פרשת סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן מתחילה לצאת משליטה, ליצבור את כל הטעויות האפשריות ולקבור את הקריירה העתידית שלו אם לא יתעשת ויתנצל בקולו שלו מרצונו - לא כי הרמטכ"ל או השר הכריחו אותו.
טעות ראשונה - הגיבוי של שר הביטחון והרמטכ"ל היה גורף מדי ולא כלל התיחסות ערכית. מקובל אלי שלא צריך ואסור לגדוע קרירה מפוארת שעמדה במיבחנים קשים מאד בגלל אמירה אומללה אחת ולכן יאיר גולן היה ראוי, לדעתי בצדק, לגיבוי מלא להמשך שירותו כחייל בצה"ל ולהמשך הקריירה שלו. עדיין היתה מתבקשת נזיפה על הדברים והבהרה מהשר והרמטכ"ל שהדברים, כפי שנאמרו, לא היו במקומם לא כקצין בכיר בצה"ל בכלל ולא במקום, בעתוי ומול הקהל שהקשיב בפרט.
טעות שניה - האופוזיציה מיהרה להשתמש בדברי סגן הרמטכ"ל לניגוח הממשלה עצמה "לא ניתן לנתניהו להלך איימים על אלופי צה"ל". כשקצין בכיר בצה"ל הופך לכלי ניגוח פוליטי, לרעת צה"ל ובעיקר לרעתו שלו, הסיכוי שלו להמשיך במערכת שחייבת להיות באופן מוחלט מעל הפוליטיקה, הולך ומצטמצם. הסיכוי היחידי שקצינים בהחלטות גוזרות חיי אדם, יתגברו על המחלוקת הפוליטית ביניהם וישארו צמודים לנושא ולמשימה הוא הוצאת הפוליטיקה לחלוטין, דגש על המילה לחלוטין, מחדר הדיונים.
הטעות השלישית - התקשורת שמיהרה לראיין ולהציב בראש הכותרות את האמא, הסמל הגיבור מבינת ג'ובייל ונוספים כמי שקובעים שסגן הרמטכ"ל צודק וסתם ניטפלים אליו. ככל שהתקשורת, כמעשה האופוזיציה, תשתמש בסגן הרמטכ"ל ככלי נגד הממשלה כך הם מרחיקים אותו מהקריירה. לא ירחק היום שיתברר שהתקשורת היא שסתמה את הגולל על הקריירה הצבאית המפוארת שלו ולא תעמוד לו יושרתו ואישיותו. מבחינתם יאיר גולן הוא כלי ולא מהות.
באופן בלתי נימנע שימשו דברים גם את שונאי ישראל בעולם שקיבלו חיזוק נוסף למה שתמיד האמינו - שהציונות היא צורה של "נאציזם".
הדרך היחידה של סגן הרמטכ"ל לחלץ את עצמו מהמלכודת הניסגרת סביבו היא שהוא, מיוזמתו, בקולו שלו ומול עם ישראל יבהיר את דבריו, יחזור מהם ויתנצל - זה טוב לעם ישראל, זה צודק עיניינית ובעיקר, לדעתי, זו הדרך היחידה שהוא עדיין יכול להציל את הקריירה ולהשאר רלבנטי לרמטכ"לות ובכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה