יום שלישי, 24 ביוני 2014

עולם חדש - בעיות ישנות

* נמסר שנציג משפחות החטופים יצאו לג'נבה לעורר את העולם האדיש לפעול להחזרת החטופים. מאז החטיפה ב 12/06/2014 נהרגו בעיראק עוד כ 3,000 בני אדם, מיליון הפכו בשבוע אחד לפליטים בארצם. עוד 350 נהרגו בסוריה אבל איש לא סופר, ירדן ואיתה המזה"ת בחרדה קיומית כשכוחות דע"ש כבר צרים על גבולה ומביפנים מתגבשת סכנה של תומכי דע"ש, תומכי האחים המוסלמים ו2000 בוגרי המלחמה בסוריה. בקניה וניגריה נרצחים על ידי האסלאם האלים כל יום 20 בני אדם בממוצע על שהעזו להסתכל על המונדיאל, בפקיסטן יש עוד 300,000 פליטים מאזור צפון ווזיריסטאן בגלל מלחמה בטאליבן המקומי. מאות נערות ניגריות נחטפו ואיש אינו יודע את גורלם והרשימה ממש חלקית. קצת מוגזם לצפות שחטיפת שלשה נערים בישראל באמת תעסיק את העולם. לכל היותר ניתן לקצור רווח פוליטי קטן מדה-לגיטימציה לחמאס ולממשלת האחדות הפלשתינית אם זה בכלל מעניין משהו באמת בעולם. צריך להתרגל "הסכסוך" ונגררותיו כבר לא מעניין באמת את העולם - יש החושבים שזה רע אני חושב שזה מצויין.



* נודע שרוצח נצ"מ ברוך מזרחי ליד אידנא בנפת חברון בערב פסח האחרון הוא זיאד עוואד מאידנא, שפוט למאסר עולם ששוחרר בעיסקת שליט ב ספטמבר 2011. אפשר להניח שגם החטיפה באלון שבות הותנעה כדי לשחזר ולשכפל את הצלחת "עיסקת שליט". מכאן שתי הערות - א. - לא היה סיבה לחשוב אחרת. הסכנות היו ידועות ובכל אופן הציבור נטה ברובו הגדול והמוחלט לעיסקה. אני מעז להאמין שגם היום ישראל תהיה מוכנה לשחרר אסירים כבדים תמורת מידע אמין על גורלו של רון ארד ועוד המונים תמורת שחרורו לו זה היה עדיין ראלי ומעשי. ב. -.אם פרשת החטיפה באלון שבות לא תסתיים במהרה אני מעז להעריך שבעוד שלש שנים, חמש שנים או יותר נהיה מוכנים לעיסקת ענק של שחרור אסירים המוני תמורת שחרורם של חטופי אלון שבות גל-עד, נפתלי ואייל. ג. - אפשר להסתכל על כל אירוע טרור בפריזמה צרה של מה הוליך למה ואיזה מחדל איפשר פיגוע כזה או אחר ואפשר להסתכל בפריזמה רחבה שיש מאבק אלים על הארץ בינינו לפלשתינים - במאבק הזה לכל צד יש נקודות חולשה ונקודות עוצמה. הרגישות שלנו לחיי חטופים, גם במחיר הסיכון שבשיחרורם, היא נקודת חולשה או עוצמה ישראלית, הכל בעיני המתבונן. (אני אגב התנגדתי לעיסקה לאורך כל הדרך והצדקתי אותה, חלקית, רק לאחר ביצועה) 


בכל אופן הייתי מצפה ממשפחת שליט כולה, שכל העם התגייס לטובתה להשיב את בנם הביתה במחיר כה יקר, לגייס תעצומות נפש ולהגיע לביקור תמיכה במשפחות שבניהם נחטפו ולהסתכל בעיניים של אלמנתו של נצ"מ ברוך מזרחי - צריך בשביל זה אומץ אבל זה מה שהם חייבים לחברה הישראלית בכלל ולמשפחות הניפגעות בפרט. כך כתבתי כאן בבלוג ב 16/10/2011 לאחר העיסקה -"מעיון בפרטי העיסקה מצאתי שהסיכוי שהעיסקה תלהיט גל טרור חדש או תצית אינתיפדה כמו עיסקת ג'יבריל מ 05/1985  הוא כמעט אפסי בגלל השינויים במשילות של הרשות הפלשתינית והקו המדיני הנחוש של אבו מאזן שטרור פוגע בהשגיו המדיניים וגם בגלל שהחזרת גלעד שליט מסירה את מעטפת המגן מהנהגת החמאס בעזה (לכן רמטכ"ל החמאס האשם ג'בערי עושה ככל יכולתו להכשילה). אבל גם אם תסריטי האימה לא יתממשו לפחות ישראלי אחד יהרג מלפחות מחבל משוחרר אחד. יש למשפחת שליט עדיין מבחן עליון לפניהם – לבקר את משפחת ההרוג ולהשתתף בצערה."




* יש בארץ וויכוח כיצד על ישראל להגיב לדבריו האמיצים של אבו מאזן ב"וועידת התאום הערבית" בג'דה ב 18/06/2014 בגנות החטיפה ובזכות התיאום הביטחוני עם ישראל. השמאל, כולל נשיא המדינה, יצאו בהכרזות נלהבות על אומץ ליבו, שאי אפשר לנו לצפות לפרטנר טוב ממנו וגינוי לממשלה שקימצה בחיבוקים וקילוסים לאבו מאזן. אני באמת שואל את עצמי האם השמאל עד כדי כך עיוור וטבול בצדקנות עצמית שהוא אינו מבין שכל חיבוק פומבי לאבו מאזן משול למסמר בארון הקבורה שלו - רוצים לקלס ונמצאים מקללים. שבמאבקו של אבו מאזן על לגיטימיות בחברה שלו - הפלשתינית - חיבוק מישראל משול לפיגוע התאבדות במוקטעה. אין לי מידע אבל התגובה צריכה להיות זועפת וקמצנית במישור הפומבי וחיובית במישור המעשי. למשל המשך העברת כספים לממשלת האחדות של אבו מאזן, שכעת ברור שהחמאס אינו חלק בה אפילו הוא, בספק גדול, תומך מרחוק. הרחבת רישיונות העבודה ומתן אפשרויות יצוא לבכירי הרשות המזוהים עם אבו מאזן. למשל - יש לרשות חוב ענק לחברת חשמל - אפשר לפרוס אותו בניגוד לדיבור על ניתוק החשמל לרשות. יש לישראל הרבה אמצעים לעודד את אבו מאזן בלי לתקוע לו מסמר בארון הקבורה.


* מחדשות החרם


* הכנסיה הפרסביטריאנית בארה"ב עם כ 1.7 מיליון חברים החליטה להחרים את ישראל - גרוע אבל כמעט חסר השפעה.


* שינייד אוקונור, זמרת מצויינת אבל בלי חוט שדרה, אמורה להיות חלק מזרם האמנים הבין לאומיים השוטפים את ישראל ולהופיע כאן בקיסריה ב 11/09/2014. אתמול היא הודיע שלא הייתה מודעת לחרם על ישראל (משהו מאמין?) ושהיא תבטל את הופעתה בארץ אם לא תאלץ לשלם קנס - מן אידיאולוגיה כספית. לחובבי שינייד אוקונור אל דאגה יש קנס ודבריה נשמעים כתירוץ ולא כהחלטה.


* מצד שני חברת אסוס, יצרנית טבלטים ומחשבים, הודיע שמשלחת מטעמה תגיע בספטמבר לישראל (אולי כדי, בהזדמנות, לשמוע את שינייד אוקונור) כדי לבדוק הקמת מרכז פיתוח בישראל.

* לפני שבוע הופיע באצטדיון יד אליהו להקת ה"פיקסיז". ב 2010, הרבה לפני החרם של ג'ון קרי,  היא סרבה להופיע בארץ בגלל "החרם" - משהו השתנה למרות ג'ון קרי.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה