלינים באירופה הנאחזים בסיכויי ההידברות עם איראן כטובע הנאחז בגלגל הצלה. עד שההצעה מתפוררת בדיונים אין סופיים איראן מרוויחה עוד כמה חודשים. הערתו של נשיא איראן אחמדינג'אד אתמול שאין שום בעיה להעשיר חלק מהאורניום האיראני באירופה כאשר איראן ממשיכה במקביל בהעשרה עצמית של אורניום היא חזרה על תעלול שנוסה כבר לפחות!!! עשר פעמים בעשור האחרון, תמיד בהצלחה, ושאראן הרוויחה ממנו עשור שלם בלי סנקציות. אכן סין ורוסיה כבר היללו את ההצעה. עכשיו ידונו כמה מהאורניום איראן תעביר לחו"ל, באיזה תנאים ובאיזה תהליך האורניום יעושר – תהליך ההעשרה הצרפתי למשל מונע המשך העשרה לדרגה צבאית של האורניום המעובד ואיראן כבר הודיעה שההעשרה צרפתית לא באה בחשבון. עד שיתווכחו יעברו עוד הרבה חודשים ובינתיים השעון מטקטק והצנטריפוגות עובדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה