כחלון והסחורה הפגומה .

הידיעות הכלכליות אינן טובות. הצמיחה אינה מדביקה את הגידול הטיבעי באוכלוסיה, כדי 1.8% בשנה, והנחות יסוד רבות שהיו בנויות על צמיחה של מעל ל 2.5% נמצאות בסכנה. כרגע לא ברור האם מדובר במשבר חולף, גל עונתי או בבעיה מתמשכת. היסטורית כל תחילת שנה מתחילה, לרוב, בצמיחה נמוכה שמתגברת בהמשך.

לא בכל אשם שר האוצר משה כחלון שכרגע יושב על ההגה. העולם כולו נמצא בהאטה, חלקה פרי התרחבות משטר הסנקציות הכלכליות ככלי מדיני, חלקה מירידה טיבעית בקצב הצמיחה בסין, מהתפרקות המזה"ת, דעיכתה המתמשכת של אירופה והמשבר הכלכלי העמוק בברזיל - הכלכלה השישית בגודלה בעולם. אפילו בארה"ב, שידעה תקופה של 'בום כלכלי' בקדנציה השניה של הנשיא אובאמה, נתוני התעסוקה שהתפרסמו החודש מעידים על דישדוש במקום ביצירת משרות חדשות, סימן ראשוני למיתון מתקרב. כמו שאמרתי לא בכל אשם כחלון.

בכל אופן יש לו חלק ברור במיתון הכלכלי אצלנו למרות שאיני יכול לכמת את חלקו הוא. הסיבה כחלון הביא איתו סדר עדיפות 'חברתי' לאוצר וניסיון ליישם את סדר העדיפות החברתי באמצעות חוקים ותקנות. אדגיש שהממשלה כממשלה וגם שר האוצר צריכים, בדין שכך, להיות מחויבים לסדר עדיפות חברתי ולתעידוף גבוהה של סיוע לניזקקים, שרותי בריאות, חינוך, נוער במצוקה, שיוויון הזדמנויות ושילוב אוכלוסיות במשק הישראלי. הבעיה היכן משתלבת ההתערבות הממשלתית בתהליך הכלכלי - בשלב אפיית העוגה כשהיא עוד בתנור או בשלב חלוקתה לאחר שנאפתה. ממשלה שיש לה משאבים רבים ועוגה גדולה יכולה לעמוד בהצלחה רבה יותר במשימותיה החברתיות מאשר ממשלה שהעוגה שלה קטנה ולא מזינה. כחלון בחר להעתיק את כובד המשקל של מדיניותו החברתית מחלוקת העוגה לאחר שנאפתה לשלב שהיא עדיין נאפית בתנור - התוצאה עוגה קטנה שמהר מאד תפגע ותכרסם גם בסדר העדיפות החברתי. אתן דוגמאות.

חוק הגבלת שכר הבכירים בבנקים שניראה על פניו כצדק בהתגלמותו - אגרוף בבטן של הקפיטליזם החזירי - היה מלווה במסע נגד "ריווחיות" הבנקים בכלל כולל ביטויים שהם "מכניסים את הידיים עמוק לכיסים שלכם (של האזרחים)". לאזרח הפשוט רווח של 8 מיליארד שקל ניראה המון, כאחוז ממהמחזור של הבנקים, שהוא כטריליון שקלים, מדובר על רווח שולי של פחות !!! מ 1%. ההתנפלות על הבנקים ועל הלגיטימיות שלהם לעשות רווחים גם פוגעת, עדיין בשוליים, בניהול של הבנקים ופוגעת יותר בהתנהלות שלהם מול המשק הישראלי תוך ניסיון להעביר פעילות דרך שלוחות בחו"ל כדי שלא יחשפו לטענה של "רווחים" מוגזמים. אגב כשבנקים מרוויחים חלק גדול חוזר כהשקעה למשק וככל שרווחיהם על הנייר קטנים מצטמצם שיעור ההשקעה במשק.  הדרך האלטרנטיבית יכלה להיות לא להתערב בניהול של הבנקים ובריווחיות שלהם אלא לעצב מדיניות מיסוי שמתעלת חלק גדול יותר מהרווח הבנקאי לשרות הציבור.

לקראת עונת חגי הפסח ניכנס השר כחלון לאמביציה להוריד את "סל הקניות" לחג לניזקקים.  לשם כך הותר באופן זמני יבוא של מוצרי חקלאות רבים במחירי הצף שהוזילו את סך הסל "לניזקקים" אבל גם לאלו שלא חסר להם דבר והם הרוב באחוזים בודדים זאת על חשבון החקלאות הישראלית שחלקה מכווין את עצמו לעונת החגים ושהפגיעה בו היא הרבה מעבר לעונת החגים הקצרה. ההוזלה הזניחה לוותה בהתקפה קשה על רעיה שטראוס, שהיא אכן אמידה ורבת נכסים, במקום להתייחס לגופו של עיניין לטענותיה שנועדו להגן על החקלאות הישראלית גם במחיר מחסור זמני בירקות בשוק. כך אמר השר כחלון ב 14/04/2016 - ציטוט - "אנשים מדושני עונג. מה זה הדבר הזה. זה הכי עצוב, אנשים אטומים עם שומן על השפתיים שאומרים לאחרים אל תאכלו עגבנייה ועוד תוקפים אותי שאני מזיל מחירים ומחזיר תקווה לצעירים". הכי דמגוגי שאפשר.  ספק אם יש אפילו צעיר אחד שקיבל תיקווה מהוזלת סל הקניות לחגים. הנזק לחקלאות מוחשי ותורם את חלקו לקצב הצמיחה הנמוך וודאי שיש לו גם השפעה חברתית, התישבותית וגם לצעירים בחקלאות מגיעה תקווה. הייתה אלטרנטיבה שלא פוגעת בעוגה בתנור אלא משנה את חלוקתה לאחר האפיה - מענק חג מוגדל לניזקקים דרך הביטוח הלאומי.

מחירי הדיור הממריאים, שעדיין נוסקים אל על, הם ספינת הדגל של כחלון - כבר כתבתי בעבר כאן בבלוג, בתגובה לתוכנית 'מע"מ 0' של שר האוצר הקודם יאיר לפיד, שאין שום אפשרות להוריד את מחירי הדיור על ידי הגדלת המשכנתא, בכל העולם ידוע שזמינות של אשראי לדיור מקפיצה את מחירי הדיור, ולא בעזרת תעלולים בירוקרטיים, אצל כחלון הביבי הוא "מחיר למשתכן", אלא באמצעות הצפת השוק בדיור מעל הביקוש, בעיקר על ידי הסרת חסמים בירוקרטיים ופריסת רשת תחבורה הכי משוכללת שאפשר. החלק השני אכן מתבצע ובארץ ניפרסת רשת תחבורה עירונית ובין עירונית מהירה ויעילה אבל החלק של "השיכון" עדיין מקרטע עם תרופות "אליל" כמו "מחיר למשתכן". במקום לצאת בפרויקט בירוקרטי של "באיזה תנאים לבנות - מחיר למשתכן" יש אלטרנטיבה - דווקא לסלק את הרגולציה (התקנות והנוהלים) ולהאיץ בניה מטורפת שתציף את השוק ותגדיל משמעותית את "עוגת" הדיור.

גם למתווה הגז ופסיקת בג"ץ השערעורייתית בנושא "פיסקת היציבות" יש אפקט מרתיע קשה לחברות בינ"ל שמעוניינות להשקיע בארץ באופן אסטרטגי.

מסקנה - פסיקת בג"ץ בנושא מיתווה הגז הפכה את המתווה ממנוף לצמיחה והתעצמות למכשול מרתיע בפני השקעות זרות. וכחלון, כשר האוצר, לא מספק את הסחורה - למעשה הוא כישלון.