לפני יומיים, ביום שני, אירעו שני פיגועי דקירה, פיגוע בנתניה ופיגוע בראשון לציון (רשל"ץ) . המחבלים נוטרלו ובעזרת תושיית השוטרים ניצלו מלינץ' שלדעתי היה מבזה ומכתים את כולנו. לנו היו 6 פצועים מבינוני עד קשה שחייהם כניראה כבר לא בסכנה. הפיגועים היו המשך לגל הנימשך כחודש. גל שהחל במזרח ירושלים, עבר רובו לחברון ושיש בו זליגה גם לצד המערבי של הקו הירוק בעזרת שוהים בלתי חוקיים או, לצערי, בעזרת בודדים מקרב ערביי ישראל (הרי לא היינו רוצים שיכתימו את המדינה כולה או את כל הציבור היהודי באירועי דומה ומוחמד אבו חדיר שנישרפו למוות בידי מרצחים יהודים ).
טרור עיניינו בהעצמת הנזק הממשי לכדי פאניקה פסיכולוגית המונית שמשליכה על כל אחד ואחת מאיתנו למרות שסך הניפגעים בגל הטרור הנוכחי עד כה עדיין מועט, סך הפיגועים, כדי 40 במספר, עדיין קטן והתוצאה רחוקה, כניראה, מהציפיות של המחבלים שרובם מוצאים את מותם או מנוטרלים בזירת האירוע כמע מייד, הצליח גל הטרור להשתלט על סדר היום בישראל, להטיל איימה ופחד על חלקים משמעותיים מהאוכלוסיה ולהפוך לנושא פוליטי בין לאומי, אם כי בשל שאר האירועים באזור, עדיין זניח בממדים בין לאומיים.
היות ורובנו המוחלט לא מאזין לשידורי הרשות הפלשתינית ולא מתעדכן באל-ג'זירה אי אפשר לייחס את התהודה העצומה שלה זוכה גל הטרור הנוכחי אלא לשידורי הרשתות בישראל בעיברית - שלא במתכוון ויתכן שממש במתכוון הפכו ערוצי החדשות בעיברית לכלי הממנף את הטרור הפלשתיני, מעצים את הישגיו ובהכרח מתמרץ ויוצק התלהבות במבצעיו. יתר על כן, היות ובדמוקרטיה עסקינן יש סכנה שהלך רוח היסטרי, מתלהם ונקמני עלול.או עשוי, הכל בעיני המתבונן, לגרור את הפוליטיקאים להקצנה ולצעדים שנועדו לענות להלך הרוח הציבורי ולא להתמודדות יעילה עם הטרור כנושא. שיקול החזרת גופות מחבלים, למשל, הוא נושא שבו ההתלהמות בציבור הישראלי פוגעת באפקטיביות ובשיקול הדעת העינייני של מערכת הביטחון.
אתן דוגמא - שלשום יום שני יצא ערוץ 1 בערב ב 19:30 במהדורה מוקדמת מיוחדת, לרגל הפיגועים בנתניה וראשון לציון, תחת הכותרת "הטרור חזר למרכזי הערים" - המסקנה המיידית היא שפיגוע בצומת הגוש, במחסום ג'למה או בשער שכם הוא פחות חמור מזה שבנתניה ופגיעה בראשון לציון היא קפיצת מדרגה. עד כאן אנחנו עדיין בתחום הפרשנות היחסית ויתכן שיש בינינו כאלה החושבים שבצומת הגוש אנשים בחרו לעצמם לגור עם טרור ובנתניה הטרור הוא נגד אנשים שלא בחרו לגור ב"אזורי סיכון" אלא ב"אזור ביטחון" ולכן שם הפיגוע חמור יותר.
אבל כשמצרפים את חצי השעה של המהדורה המיוחדת לשעה של מהדורת החדשות המרכזית כשבתישעים דקות עוסקים כמעט אך ורק בפיגועים וכדי עשר דקות בלבד בשאר הוויות העולם. כשחצי מהדיווחים חוזרים על עצמם ולא מחדשים דבר, אפילו לא פרט שולי וזניח, כמו תקליט שחוק שחוזר על עצמו, מותר וצריך לתהות על שיקוליו העינייניים של העורך. בסדר שהדיווח על הפיגועים הוא בראש החדשות, בסדר שיש דיווח על מצב הפצועים ודברי שבח למישטרה שהגנה בגופה על המפגעים כדי למנוע לינץ, בסדר ששואלים עוברי אורח על תחושותיהם, קצת תגובות של פוליטיקאים ואולי קצת תגובות מהעולם ושלבסוף יש גם סיכום מתומצת- לא בסדר שחוזרים על הכל מחדש לפחות פעמיים, אני ספרתי "אייטמים" שחזרו ארבע ! פעמים על אותו דיווח . יתר על כן באותו היום אירעו גם אירועים שמשפיעים עלינו כאן בישראל בסוריה ובמצרים, ארדואן התחזק בתורכיה והיה ראוי לפנות זמן גם לנושאים האלה שבסופו של יום, בלשון המעטה, משפיעים על גורלנו במונים יותר ממיחזור כתבתו של כתב פלמוני על תחושותיה של גברת אלמונית שעכשיו כבר לא תצא מהבית.
קשה לי להאמין שמדובר סתם בטעות מיקרית בשיקול דעתו של עורך כזה או אחר. התופעה רחבה מדי, כוללת כמעט את כל התיקשורת הישראלית, חוזרת על עצמה ומוקצנת מאד עד שאני נוטה להאמין שהתקשורת הישראלית יותר משהיא רוצה לעדכן אותנו באירועים ולהוסיף להם צבע היא חותרת לעצב את הלך הרוח שלנו שבבסיסו שאיבדנו כיוון, אין לנו תשובות ומי שאחראי לא ממש מתפקד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה