פעם עדיין היה תום פרידמן מהניו יורק טיימס נחשב כמי שמשקף יותר מכל את הלכי הרוח בממשלים הדמוקרטים בארה"ב. כל כתבה שלו זכתה לסיקור נרחב ולהתייחסות משנה בתקשורת העולמית וגם בישראל. הוא כבר הגדיר. באפריל 2010, בכתבה מרכזית בעיתונו את ראש ממשלת ישראל "נהג שיכור בירושלים". מאז הסתבר שכמות האלכוהול, לפי מדד פרידמן, בדמו של אובאמה לא נופלת מזו של בנימין נתניהו. הממשל הסתבך כמעט בכל צעדיו, מתקשה להכתיב מהלכים וניגרר אחרי מציאות שאחרים מכתיבים - פוטין באוקראינה והחליף איברהים הראשון במזה"ת. ארה"ב נמצאת במשבר עמוק עם כל ידידותיה המסורתיות במזה"ת, חוץ מירדן. מישחק השחמט הבינ"ל סביב סוגיית הגרעין האיראני הולך להסתיים בתיקו כשהאיראנים בעמדת יתרון והפצצה הגרעינית האיראנית העתידית תהיה רשומה על שמו של אובאמה.
תום פרידמן ירד מגדולתו בעיקר מפני שכמעט כל הערכותיו ותחזיותיו התבדו והתגלה שהמציאות קשה, מורכבת ומפתיעה אפילו את תום פרידמן היודע כל. את תום פרידמן החליף בשנתיים האחרונות העתונאי ג'פרי גולדברג שנחשב כמשקף את הלכי הרוח העכשוויים של הממשל הנוכחי בארה"ב, מקורב למקורות בבית הלבן, בעל קשרים גם לציפי ליבני שלנו, ששם את בנימין נתניהו על הכוונת כבר מספר פעמים בעבר. ב 15 לינואר 2013 הוא פרסם כתבה באתר "בלומברג" סביב הסוגיה של הבניה ב E1, שלא התממשה לבסוף, שבה טען שנתניהו מקדם את ישראל ל"בידוד כמעט מוחלט" ושאובאמה "אפילו לא טרח להתרגז", להעיד על הביטול והבוז שאובאמה רוחש, אליבא דגולדברג, כלפי ביבי (יש גם אפשרות שאובאמה לא התרגז כי הוא לא מצא סיבה להתרגז). אז חשדתי שהכתבה תוזמנה עם ציפי ליבני, שרצה בבחירות כדי "להציל את הבית", ועשתה שימוש נרחב בכתבה כדי להעיד על מעמדה המתרסק של ישראל בבית הלבן.
אתמול שוב פרסם ג'פרי גולדברג כתבה במגזין 'אטלנטיק' שבה ניבולי פה גסים מפי מקור בבית הלבן כלפי בנימין נתניהו כגון "פחדן עלוב" על שלא תקף את איראן ( מעניין לאיזה כינויים הוא היה זוכה לו כן תקף באיראן ללא הסכמת ארה"ב), "חולה בתסמונת אספרגר" ושאר עלבונות, כניראה על רקע החלטתו של ראש הממשלה לבנות "בשכונות היהודיות" במזרח ירושלים. אני מניח ומנחש, למרות שאיני יודע, שהמקור בבית הלבן זו היא - סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי הידועה גם בלשונה הגסה והמשתלחת וגם בעמדותיה האנטי ישראליות המובהקות. היא למשל תקפה את ג'ון קרי בעבר שאינו "קשוח" מספיק כלפי ישראל ושאינו מאיים עליה בסנקציות.
הסיבה שסוזן רייס, מקורבת לאובאמה, אינה מזכירת המדינה היא הסתבכותה בפרשת ההתקפה על קונסוליית ארה"ב בבנגאזי, לוב, ב 11/09/2012, יום השנה ה 11 לפיגוע התאומים, שבה נהרגו 4 אמריקאים כולל שגריר ארה"ב בלוב כריסטופר סטיבנס. היא טענה בתוקף, למרות עדויות ראשוניות מהשטח, שההתקפה לא הייתה אירוע מתוכנן של טרור מוסלמי אלא אירוע ספונטני של המון מוסלמי זועם שכעס על סרט בשם "תמימות המוסלמים" שהופץ באינטרנט כ 7 שעות לפני ההתקפה והופק על ידי מצרי קופטי במוצאו ואזרח ארה"ב בהווה בקליפורניה.
פרסום הכתבה במועד המסוים הזה, שבוע לפני בחירות "אמצע המשמרת" בארה"ב, אינה מעידה על תבונה יתרה של "מקורבי הממשל" בארה"ב. ראשית היא מאיימת על ישראל בצעדים שארה"ב תנקוט נגדה אחרי הבחירות, למשל הסרת הווטו האוטומטי של ארה"ב: שנית היא דוחקת לפינה את הידידה המשמעותית האחרונה שיש לארה"ב באזור בשעה שארה"ב חרדה מדאע"ש ומהמוסלמים באשר הם. שלישית היא מציבה לממשל יעד לטיפול שאינו רלבנטי לאחת הבעיות שארה"ב מתמודדת איתם כעת. רוב הציבור בארה"ב אדיש לפירסום אבל הפירסום נתן לרפובליקנים הזדמנות להתנגח עם הממשל סביב התמיכה בישראל שהיא עדיין מאד מוצקה. אני משוכנע שיועצי הבחירות למועמדים הדמוקרטים השונים היו מעדיפים שהכתבה לא תפורסם אלא לאחר הבחירות אבל גם להם אין שליטה - יש כאן יותר משמץ של חוסר שליטה - על הלשון הגסה ועל התיזמון ובעיקר יש כאן ביטוי לתיסכול העצום של ממשל ארה"ב, כניראה גם של הנשיא אישית, על המצב שבו ניקלעה מדיניות ארה"ב באזור ובעולם כולו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה