אין חדש שאבו מאזן, בזמן היותו במוסקבה בשלהי שנות ה 70 ולאחר הגשת הדוקטוראט שלו ב 1982 באוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה, שבה טען שהשואה, כמעשה מכוון להשמדת יהודים דווקא, היא המצאה ציונית באמצעות "ניפוח מספרים" וכי היהודים אכן סבלו, כמו שאר העמים תחת הכיבוש הנאצי, היה מרגל רוסי.
אוניברסיטת פטריס לומומבה יועדה בשעתו במיוחד לסטודנטים מהעולם השלישי, הייתה ידועה כבסיס גיוס של ה ק.ג.ב, כל בוגריו היו חשודים, אוטומטית, כמרגלים וכמעט כל המי ומי בעולם הערבי הופיעו או וכניראה גם היום ברשימות התשלומים של ה סי.איי.אי או של הק.ג.ב ולעתים של שניהם (סדאם חוסיין מיודענו). לאחר תקופה קצרה בדמשק עקר אבו מאזן , בשלהי 1983, יחד עם הנהגת אש"ף, לתוניס וכניראה המשיך לדווח למרות שלא היה בכך צורך מיוחד - אש"ף ממילא שיתף פעולה.
יתר על כן כל ה"חזיתות" הפלשתיניות עבדו בשיתוף פעולה הדוק, לפי סדר החשיבות, עם ה'שטאזי' המזרח גרמני, הצ'כים והק.ג.ב בביצוע פיגועים במדינות המערב נגד ישראל כדי גם לסבך את המערב וגם להציק לישראל.
העדות שמפלילה את אבו מאזן, שאיש ממילא לא חשב אחרת, מסמכי מיטרוכין, לשעבר ראש הארכיב של הק.ג.ב שערק עם התפרקות בריה"מ למערב, סורב בארה"ב ונחת בבריטניה ידועים כבר משלהי 1991. זה כמה שנים הם חומר גלוי לחוקרים באוניברסיטאות בעולם. יש להדגיש כאן שרוב "מסמכי מיטרוכין" אינם מקוריים או צילומי מקור אלא "רישומים" שמיטרוכין עשה. אמינותם נובעת מכך שחלק גדול מרישומיו התאמתו כנכונים בשטח אבל לפעמים מוכנים להסגיר הרבה סודות כדי להונות או לטשטש את הסוד האמיתי. למשל הסוכן הכפול המצרי אשרף מרואן, חתנו של נשיא מצרים סאדאת, שהזין אותנו שנים בסודות אמיתיים עד שהאמנו לו ללא חשש, ללא כחל וסרק, רק כדי שאת הידיעה הכי חשובה, מתי תפרוץ המלחמה ב 1973, הוא יעביר בנוסח מטעה שנתן לצבא המצרי מרווח הפתעה של 18-24 שעות.
לכן אין שום חדש ומפתיע שאבו מאזן היה גם מרגל. הוא בחברה מצויינת, החדש והמפתיע הוא החשיפה שחיכתה לשעתה דווקא עכשיו.
אין לי מושג ולכן מכאן ואילך הכל השערה - אני מניח שמדובר בכישלון "פיסגת מוסקבה" שהיתה מיועדת למחר, יום שישי 09/09/2016, בארמונו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובנוכחות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן. עמדת ישראל הייתה "מוכנים ללא תנאים מוקדמים" - עמדת הפלשתינים מוכנים תמורת "הקפאת ההתנחלויות" ועוד תנאי קטן וממש זניח "קביעת מועד לסיום הכיבוש".
אני משער שמאחרוי הקלעים, נוכח התחממות "המלחמה הקרה", נוכח הסכם ליצוב מחירי האנרגיה בעולם ברמה של 49$ בין ערב הסעודית לרוסיה, בשולי וועידת ה G20 בסין לפני שבוע, ומאחורי גבה של ארה"ב, ארה"ב הייתה פחות מנילהבת שעכשיו רוסיה גם תנכס לעצמה את "תהליך השלום" המיתולוגי בין ישראל לפלשתינים שניחשב עד לפני כשנתיים וכישלון "הצעות קרי" באביב 2014 הכלי המרכזי שדרכו ובעזרתו "שוחחה" ארה"ב עם העולם הערבי. היום ברור ש"התהליך" לא ממש יכול לשנות את המציאות במזה"ת ושהוא משמש כ"מקדם מכירות" מוגבל מאד בדיאלוג עם התופעות של המזה"ת.
זו ההזדמנות, כשהחשדנות בין ארה"ב לרוסיה מתעצמת, כש"תהליך השלום" באמת לא מעניין אף אחד אלא כמס שפתיים, לכרסם בדמותו של אבו מאזן בעיקר במערב אירופה, שם מתעצם החשש מה"דב הרוסי", וארה"ב הגולשת מחדש למלחמה קרה נגד רוסיה. כרגע יש בארה"ב חשד כבד (כניראה מוצדק) שרוסיה פורצת באופן שיטתי למערכות המיחשוב של הדמוקרטים ולמערכות ממשליות בארה"ב, שהיא מתגרה, ישירות או באמצעות איראן, בפעילות ובנוכחות הצבאית של ארה"ב בהרבה מוקדי חיכוך בעולם ושכרגע חשיפתו ומיצובו של אבו מאזן כ"מרגל רוסי" יכולה להפיק את מירב הרווח לקראת העצרת הכללית של האו"ם שתפתח החודש וניסיון פלשתיני לחדש את "המערכה" המדינית נגד ישראל - כאמור הכל רק השערה !
בינואר יעלה נשיא חדש. קלינטון הרבה יותר ניצית מאובמה במדיניות חוץ, וטראמפ רק אלוהים יודע מה תהיה המדיניות שלו אבל כנראה שהוא יעמוד לצד ישראל. האם ישראל מתקרבת לרוסיה כדי לרמוז שהיא מרגישה נטושה ולעורר את קינאת הכלה האמריקאית? האם ניתן להעריך מה יקרה לתהליך שלא הולך עם הפלסטינים אחרי הבחירות? הרושם שאני מקבל הוא שהזמן עובד לטובת ישראל.
השבמחקכתבה מהנה מאד כרגיל.
אולי תעלה מעט את מחשבותיך מה יהיה אחרי הבחירות ואחרי שהמרגל הרוסי ירד סופית מהבמה.
כוונתי אחרי הבחירות ברשות הפלאסטינית
השבמחקשלום לכולם
השבמחקהטנגו עם רוסיה הוא הכרח בל יגונה נוכח העובדה שהיא מכתיבה את המהלכים במזה"ת וארה"ב משאירה אחריה חלל פוליטי, חוסר אמון עמוק וסיביות מדאיגה. לגבי המרגל והבחירות היום םסק בית המשפט העליון של הרשות הפלשתינית, אודה בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה שגם מתפקד לפעמים, שהבחירות לא חוקיות ויש "לדחותם" למועד לא ידוע. אז כרגע אין בחירות ובשטח כבר יש המון תסיסה והופעה ראשונית של כנופיות חמושות !! אז פני הרשות במקום להתידשות להיתרסקות !! דווקא עם החמאס בעזה יש כרגע "פריחה" משמעותית שזה מקעקע עוד יותר את הרשות. הכיוון הכללי - הנשמה מלאכותית של הרשות במאמץ ירדני/ישראלי משותף ומתן פתח של תקווה לעזה דרך תחנת חשמל, מתקן התפלה ובית חולים במימון וביצוע תורכי/קטארי, צינור גז ישראלי לעזה במימון הולנדי ובאופק, אם ההבנות יחזיקו מעמד, נמל על אי מלאכותי מול עזה. הבעיה העיקרית הלא פתירה כרגע, דגש על כרגע, "שסתום" של הגירה החוצה מעזה - מקווה שעובדים על זה.